ב-19 באוקטובר אישרה ועדת החוץ והביטחון לצה"ל להוציא צו גיוס לכלי רכב אזרחיים שנמצאים בבעלות פרטית של אזרחים ושל חברות, כחלק מהמאמץ המלחמתי. היקף הפעלת הצו נמצא בשיקול בלעדי של צה"ל, בהתאם לצרכים המבצעיים, ובעלי כלי רכב מגויסים מחויבים לספק אותם ולהביא אותם למקום שנקבע על ידי צה"ל. שם בדרך כלל מוצמדת להם לוחית רישוי צה"לית, וזמנית והם הופכים לכלי רכב צבאיים לכל דבר.
מדיווחים מהשטח עולה כי מדובר באלפי כלי רכב מסוגים שונים. חלק לא מבוטל מהם הם כלים שבשגרה משמשים לייצור הכנסות, וחיוניים לתפקודם של עסקים. לאור לא מעט פניות נביא כאן מורה נבוכים תמציתי לסוגיית "הרכב המגויס", גרסת 2023.
מאיזה תוקף מגויס רכב?
הבסיס המשפטי לגיוס רכב אזרחי בזמן חירום הוא "חוק רישום ציוד וגיוסו לצה"ל 1987". החוק מקנה לצה"ל לעשות שימוש בציוד אזרחי לטובת משימה צבאית, והוא מספק את הבסיס המשפטי.
לפי סעיף 7 לחוק ניתן לגייס "ציוד רשום", כלומר כלי רכב שבעליהם יודעים מראש שהם מגויסים בחירום, והם אף מספקים אותם בשגרה לאימונים, כוננות, פעילות מבצעית ועוד. אולם, סעיף 8 גם מאפשר לשר הביטחון להוציא צו לגיוס "ציוד לא רשום", כלומר לכלי רכב בבעלות פרטית, וזאת "אם שוכנע שביטחון המדינה מחייב זאת". כאמור, צו כזה אושר במלחמה הנוכחית.
אילו כלי רכב מגויסים?
מגוון רחב מאוד: החל מכלי רכב פרטיים ומסחריים מכל סוג וסוג וכלה באופנועים, ציוד מכני והנדסי, טרקטורים, משאיות ואפילו מלגזות.
בפועל צה"ל התמקד במלחמה הנוכחית בכלי רכב שיש להם ערך מוסף לוגיסטי ומבצעי. משאיות ואוטובוסים מכל הסוגים, ובעיקר טנדרים ורכבי כביש-שטח, כולל כלי רכב, שבימים כתיקונם נחשבים רכבי פנאי ולא "עבודה".
במקרה מסוים דיווח קורא שה-SUV המפואר שלו, שעולה כחדש 800 אלף שקל, גויס. הצו לא מגביל את גיל הרכב המגויס אולם ניתנת עדיפות לכלים חדשים ככל הניתן שמצבם התחזוקתי טוב. למשל, כאלה שמשרתים ביום-יום חברות וציי רכב וזוכים לטיפול שוטף.
איזו התראה מקבלים?
צו גיוס לבעלי כלי רכב "רשומים" לצורך תרגיל, כוננות או אימון נשלח בדרך כלל לפחות 14 ימים לפני מועד הגיוס. אבל במקרים מיוחדים, כמו המקרה הנוכחי, אפשר לשלוח צו גיוס לרכב גם בהתראה קצרה יותר, אפילו "מעכשיו לעכשיו".
על פי החוק, בזמן שגרה לא מגויס רכב לשירות לתקופה שעולה על 14 יום בשנה, ולא ניתן לגייס אותו שנית באותה שנה.
אולם בזמן חירום אין מגבלה מעשית על משך הגיוס של הרכב.
האם אפשר לערער?
קיימת "ועדה לשחרור ציוד מחובת גיוס" אשר בפניה ניתן לערער על הגיוס או על אופי השימוש. צה"ל ככלל נמנע לגייס רכב ששייך לחברות שמוגדרות בתור "מפעלים חיוניים". אבל זהו ערוץ ערעור פרוצדורלי, שמיועד יותר לשגרה ולא ברור מה האפקטיביות שלו בזמן חירום.
מה מותר לעשות לכם ברכב?
בעלי רכב מגויסים לא יאהבו לשמוע זאת, אבל בפועל אין כמעט מגבלה על השימוש ברכב כל עוד הוא ממלא את הייעוד והמטרה שלשמה גויס.
מצד אחד החוק קובע כי כלי הרכב יזכו לטיפול שוטף כמו כל רכב צה"לי, כולל פעולות אחזקה נדרשות וטיפולים מונעים.
מנגד, החוק גם מאפשר לפוקד או מפקד מוסמך "לאשר בכתב לעשות שינויים באמצעים המגויסים כגון: לצבוע את הציוד בצבע שונה מצבעו המקורי, לקדוח בו, לחוררו, לרַתְכו ולערוך בו התאמות כגון חיבור או התקנת התקן מסוג כלשהו, לרבות קיבוע מכשיר טלפון, מכשירי קשר או התקן תדלוק, ובלבד שהשינויים אינם פוגעים בשימוש הסביר בציוד".
במילים אחרות, בתיאוריה אתם יכולים לקבל את הרכב הפרטי המגויס שלכם בתום הגיוס כשהוא צבוע בצבעי הסוואה ויש לו עיגון למשגר פצצות מרגמה שרותך לתא המטען.
כמובן, מקרים כאלה אמורים להיות נדירים, אבל כלי רכב אזרחי "עדין" בהחלט יכול לספוג בחירום נזק משמעותי וירידת ערך.
מי ישלם על נזק, וכמה?
רבים זוכרים בוודאי את מערכון "המכונית המגויסת" של הגששים שיצא בעקבות מלחמת ששת הימים ואת המשפט האלמותי "היה מנוע?". אבל המערכון האיקוני הזה יכול בהחלט להפוך בקלות למציאות עדכנית ולגמרי לא מצחיקה עבור מי שהשקיע הון ברכישה ובתחזוקה של רכב חדיש ויקר, שגויס במפתיע.
החוק קובע, שבאחריות משרד הביטחון לשלם לבעל של רכב ושל ציוד שגויס דמי שימוש, וכמו כן לשלם לו פיצויים על נזק לרכב. אבל שיטת התשלום והיקפה די מעורפלים, ובוודאי אינם ידועים מראש לבעלי רכב פרטיים, שאינם "רשומים" מראש ככלי רכב מגויסים.
על פי החוק, "תשלום דמי שימוש לבעלי ציוד שגויס, לצורכי תרגיל, כוננות, אימון או פעילות מבצעית, ישולם על פי המחירון הקבוע בצו רישום ציוד וגיוסו לצבא ההגנה לישראל (שיעור דמי שימוש בציוד המגויס), ובהיעדר מחירון רלוונטי על פי המחיר שיקבע שמאי על פי הוראות סעיף 18(ג) לחוק".
אם נגרם נזק לרכב "יובהר לבעל הציוד כיצד לתקנו או כיצד יקבל פיצוי כספי, לפי הוראת משהב"ט ציוד מגויס בשע"ח, טיפול בתביעות נזיקין והנחיות משרד הביטחון-חטיבת התביעות והביטוח". במשרד הביטחון אומרים שזהו הליך מהיר ומקביל לנעשה בשוק האזרחי, כאשר בעל הרכב מבצע את התיקון במוסך אזרחי ומציג את חשבונית התיקון לצד דוח שמאי כדי לקבל החזר.
חברות הביטוח האזרחיות, יצוין, לא מכסות נזקים שאירעו בגיוס חירום.
האם מגייסים רכב ליסינג?
לא רק שניתן לגייס כלי רכב מוחכרים, שבבעלות חברות ליסינג, אלא שזו אפילו שיטה שמועדפת על משרד הביטחון. זאת בשל הנוחות של גיוס כמויות גדולות של רכב בו-זמנית מאותו מקור ובשל מצב התחזוקה הטוב בדרך כלל של מכוניות הליסינג.
ב-2018 אף התקשר הצבא בהסכם עם מספר חברות ליסינג שמאפשר לו לשכור כ-4,500 כלי רכב פרטיים, טנדרים וכלי רכב מסחריים תוך ימים ספורים בזמן חירום. כך שחוזה ליסינג אינו "מגן" מגיוס. סעו לשלום, המפתחות בפנים.
אם נגרם נזק לרכב "יובהר לבעל הציוד כיצד לתקנו או כיצד יקבל פיצוי כספי, לפי הוראת משהב"ט ציוד מגויס בשע"ח, טיפול בתביעות נזיקין והנחיות משרד הביטחון-חטיבת התביעות והביטוח". במשרד הביטחון אומרים שזהו הליך מהיר ומקביל לנעשה בשוק האזרחי, כאשר בעל הרכב מבצע את התיקון במוסך אזרחי ומציג את חשבונית התיקון לצד דוח שמאי כדי לקבל החזר.
חברות הביטוח האזרחיות, יצוין, לא מכסות נזקים שאירעו בגיוס חירום.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס