למרות המלחמה בעזה, האיומים לפתיחת חזיתות נוספות, פריצת התקציב ושלל גורמים כלכליים מאיימים נוספים שהיו אמורים, על פניו, לגרום לפיחות במטבע הישראלי - השקל נמצא בשיא של יותר מחצי שנה מול הדולר והאירו.

ביום האחרון של המסחר, לפני הדממת חג המולד שתסתיים ביום שלישי הקרוב, התחזק השקל לרמה של פחות מ־3.6 שקלים לדולר ופחות מ־4 שקלים לאירו. מול סל המטבעות, השקל נמצא פחות מאחוז בלבד מתחת לרמה שרשם בתחילת השנה, לפני המהפכה המשפטית, הפגנות הענק, התקפת הטרור של השבעה באוקטובר והמלחמה אליה יצאה ישראל בעקבותיה.

"זה בהחלט מפתיע", אומר יונתן כץ, האסטרטג הראשי בבית ההשקעות לידר שוקי הון, שניתח לבקשת גלובס את הסיבות העיקריות לדינמיקה המפתיעה הנוכחית. "בראש ובראשונה מדובר בתוצאה של הזינוקים המפתיעים שנרשמו בשווקי המניות בחו"ל בחודשים האחרונים". מדד ה־S&P האמריקאי, למשל, עלה ביותר מ־16% בחודשיים האחרונים.

"העליות בנובמבר בשוק האמריקאי", הוא מציין, "היו הגבוהות ביותר מזה ארבעה עשורים. לא חזו כזו עלייה". כפי שהודגם בעבר, העליות בשווקים הזרים "מכריחות" גופים מוסדיים ישראלים למכור מט"ח בשוק המקומי, ולכן הן מחזקות את המטבע הישראלי.

בנוסף, אומר כץ, נראה כי "השוק מתמחר שהמלחמה בעזה לא תתפשט למלחמה משמעותית בצפון". הסיבה השלישית, לדבריו, היא ש"בנק ישראל משדר שימשיך במדיניות מוניטרית מרסנת מאוד, ללא כוונה להוריד את הריבית באופן משמעותי בקרוב".

זאת, לעומת מצב העניינים בארה"ב, שבו הפד עבר לדבר על הורדת ריבית עתידית כבר ב־2024, ורטוריקה "יונית" דומה מצד הבנק המרכזי האירופי. החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל, והציפיות שבנק ישראל עשוי שלא להוריד אותה, פועלים למען חיזוק השקל.

ייתכן שגם המחויבות של הבנק לתמוך בשקל על ידי מכירת עד 30 מיליארד דולר, כפי שהודיע כבר בתחילת המלחמה, משחקת תפקיד.

אך כץ מזהיר כי ייתכן ש"קיימת אופטימיות־יתר בשווקים לגבי הסביבה הפוליטית לאחר המלחמה". כך לגבי הסיכוי שהמהפכה המשפטית תיגנז, אך גם לגבי פריצת מסגרת התקציב, הצורך העתידי בהשקעות ממשלתיות ביטחוניות והורדת דירוג אפשרית. "שוק המט"ח לא מתמחר את החשש לפגיעה באמינות הפיסקאלית בהיעדר תוכנית כלכלית אמינה, הכוללת קיצוץ בהוצאות האזרחיות", הוא סבור.

העובדה כי מול סל המטבעות השקל נמצא כיום לא רחוק מהמקום בו היה בסוף שנת 2022, "אז הייתה תחזית יציבה, אופק חיובי, היי־טק משגשג, אופטימיות וביטחון יחסי", מעלה שאלות האם "הערך הנוכחי שלו מוצדק", אומר כץ.

חלק ממגמה עולמית

עם השינויים הצפויים במדיניות הריבית האמריקאית וגורמים נוספים, התחזקות השקל היא חלק ממגמה של כמה מטבעות בולטים.

הפרנק השוויצרי ניצב בשיא של תשע שנים מול הדולר. הין היפני אמור לרשום בסוף החודש עלייה של קרוב ל־5% מול המטבע האמריקאי בדצמבר בלבד, והדולר נמצא בשפל של חמישה חודשים מול סל המטבעות, בדרך להשלים ירידה של 2% בערכו מול סל זה בשנה החולפת.

האירו גם הוא מפגין התחזקות מול הדולר (עלייה של 5% בשלושת החודשים האחרונים), לרמה של 1.1 דולר לאירו, למרות המידע הפסימי בנוגע לדשדוש כלכלי ואף למיתון בחלק ממדינות גוש האירו.

"לא הפתיעה אותי העובדה שהשקל מתחזק, אלא המהירות והעוצמה שבה זה קרה", אומר לגלובס עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת "הראל". גם לדבריו, העליות המטאוריות שנרשמו בחודשים האחרונים בבורסה האמריקאית הן אלו שמסבירות חלק גדול מההתחזקות של השקל, בשל העובדה כי הגופים המוסדיים (כמו "הראל") החשופים למדדים בה מקבלים עם הגאות בשווקים חזרה בטחונות בדולרים, ואז ממירים אותם לשקלים.

"הדולר הוא כמו כל מוצר, כפוף לשיקולי היצע וביקוש", אומר קליין, "כשיש הרבה דולרים, מחיר הדולר יורד ומחיר השקל עולה. השאלה אם יש כאן בישראל הרבה דולרים או לא ומה הסיבות לכך".

בנוסף לחשיפה של המוסדיים למדדים המזנקים בחו"ל, הוא אומר, גם המלחמה עצמה יצרה מצב אבסורדי, שבו מתחזק העודף בחשבון השוטף הישראלי. "הישראלים צורכים פחות, כלומר מייבאים פחות, בעוד הייצוא הישראלי נשאר די קבוע, ולכן יש יותר דולרים בחשבון השוטף, מה שמביא לעודף דולרי ולהתחזקות של השקל", הוא מסביר.

בנוסף, מציין קליין, מגמת ההתחזקות של השקל מול הדולר מתלכדת עם היחלשות גלובלית של המטבע האמריקאי.

בנוגע לסוגיית הריבית, קליין אינו סבור כי ישראל תצעד בנתיב שונה מאשר ארה"ב וגוש האירו: "אני לא רואה מצב שהריבית בעולם יורדת ובישראל, ולכן זה לא גורם דומיננטי".

סדר יום נטול רפורמה

וישנו גורם נוסף שהשפעתו לא ידועה עדיין, הירידה של המהפכה המשפטית מסדר היום הציבורי, לפחות נכון לעכשיו. בעבר העריך נגיד בנק ישראל אמיר ירון כי המהפכה, הסערה הציבורית והאיום שהיא היוותה על המשק גררה פיחות של לפחות 10% בערך השקל. כעת, רוב ההערכות הן שהיא לא תאומץ. לדברי כץ, עצם העובדה כי השוק סבור שהמהפכה המשפטית ירדה מהשולחן מחזקת גם היא את המטבע הישראלי. קליין, לעומת זאת, סבור שלא ניתן לייחס את התחזקות השקל לנושא זה.

בנוגע לעתיד, קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי, סבור כי הגורמים שהחלישו את השקל בשנה האחרונה (גורמי סנטימנט שליליים) ימשיכו לשחק תפקיד. אי הוודאות לגבי החודשים הקרובים גבוהה לטובה ולרעה. אך "בהמשך השנה, בהנחה והסנטימנט השלילי ידעך, הכוחות הבסיסיים של עודף בחשבון השוטף ובתנועות ההון הנכנסות לישראל יובילו לתיסוף מתון של השקל".

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס