לישראלים אכפת. אפשר לראות את זה ברחובות מדי שבת כשמאות אלפים יוצאים להפגין, אפשר לראות את זה בשיח העירני שמתנהל בכל מקום, ממשי או וירטואלי, על כל נושא אפשרי. ואפשר גם לראות את זה באחת המסורות הישראליות הארוכות ביותר – ההתנדבות. נדמה שהנכונות להקדיש זמן פרטי למען החברה, בלי לקבל תמורה חומרית, הגיעה לישראל כבר עם העליות הראשונות.
אולם בשנים האחרונות שוק העבודה התובעני, שבו כל שעה שווה כסף והזמינות נדרשת בכל זמן ובכל עת, נדמה שקשה יותר למצוא זמן להקדיש לאחר. ובכל זאת, יש אנשים שמפנים את הזמן עוזרים לאחרים. יום העצמאות הוא בדיוק היום הנכון להכיר אותם ואולי לשקול להצטרף אליהם.
"הסיפוק עולה על המחיר שמשלמת המשפחה"
איתי נבנצאל
התנדבויות: ארוחות לחיילים בודדים, חלוקת מזון לקשישים, משטרת התנועה, מודיע נפגעים באכ"א
ביום יום: סמנכ״ל כספים בחברת logz.io
"ישנם כמה תחומי פעילות בהם אני וגם אשתי פזית מתנדבים", מספר נבנצאל. "שנינו מכינים יחד בתדירות של אחת לחודש (לפעמים יותר אם יש צורך או בחגים) ארוחות מלאות לסוף שבוע ולחגים לחיילים בודדים וזאת בשיתוף עם פעילות קבוצת הפייסבוק "שניצלים מבשלים ואופים לחיילים בודדים". אנחנו תמיד מצרפים ציורים מהבנות שלנו שמאד פעילות בהכנת הארוחה וגם מצטרפות אלינו כאשר אנו מקפיצים את המשלוח לחיילים. מעבר לכך אנחנו פעילים בעיקר בתקופת החגים במסגרת עמותת שורשים בחלוקת מזון לקשישים, עריריים ומעוטי יכולת. אין מחיר לסיפוק שיש מלהביא משלוח שכזה.
"מעבר לכך, אני מתנדב כשוטר תנועה במשטרת התנועה הארצית (מתנ"א) בתל אביב. זוהי פעילות שלא ניתן להגדיר אותה אחרת מאשר מצילת חיים. אני תופס משמרת לילה (הכי נוח עם המשמרות של פזית והעבודה שלי, אולם יש משמרות לכל אורך היום והשבוע) ארבע פעמים בחודש.
"הפעילות הנוספת שלי הנה התנדבות כמודיע נפגעים תחת אכ"א נפגעים. זהו שירות התנדבותי מלא, אשר כולל סינון והכשרה וכמובן ליווי של גופי המקצוע באכ"א המכין אותנו להיות חברים בצוות מודיעי הנפגעים אשר אמורים להביא את הבשורה הקשה ביותר האפשרית למשפחה אותה מעולם לא פגשו. אני מחזיק כוננות לפחות פעמיים בשנה, של שבועיים בכל פעם, וכאשר, לא עלינו, קורה הנורא מכל, ויש צורך להודיע למשפחה על יקרם שנהרג, אני והצוות צריכים לעזוב הכל (יום לילה, חג, סופשבוע או סתם באמצע יום עבודה) ולהגיע בזמן הקצר ביותר האפשרי לנקודה בה אנו מתודרכים ומוסרים ההודעה. מרגע ההודעה אנו מלווים את המשפחה עד תום השבעה, כשקצינת הנפגעים של החיל אליו היה שייך החייל או החיילת בעת שירותו, יוצרת קשר עם המשפחה השכולה. אני עושה זאת כבר 13 שנה ומזה כעשור אני ועוד כמה מחברי מענף הנפגעים, משתתפים בטקסי יום הזיכרון בבית עלמין שונים ברחבי הארץ".
למה בחרת דווקא בפעילות הזאת?
"הואיל ואנו בית שמבשל הרבה (אנחנו שישה!) וכנראה שגם מבשל טוב, להכין ארוחות היה היכוון הטבעי. ואם זה מביא ארוחה חמה לחייל בודד, אז על אחת כמה וכמה. לעמותת שורשים הגענו דרך פרסום בפייסבוק וגם רתמנו עוד חברים ובני משפחה, קרובים ורחוקים, שיצטרפו גם הם. להתנדבות כשוטר הגעתי לאחר שחבר פרסם מודעת גיוס למשטרה ולעמותת ידידים. כאשר הוא אמר שכולם הולכים לידידים, וכדאי שגם אני אגיע, ישר החלטתי להגיע ולחזק את מי שמושך פחות מתנדבים, ועוסק בהצלת חיים והפיכת כבישי ישראל, שכולנו משתמשים בהם, לבטוחים יותר. לאכ"א נפגעים כמודיע הגעתי דרך שני חברים, אשר כבר אינם מתנדבים ביחידה, אשר שמעו שאני מחפש להמשיך ולשרת במילואים בשירות משמעותי ותורם. הואיל ומדובר על מאורע מצמית ומשנה חיים למשפחות, וישנה חשיבות גדולה לאופן שבו יש לבצע את ההודעה וללוות את המשפחה בתקופת האבל הראשונה והקשה מכל, הבנתי שאין להקל ראש בשירות זה והחלטתי להצטרף למשפחת אכ"א נפגעים"
איך משלבים את ההתנדבות עם העבודה והמשפחה?
"מדובר על מאמץ משפחתי ולא רק של פזית ושלי. מבחינת העבודה אין התנגשות בין העבודה שלי ושל פזית ביום יום שכן אנו משתדלים לבצע את הפעילות לקראת סופשבוע או בלילות. במקרים אחרים, אנו לוקחים חצי יום חופש".
יש מחיר להתנדבות?
"אם אנחנו נבצע מאזן, ובהיותי איש כספים, זה טבעי, אנחנו שנינו מרגישים שאנו 'מרוויחים' אם אפשר להגיד יותר מאשר אנו משלמים, שכן הסיפוק ותחושת הרומה עולה על המחיר המשפחתי. זאת ועוד, אנו משדרים לבני המשפחה ולחברים כמה חשוב בעינינו להיות חלק תורם לחברה הישראלית ומסר זה בעיננו חשוב ויקר לנו מאד. נכון, אנחנו ישנים מעט פחות, אבל חשוב לנו מאד להיות חלק תורם לחברה".
"ההתנדבות מאפשרת לי לצאת מהבועה"
מיכאל מרקס
התנדבות: תכנית נירים, שמחברת בין עולם הסייבר לנוער בסיכון
ביום יום: ראש מרכז החדשנות של UST בישראל
מיכאל מרקס, נשוי לתמר ואב לשני מתבגרים ומתבגרת, נחשף כהורה לעמותת נירים, שמפעילה תכנית טיפולית אתגרית של פיתוח אישי והעצמת יכולות, עבור בני נוער שנשרו ממסגרות חינוך פורמליות. "הצטרפתי לעמותה כחבר בוועד המנהל ובשנים האחרונות אני עוסק בהתנדבות באופן אינטנסיבי בתכנית של קצוות שמחברת בין עולם הסייבר וההייטק לקצה רצף הסיכון.
"לפני כארבע שנים נפטר במפתיע חברי הטוב גל אשל. גל היה מבכירי הסייבר במערכת הביטחון, חתן פרס בטחון ישראל ואיש אשכולות. לאחר פטירתו חשבנו, החברים והמשפחה, כיצד ניתן להנציחו ולהפוך את הזיכרון שלו לערך חברתי, בדיוק כפי שעמותת נירים עשתה שנים קודם לכן לזכרו של ניר קריצ'מן ז"ל. יחד עם נירים ובמיוחד עם יוסי חנניה, מנהל בית הספר המיתולוגי של כפר הנוער, בנינו תכנית ייחודית שבמסגרתה כלל הנערים והנערות המשתתפים במסלול נירים המאתגר לומדים מיומם הראשון בכפר כ-10 יחידות לימוד תקשוב וסייבר. צריך להבין כי נערים ונערות אלו, ברובם הגדול, לא דמיינו שישבו בעתיד על ספסל הלימודים, ובטח לא דמיינו שבמסלול אינטנסיבי יעסקו בסייבר, יתארחו בסטרטאפים מובילים ויחשפו לתכנים לא שגרתיים מעולמות התוכנה והסייבר.
"השנה התחלנו לשים דגש על בוגרי נירים. לנירים מאות בוגרים מ-20 שנות פעילותה ובוגרים אלו לא זכו להיות בזמנם חלק ממגמת הסייבר. עם זאת אנחנו מאמינים שמוביליות חברתית מועצמת על ידי מגזר ההיי-טק והתחלנו לגייס שותפים שיאפשרו לנו להציע לבוגרינו, לבד ממלגות לתארים הנדסיים, גם משרות פתיחה או 'שורה ראשונה בקורות החיים' גם ללא הכשרה טכנולוגית פורמלית.
ברמה האישית, הפעילות בנירים מאפשרת לי לצאת מהבועה, גם אם לרגעים בודדים, ולראות את העולם דרך הפריפריה החברתית והכלכלית שרובנו לא נחשפים אליה. כבר למדתי שכשמסתכלים לנערה שכבר עברה הכל (אבל הכל) בעיניים ומבחינתה העתיד הוא בלהיות מלצרית או מניקוריסטית ואנו מציגים לה עולם של סייבר והייטק כאופציה ריאלית שמתאימה באמת ליכולותיה - אז כל תהליך החשיבה שלה לגבי עתידה עובר שינוי אדיר. זה הניצוץ וזה ממכר".
איך ההתנדבות הזו משתלבת עם השגרה?
מבנה העבודה שלי, בצוות ישראלי קטן ויעיל, מבוסס על עבודה ממוקדת בישראל ומול המרכזים הגלובליים של החברה. הקורונה לימדה אותנו לנהל את הזמן שלנו אחרת ולנצל כל רגע לעבודה דיגיטלית ומרוחקת. לשמחתי, הרבה עם ניהול זמן מדויק אני מצליח להשקיע בנירים קצת כמו בסטארט-אפ וזה כיף גדול".
אתה מקריב משהו בשביל ההתנדבות?
"כמתנדבים, אנחנו מתייחסים לתגמול ולהכנסה באופן מגוון יותר מהשורה התחתונה בתלוש המשכורת. ההסתכלות של כולנו על מקומות העבודה היא רחבה וכוללת היבטים חברתיים, ערכיים, משפחתיים, איזון בית-משפחה, עניין ועומק. לשמחתי הרבה אני יכול לראות בהתנדבות לא כהוצאה אלא כסוג של הכנסה".
"ההתנדבות הפכה לעבודה שלי"
שירן מלמדובסקי סומך
התנדבות: עמותת הלב, תכנית סלעית
ביום יום: יזמת היי-טק חברתית ומובילת תחום האימפקט בחברת D-ID
"בהכשרתי אני עורכת דין, תואר ראשון ושני במשפטים מבר אילן. כבר בזמן הלימודים התחלתי להתנדב בעמותת הלב, המסייעת לאנשים שנקלעו למעגל העוני. עזרה יחסית פשוטה אבל בשביל אותם אנשים מאוד משמעותית. הרבה בעיקר סביב נושא הסדרת חובות.
"חיפשתי מקום להתנדב בו בעולמות התוכן של נשים בזנות וסחר בבני אדם. דרך חיפוש בגוגל הגעתי לתוכנית 'סלעית', המסייעת לנשים במעגל הזנות מטעם משרד הרווחה ועיריית תל אביב. איתרתי את הטלפון של מנהלת התוכנית האגדית, נעמה זאב ריבלין, ונפגשנו. התאהבתי בעשייה.
"כבר קרוב לעשור יש לי דיי ג׳וב ונייט ג׳וב. אחרי הלידה של הבת הבכורה שלי, כתוצאה של לילות חסרי שינה, אחרי שעות של שיטוט ברשתות החברתיות, גיליתי את הפלא שנקרא קהילת יזמיות, המסייעת לנשים יזמיות בעולם ההיי טק.
"באחד ממקומות העבודה שלי, הדיי ג׳וב, מרכז חדשנות לתחבורה חדשה, בשם DRIVE TLV, נחשפתי לסטרטאפים פורצי דרך וטכנולוגיות חדשניות במיוחד. אחת מהן הייתה חברה בשם D-ID. תוך כדי העבודה עם D-ID, התפרסם סיפורה של שירה איסקוב, ואני נפעמתי מהשיתוף האמיץ שלה, שחדר לכל בית ובית במדינת ישראל והעלה משמעותית את המודעות לאלימות במשפחה. זה גרם לי לחשוב על אותן נשים שלא ניצלו, וקולן כבר לא ישמע יותר. עלה לי רעיון שאפשר 'להחזיר אותן לחיים' באמצעות טכנולוגיית ה-AI של D-ID. והשאר היסטוריה. קמפיין 'הקשיבי לקולי' היה המפנה, והחלטתי שאני רוצה להפוך את העשייה החברתית יחד עם השימוש בטכנולוגיה חדשנית, לדיי ג׳וב שלי. מאז עברתי לעבוד כ- VP Impact בחברת D-ID".
מה הדבר הכי חשוב בסיוע בתחומים האלה?
"הנטייה שלי, היא לתקן דברים. והכי חשוב בעיני כחלק מההשתלבות חזרה בחברה, זו העצמאות הכלכלית. הנשים במעגל הזנות, יש ביניהן נשים חכמות, יצירתיות, ובעלות מסוגלות גבוהה".
ומה המחיר שאת שילמת בגלל הפעילות שלך?
אין ספק שההתנדבות, גוזלת זמן, המשאב היקר ביותר, ובאה על חשבון דברים אחרים. כמו משפחה וחברים אבל בעיקר בעיקר על חשבון שעות שינה. שינה היא המשאב שהכי נזיל, וקל יחסית לוותר עליו לעומת הדברים האחרים. אם אני רוצה לגרום לדברים לקרות, זה אומר להישאר עוד כמה שעות מול מחשב, לוותר על סדרה טובה בטלוויזיה, כתבה או ספר טוב. המזל שלי הוא שאין לי תחביבים. ההתנדבות והעזרה לאנשים הם התחביבים שלי. אני עדיין ממשיכה להתנדב בתוכנית סלעית. והחלום שלי להמשיך לשלב יותר ויותר נשים שורדות זנות בהיי טק.
"לפעמים אני מערבת גם את המשפחה והחברים בפרויקטים שלי. אני מביאה את הבת הבכורה שלי, היום בת 7, לאירועים ויוזמות שאני מקדמת. אפילו את אמא שלי.
אני נוטה, לטוב ולרע, לערב את הסביבה הקרובה שלי, ולנדב אותן לפעילויות השונות. אם זו התרמה לאישה שברחה מהבית וזקוקה למזון, עד טלוויזיה ומחשבים לנשים בתוכנית סלעית ולילדים שלהן, עזרה בחיבורים, הפקה, סיוע משפטי ועוד. לטווח הקצר הסביבה שלי חשה סיפוק, לטווח הרחוק, הם הופכים בעצמם לבעלי מודעות ורגישות לעוולות סביבנו".
"אין מוצר אחר שיכול היה לפתור את הבעיה הזאת"
אור וייל
התנדבות: בניית אפליקציה לשי, פצוע צה"ל
ביום יום: מנהל מוצר בחברת AppsFlyer
אור וייל, ביחד עם כ-9 עובדים נוספים מהחברה התנדבו ויצאו לדרך עם התכנית לבנות אפליקציה על גבי אייפון ושעון חכם, לטובת הצורך של פצוע צה"ל אחד ומיוחד ובני משפחתו הנדרשים לתמוך בו יום יום, שעה שעה.
"בזכות צוות האימפקט של AppsFlyer נחשפתי לעמותת Restart ולסיפור של שי, ואבא שלו אבי. גיליתי את ההזדמנות לשפר את החיים של אדם אחד שנפצע במהלך השירות הקרבי, ומשפחתו הנפלאה שנדרשת לתמוך בו. התאהבתי בבני האדם האלו ובמשימת חייהם לאפשר לבנם חיים נורמליים עד כמה שאפשר. בגלל אופיה הייחודי של המגבלה של שי, אין מוצר אחר בעולם שיוכל לפתור אותה".
"לא היה לנו הרבה זמן, אז היינו חייבים להיות ממוקדי מטרה. לקחנו ימי 'חופש' מהעבודה ובהם עבדנו צוות של 5-10 אנשי מוצר, עיצוב מוצר ופיתוח מוצר, יחד עם ה'לקוח' בחדר אחד, למשך שעות, כתף לצד כתף. זה לא היה קל למצוא את הזמן והאנרגיה במקביל לעבודה. האנרגיה שקיבלנו מאבי והמשפחה, שיתוף הפעולה, ותחושת השליחות יצרו מוטיבציה גבוהה, והביאו אותנו להזיע ולצאת מאזור הנוחות.
"תוך כ-9 חודשים שחררנו לאוויר העולם מוצר ראשוני שבעזרתו אביו של שי כבר קיבל ערך ושיפור באורח החיים, תוך כדי שהוא תומך בשי במהלך הטיפולים, בביטחון ששי נמצא איפה שהוא אמור להיות בכל רגע נתון".
מה לקחתי איתך כתוצאה מהפרויקט?
"במילה אחת - השראה. העבודה עם המשפחה של שי, ובפרט אבא שלו אבי, לימדה אותי מהי הקרבה ונתינה. אבי נרתם למשימה שהיא הצלה של בנו, תמיכה ללא תנאי, בנסיבות הקשות ביותר. הוא דואג לו 24/7, לקחת אותו לטיפולי שיקום, למומחים. למדתי מהי המשמעות של להיות אבא, באש ובמים, עד הסוף. השראה שאותה אני לוקח לזוגיות ולמערכות היחסים עם המשפחה שלי".