בפברואר השנה, פנה משרד התקשורת אל חברות התקשורת, חברות סלולר ואחרות, בבקשה לפעול מיוזמתן לצמצום העמלות שהן גובות מצרכנים בגין תשלום באמצעות הוראת קבע מחשבון הבנק. משלא נענה, פנה המשרד שוב אל החברות ביוני השנה, ושלח תזכורת נוספת – אך עד היום אף אחת מהחברות לא ענתה לפניות או נענתה למבוקש מהן. לא זו אף זו, לפי בדיקת משרד התקשורת, ביוני האחרון הצטרפה גם חברת הוט והחלה לגבות עמלה של 10.90 על תשלום בהוראת קבע חודשית.
למעשה, חלפו שבעה חודשים מאז שפרסם המשרד הודעה לעיתונות, ובה ציטוט של שר התקשורת שלמה קרעי בזה הלשון: "בימים שבהם כמעט הכל דיגיטלי, ועלות התפעול של פעולות מסוג זה הינה מזערית, אין שום סיבה שלקוחות חברות התקשורת ימשיכו לשלם עמלה רק כי בחרו לשלם בהוראת קבע במקום בכרטיס אשראי. זהו לכאורה עוד תיקון צרכני קטן, אך השפעתו גדולה על צרכנים רבים מאוד, בפרט בקרב אוכלוסיות מבוגרות או קשות יום. משרד התקשורת בראשותי ימשיך לפעול לטובת שוק חופשי ותחרותי באיכות ובמחיר, בד בבד עם הדאגה לאנשי העמל אל מול דורשי העמלה".
לציטוט הזה הוסיפה מנכ"לית משרד התקשורת, עו"ד ענבל משש: "גבייה חודשית של עמלות גבוהות בגין בחירה באמצעי תשלום של הוראת קבע, מהווה פרקטיקה מדירה שמייקרת את השירות, ומי שלרוב משלמות את המחיר הן האוכלוסיות המוחלשות. נפעל לשנות את כללי המשחק ולחזק את הצרכנים המוחלשים". עד היום, כאמור, לא השתנה דבר, והחברות פשוט מתעלמות מבקשת השר.
על פי בדיקה של משרד התקשורת, החברות גובות כ-40 שקל עמלת הקמה חד-פעמית, ועוד תשלום חודשי של שישה עד 13 שקלים על עמלת הוראת קבע. לפי נתוני המשרד, כ-500 אלף לקוחות משלמים את העמלות הללו, לרוב הם שייכים לאוכלוסיות מוחלשות שנאלצות לשלם בהוראת קבע משום שאין להן כרטיס אשראי. לאחר הצטרפות הוט לגביית עמלת הוראת קבע, יש כבר כ-1.5 מיליון לקוחות שמשלמים את העמלה, מעריכים במשרד התקשורת.
יש לציין כי חלק מהחברות מוותרות על העמלה החד-פעמית בסך 40 שקל, מאחר שהן רואות בה עמלת סיכון. לכן אם הן משוכנעות שמדובר בלקוח אמין, והוא מבהיר שההוצאה מכבידה עליו, הן עשויות לוותר עליה. כמובן שהן לא מוותרות על העמלה החודשית.
עמלת סליקה בבנק עולה לחברה 25 אגורות
החברות טענו בפני משרד התקשורת כי אין להן ברירה אלא לגבות עמלה חודשית משום שיש להן עלויות תפעוליות של עבודה, עמלת סליקה ועלות פעולה. אולם במשרד מצאו שהחברות גובות אלפי אחוזים מעל העלויות התפעוליות שלהן, ומביאים דוגמה ברורה: עמלת סליקה עולה לחברה 25 אגורות בלבד. להערכת המשרד, החברות מרוויחות עשרות מיליוני שקלים בשנה מעמלה זו.
"במשרד התקבלו התייחסויות ממספר מועט של ספקיות תקשורת, מהן עולה שהשוק לא נענה לקריאה להסדיר את הנושא וולונטרית", מסרו לנו ממשרד התקשורת. "בימים אלה שוקל המשרד כיווני התערבות אפשריים, דוגמת הגדלת מגוון אמצעי התשלום האפשריים, קביעת גובה עמלה נורמטיבית, הטלת חובות שקיפות מוגברות במסגרת הוראות הרישיונות וההיתר הכללי ועוד".
אחת האפשרויות הנבחנת היא הגברת השקיפות בפרסומי החברות, כך שהן ייאלצו לציין מראש את ההבדל בעלויות ללקוח בין תשלום כרטיס אשראי לבין תשלום באמצעות הוראת קבע בבנק. משרד התקשורת יקדם פעולה זאת יחד עם הרשות להגנת הצרכן.
כמו כן, לאחר השלמת העבודה בנושא במשרד התקשורת, יבחן שר התקשורת אפשרות לחייב בחקיקה את ספקיות התקשורת לצמצם את העמלות. במילים אחרות, גם בחודשים הבאים ייהנו חברות התקשורת מעמלות הוראות הקבע הגבוהות, וימשיכו להתעלם מדרישות המשרד.