התחזית המעודכנת לתחילת ינואר 2024 של בנק ישראל מעריכה כי העלויות התקציביות של המלחמה – הוצאות על תקצוב צה"ל בלחימה, פיצוי עסקים ומפונים, שיקום אזורים שלמים ואובדן הכנסות – צפויות להסתכם בכ-210 מיליארד שקל. התחזית מניחה גם גידול פרמננטי בהוצאות הביטחון לאחר המלחמה בסך כ-20 מיליארד שקל בשנה. לסכום זה מתווספות הוצאות ארוכות טווח הכוללות את שיקום יישובי רצועת עזה/הנגב המערבי על ידי מנהלת תקומה וגידול בהוצאות הריבית, כך שסך הגידול יגיע לכ-30 מיליארד שקל בשנה. סך הכול, נכון לעכשיו, ההערכה היא שהעלויות התקציביות של מלחמת חרבות ברזל יסתכמו בכ-270 מיליארד שקל. נתונים אלה מתייחסים למצב הנתון, בלי להביא בחשבון התלקחות של מלחמה בצפון.
התחזית של חטיבת המחקר בבנק ישראל מניחה שההשפעה הכלכלית הישירה של המלחמה הגיעה לשיאה ברבעון הרביעי של 2023, ותימשך עד לסוף 2024 בעצימות הולכת ופוחתת. לגבי 2025 ההנחה היא שלא יהיו השפעות לחימה מהותיות נוספות. בתחזית מציינים ש"ברור כי משך הזמן והתפתחויות המלחמה לזירות נוספות יכולים לשנות את האומדנים באופן מהותי". בהתאם להנחות אלה הותירה החטיבה את תחזית הצמיחה על 2 אחוזים בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024, וב-5 אחוזים בשנת 2025. על פי התחזית, שיעור האבטלה הרחבה צפוי לעמוד על 5.3 אחוזים בממוצע בשנת 2024 ועל 3.2 אחוזים בשנת 2025. האינפלציה השנתית צפויה לעמוד ברבעון הרביעי של 2024 על 2.4 אחוזים, ובזה של-2025 על 2 אחוזים. נוסף לכך, תחזית המחקר מעריכה כי הריבית תעמוד בממוצע ברבעון הרביעי של 2024 על 3.75 או 4 אחוזים - תוואי ירידה מתון יותר מזה שהשוק מעריך.
הוצאות הלחימה
בתוך העלות הכוללת של המלחמה, ללחימת צה"ל העלות הגבוהה ביותר; משרד הביטחון והאוצר העריכו בחודש שעבר בכמיליארד שקל ליום את הוצאות הצבא – חימושים, דלק לטנקים וכלי רכב צבאיים, דלק למטוסים, אוכל לחיילים וכדומה. לאחר צמצום משמעותי של מספר החיילים המגויסים בשבועות האחרונים, ההערכה היא שההוצאות ירדו לכ-600 מיליון שקל ביום.
18.5 מיליארד שקל לשיקום חבל עזה
מעבר לפיצויים ליישובי העוטף, לרשויות המקומיות ולתושבים המפונים, שמוערכים במאות מיליוני שקלים, תקציב מנהלת תקומה שהוקמה כדי לנהל את שיקום חבל עזה (שבממשלה רוצים לשנות את שמו ל"תקומה") והנגב המערבי יעמוד על 18.53 מיליארד שקל. זהו תקציב לחמש שנים (עד שנת 2028). בהצעת הממשלה לתקציב המנהלת נכתב כי המתווה גובש בשיתוף הרשויות המקומיות ויישובי החבל.
722 מיליון שקל בגין נזק ישיר לרכוש עד כה
לגבי פיצויים בגין נזק ישיר לרכוש - מלשכת רשות המסים נמסר כי נכון ל-10 בינואר 2024 הוגשו כ-31 אלף תביעות נזק ישיר בכל הארץ (לא רק באזור הדרום). סך הכול שולם עד כה סכום של כ-722 מיליון שקל.
אובדן הכנסות למדינה
בחישובי האוצר ובנק ישראל העריכו ב-35 מיליארד שקל את אובדן ההכנסות למדינה ממסים בלבד עקב המלחמה – זאת בשל, בין השאר, הירידה בפעילות במשק ובהכנסות מעסיקים; עשרות אלפי עובדים שהוצאו לחל"ת; עצמאים שלא הרוויחו מאז 7 באוקטובר; וצניחה בתיירות נכנסת – לדברי התאחדות המלונות, התיירות הנכנסת נעצרה כמעט לחלוטין כתוצאה מהמלחמה, ולכן צפוי שהתוצר במשק ירד בכ-2.5% רק כתוצאה מהפגיעה הקשה בענף התיירות. באובדן ההכנסות מביאים בחשבון, למשל, שהתעשיות הביטחוניות בישראל הקפיאו לבקשת משרד הביטחון חוזי ייצור ואספקה של אמצעי לחימה לצבאות זרים בהיקף מיליארדי דולרים. מנובמבר נרשמה התאוששות בפעילות במשק, אך זה לא משנה את היקף אובדן ההכנסות ממסים שכבר נגרם עקב המלחמה.
ענף ההייטק – צניחה בהשקעות
בדו"ח הסיכום ל-2023 שערך מכון המחקר SNPI בראשות פרופ' יוג'ין קנדל, נכתב: "המיתון העולמי וחוסר היציבות המקומית, שהתחילו באיום ההפיכה המשטרית והגיעו לשיא במלחמת חרבות ברזל, הרחיקו משקיעים וגרמו לשפל בסך המימון שקיבלו הסטארט-אפים בישראל – והחדשים שבהם ספגו את המהלומה הקשה ביותר.
סך השקעות ההון סיכון ב-2023 בהייטק הישראלי היה 7.3 מיליארד דולר – צניחה של כמעט 60 אחוז בהשוואה ל-2022, והנתון הנמוך ביותר מאז 2018. השפל התבטא גם במספר סבבי הגיוס, שלרוב מבטא את מספר הסטארט-אפים שביצעו עסקות מימון. בשנה שעברה התקיימו 624 סבבי גיוס – ירידה של 40 אחוז ביחס ל-2022.
הרבעון הרביעי של השנה היה גרוע במיוחד, וההשקעות במהלכו הסתכמו ב-1.3 מיליארד דולר – הנתון הנמוך ביותר מאז 2017. עם זאת, צופים במכון כי ענף ההייטק איתן ויהיה בין הראשונים להתאושש בעקבות המלחמה.
אובדן ימי עבודה
במחקר שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי – מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות – INSS, ב-25 בדצמבר 2023, בשלושת השבועות הראשונים למלחמת חרבות ברזל העלות השבועית של ירידת היצע העבודה בגין היעדרות עובדים הייתה כ-2.3 מיליארד שקל.
היעדרות העובדים נבעה מהסגירה המלאה של מוסדות החינוך (1.25 מיליארד שקל), מפינויים של תושבים מאזורים שנפגעו או מצויים בסיכון גבוה להיפגע (0.6 מיליארד שקל) ומגיוס נרחב של אנשי מילואים (חצי מיליארד שקל).
העלויות אינן משקפות את כלל הפגיעה בשוק העבודה ובמשק. נוסף עליהן היו עלויות הנובעות מירידה בביקוש, מהיעדרם של עובדים פלסטינים ועובדים זרים ועוד.
העלויות אינן כוללות גם את ההשפעה של צד הביקוש לעובדים, כלומר עסקים שבשל ירידה בביקושים למוצרים ולשירותים שהם מספקים פועלים באופן חלקי, ולכן צמצמו את שעות העבודה, או נאלצו להוציא עובדים לחל"ת או לפטרם. נוסף לכך, המחקר מתייחס לעובדים ישראלים, ולכן אינו מנתח את הפגיעה מצד ההיצע הנובעת מאי כניסת עובדים פלסטינים לישראל או מיציאה של עובדים זרים מהארץ.
כאמור, יש שיפור משמעותי בהיקף התעסוקה החל מנובמבר 2023, גם בצריכה, אבל מה שכבר אבד אבד ונכלל בעלויות המלחמה.
לבסוף, הטיפול בצד הכואב ביותר של מלחמת חרבות ברזל – ההרוגים והנכים. כן, גם לכך יש מחיר כלכלי לשנים ארוכות הנובע מתשלום תגמולים למשפחות הנופלים ולנכים עצמם שמוערך במאות מיליוני שקלים לשנה.
מי יממן את עלויות הענק של המלחמה?
אז מאיפה יבוא הכסף למימון העלות האסטרונומית של מלחמת חרבות ברזל – סכום שהוא כמחצית מכל תקציב המדינה לשנת 2022 – שעמד על כ-452 מיליארד שקל? האמריקאים הבטיחו סיוע מיוחד של 14.3 מיליארד דולר (כ-52 מיליארד שקל); ובאמצעות הגדלת הגירעון (מכ-2.5 ל-3.7 אחוזים ב-2023, וכנראה ל-6 אחוזים ב-2024) – כמה עשרות מיליארדי שקלים בכל שנה. הגירעון הוא חוב שצריך לכסות, והמדינה לוקחת לשם כך הלוואות שבימים אלה הן בסביבת ריבית גבוהה יחסית. גם על זה אנחנו וילדינו נשלם עוד שנים רבות.
השאר יגיע לפי הצעת האוצר מקיצוץ רוחבי של 5 אחוזים מתקציבי משרדי הממשלה השונים (3.6 מיליארד שקל); דחיית פרויקטי תשתית לכבישים, רכבות ועוד, שתביא להפחתה של 7.35 מיליארד שקל בהוצאה מ-2024 ועד 2027; קיצוץ בתוכניות ממשלתיות למגזר הערבי; גביית דיבידנדים בסך 1.5 מיליארד שקל מרווחי החברות הממשלתיות, שהשר דוד אמסלם עיכב במשך חודשים; הוראה לחברות להעביר דיווידנד למדינה גם על רווחי 2023; וכמובן העלאות מסים.
האוצר מציע, בין השאר, להעלות את המע"מ ל-18 אחוזים, דבר שנתניהו מתנגד לו לפי שעה; גביית מס פחמן, שיוטל בהתאם למידת הזיהום ויושת על שימוש בדלק ובגז ביתי; העלאת המס על טבק ב-20 אחוז וכן על סיגריות אלקטרוניות; ביטול נקודות הזיכוי להורים לילדים עד גיל 3 (גם לזה נתניהו מתנגד בינתיים); והטלת מס נסיעה על רכבים חשמליים בגובה 15 אג' עבור כל קילומטר נסיעה, כאשר מרחק הנסיעה ייבדק במכוני הרישוי אחת לשנה.