כאילו לא דיי בכך שבשנת 2025 הארנונה של כולנו עומדת לשבור שיא של 17 שנה, ולהתייקר בעוד כ- 5.3 אחוזים, כעת, ממסמכים שהגיעו לידי MAKO עולה, כי לא פחות מ- 116 רשויות מקומיות הגישו בקשות לביצוע בקשות חריגות, שמשמעותן היא אחת: התייקרות של הארנונה ביותר אחוזים ממה שנקבע במשרד הפנים.

כידוע, על פי חוק, מדי שנה מתעדכן מס הארנונה אוטומטית לפי נוסחה המורכבת מממוצע של 50 אחוזים משינוי במדד המחירים לצרכן ו-50 אחוזים משינוי במדד שכר במגזר הציבורי. כך שהעלייה בשנת 2025 נובעת בעיקר מעלייה במדד השכר במגזר הציבורי שגדל ב-7.8 אחוזים , בעוד שבאותה תקופה עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.79 אחוזים בלבד. כעת דורשות הרשויות המקומיות לייקר בעוד אחוזים את תעריף הארנונה, כך ששווי בקשות העלאות הכולל, עומד על כ-900 מיליון שקלים מהן 30 אחוזים על המגזר הביתי ו 70 אחוזים על המגזר העסקי.

"בשנת 2024 תשלומי הארנונה שלנו עמדו על כ-36.7 מיליארד שקל. במידה והם יעלו על פי נוסחת "הטייס האוטומטי", ב-5.29 אחוזים אחוז, בשנת 2025 אנחנו נשלם כ-38.6 מיליארד שקל תשלומי ארנונה, שהם 1.9 מיליארד שקל יותר משנה שעברה", אומר ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים. "במידה ומשרד הפנים גם יאשר בנוסף את כלל הבקשות של הרשויות המקומיות לשינוי חריג בתעריפי הארנונה לשנת 2024 ו-2025 (בסיווגי תעשייה ומגורים)– הדבר יוביל לעלייה נוספת של 444 מיליון בתשלומי הארנונה שלנו".

בימים אלו נבחנות בקשותיהן של 68 רשויות מקומיות לביצוע בקשות חריגות, שינויי סיווגים, הוספת סיווגי חיוב חדשים, ושינויי הגדרות לשנת 2024 ו-73 רשויות מקומיות לשנת 2025 – מדובר בתוספת עלות חריגה בעבור מגורים ותעשייה של 444 מיליון שקלים תוספת זו מצטרפת לתוספת של 1.17 מיליארד שקל לסיווגים מגורים ותעשייה - אשר דווח בחודש מאי בגין עדכון נוסחת ה"טייס האוטומטי" בשיעור של 5.29 אחוזים (ומצטרף לגידול של 1.94 מיליארד שקלים בגין גידול ה"טייס האוטומטי" לכלל הסיווגים). במילים אחרות- במידה ושר הפנים לא יפעל לדחיית הבקשות להעלאות חריגות, לצד פעילות יזומה בכנסת ישראל לשינוי נוסחת ה"טייס האוטומטי" - אזרחי מדינת ישראל והמגזר העסקי, צפויים לסבול בשנת 2025 מגידול כולל בדרישת תשלומי הארנונה, החוצה את רף ה- 2 מיליארד שקלים.

פגיעה גם בעסקים הקטנים

עו"ד שמואל מישוק, מומחה במיסוי עירוני וארנונה מאשדוד המייצג כ-200 עסקים בעיר, מתריע מפני העלאות הארנונה החריגות שאישרה עיריית אשדוד לשנים 2025–2028, ללא דרישה מקבילה להתייעלות ברשות המקומית: "הארנונה שצפויה לזנק ב-7% תפגע בבעלי הדירות למגורים, אבל בעסקים, שמשלמים פי ארבעה עד שמונה מארנונה למגורים למ"ר, מדובר בתוספת משמעותית של הוצאות."

מישוק, שהגיש מכתב מחאה חריף לשר הפנים ולשר האוצר, טוען כי מדובר בצעד מסוכן שיפגע לא רק בעסקים אלא גם בצרכנים, שכן עליות אלו יגולגלו אליהם. "אלה הצעדים שיובילו לסגירת עסקים, לעליית יוקר המחיה ולהאצת האינפלציה שבה בנק ישראל מנסה להיאבק. וכמו שראינו בשבועות האחרונים – האינפלציה בישראל עדיין מהווה איום על המשק" ציין מישוק "וההעלאה הזו מתקיימת תחת הנחת שווא שהעירייה לא העלתה את הארנונה לאורך השנים האחרונות. כשבפועל, אשדוד זכתה לאישורים חריגים בשיעור מצטבר של 48% מאז 2008 לעסקים."

להקפיא תשלומי ארנונה ולדחות את כל ההעלאות

בעקבות כך, נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, פנה לשר הפנים, משה ארבל, ודרש ממנו להקפיא את כל תשלומי הארנונה. לדבריו "עוד בטרם הבקשות להעלאות חריגות, בשנת 2025 יספגו העסקים והתושבים את העלייה החדה ביותר בתעריפי הארנונה בשני העשורים האחרונים, זאת למרות ששנת 2024 אינה שנה רגילה. המלחמה, שהחלה במתקפה הרצחנית של החמאס, טרם הסתיימה, וחוסר הוודאות לגבי אפשרות להרחבת המלחמה בגזרה הצפונית צפוי להימשך גם בעתיד הקרוב".

נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר
ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים

"בעקבות זאת העסקים והצרכנים בישראל חווים אי ודאות גדולה, עם משמעויות כבדות על המשק הישראלי הן בטווח הקצר והן בטווח הבינוני והארוך. לאור האמור לעיל, נכון כי שר הפנים ישתמש בזכותו וידחה את כלל הבקשות להעלאות חריגות לשנים 2024-2025, מדובר באינטרס ציבורי חשוב, בכדי למנוע פגיעה בכלל אזרחי מדינת ישראל, ובמגזר העסקי בפרט".


שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר (צילום: עופר חגייב)
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר | צילום: עופר חגייב
גם שחר תורגמן, נשיא איגוד לשכות המסחר, מצטרף לדרישה להקפיא את תשלומי הארנונה ולדחות את כל הבקשות להעלאות חריגות: "הגיע הזמן לבטל כליל את השיטה הפסולה של העלאת מס הארנונה בדרך של בקשות להעלאות חריגות. מס הארנונה מועלה בשיטת הטייס האוטומטי בשכבה הראשונה בתוקף הוראת חוק המצמידה את מס הארנונה למחצית ממד השכר במגזר הציבורי ומחצית למדד יוקר המחיה. זהו מעגל שוטה המחייב את כל עם ישראל ואת המגזר העסקי להעלות מסים לרשויות מקומיות, אפילו אם הן מורידות את רמת השירותים. כך אנו יוצרים תמריץ בלתי נשלט של הרשויות לבזבז את כספי הציבור ולא להתייעל; מותירים בידי שר הפנים אפשרות של הטלת מיסים בסך של מאות מיליונים בהינף חתימה וללא כל פיקוח".

"מס הארנונה הוא גורם קריטי ומהותי המשפיע ישירות על יוקר הדיור ויוקר המחייה, והוא גורם מרכזי בסגירת העסקים בישראל. כל העלאה בארנונה, המתבצעת הן על פי הנוסחה האוטומטית והן על פי האישורים החריגים, מהווה נדבך שעל בסיסו מחשבים את ההעלאה הבאה (ריבית דריבית). כתוצאה מכך, נוצר מס שעולה בהתמדה ובשיעורים גבוהים מדי שנה".

כעת הכדור בידיים של משה ארבל, שר הפנים, הווא צפוי לתת את החלטתו הסופית בעוד כשבועיים.