הביטוי "מדינת תל אביב" נאמר לא אחת בשנים האחרונות, בעיקר כלעג לפערים העמוקים בין הפריפריה למרכז, אך עם הרפורמות החדשות שמתכננת להוביל הממשלה – ייתכן כי הביטוי יהפוך הלכה למעשה למציאות. בימים אלה רשויות מקומיות כמו תל אביב מתכננות כיצד להיאבק בשלטון המרכזי, במטרה לשמור על הצביון הליברלי בשטחן, ולהפוך למעין מדינה בתוך מדינה. האם יש בכלל לערים סמכות להתנגד לממשלה? ומה הצעדים שהן יכולות לנקוט?
"עקרון יסוד בשיטת המשפט הישראלית הוא עקרון האוטונומיה של הרשות המקומית. הוא כמובן אינו מוחלט אלא יחסי, ויש בקרה ופיקוח של השלטון המרכזי, אבל אחת מההשלכות החשובות שלו היא ששר הפנים לא יכול להורות לרשות מקומית לסגור את כל העסקים בשבת כי זו עמדתו", מסביר פרופ' ישי בלנק, דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביבא ומומחה לשלטון מקומי. "עקרון האוטונומיה הזה מקובל על מרבית שופטי בית המשפט העליון בלי קשר לנטייתם האידיאולוגית", הוא מחדד, "והם מבינים שצריך לתת מרחב שיקול דעת לרשויות המקומיות".
לדבריו, בעיקר בנושאי דת ומדינה, הרלוונטיים ביותר בימים אלה, יש לרשויות המקומיות סמכות לבצע איזונים פנימיים בהתאם לאופי העיר והתושבים. "נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק קבע כי המחוקק לא סתם נתן לרשויות המקומיות סמכות לאזן בין חופש העיסוק, חופש המצפון וחופש דת. בכל הנוגע לרישוי עסקים, למשל, המחוקק רצה שדווקא הרשות המקומית ולא השלטון המרכזי תאזן בין השיקולים השונים. כתוצאה מכך, האיזון אמור להיות שונה בבני ברק לעומת תל אביב ורעננה", אומר פרופ' בלנק.
"השלטון המקומי אפילו יותר דמוקרטי מהשלטון המרכזי, כי אנו בוחרים גם מועצה וגם ראש רשות. מדובר בגורם נבחר שמייצג קבוצה גדולה שרוצה לפעול בצורה מסוימת. אלה מוסדות דמוקרטים שזוכים לאמון גדול, וכדאי שנקשיב להם טוב טוב"
פרופ' ישי בלנק
בניגוד לביקורת המופנית כנגד הכוח המוקנה לבית המשפט העליון או ל"שלטון הפקידים", לא מוטל כל ספק בדמוקרטיה העומדת מאחורי השלטון המקומי. "השלטון המקומי אפילו יותר דמוקרטי מהשלטון המרכזי, כי אנו בוחרים גם מועצה וגם ראש רשות. היחס בין חבר מועצה לתושב יותר טוב מבשלטון המרכזי, והתושבים מכירים את חברי המועצה ויכולים לראות בעיניים שלהם אם הם מקיימים את ההבטחות שלהם", מסביר פרופ' בלנק, "מדובר בגורם נבחר שמייצג קבוצה גדולה שרוצה לפעול בצורה מסוימת. אלה מוסדות דמוקרטים שזוכים לאמון גדול, וכדאי שנקשיב להם טוב טוב".
עקרון האוטונומיה המקומית פועל, כמובן, לשני הכיוונים – הליברלי והשמרני. "אם עיריית ירושלים למשל תחליט לקבוע הסדרים שונים בהתאם לעדיפות תושביה, יש לה סמכות לעשות זאת", מסביר פרופ' בלנק, "זאת, כל עוד אינה מפלה ואינה פועלת בניגוד לערכים חוקתיים. חשוב לזכור כי לצד הסמכות והאוטונומיה שמוקנות לרשות, לא מתבטלות החובות שלה לפעול בשוויון, ללא אפליה ובשקיפות. אוטונומיה אין משמעה יכולת לפעול בשרירות. כך למשל, כשעיריית ירושלים לא הקצתה כספים למרכז להט"בי בעיר, בית המשפט קבע כי אסור לה להפלותם. ובאופן דומה הורה בית המשפט העליון לרשויות שיש בהן רוב חילוני לממן מקווה לטובת המיעוט הדתי".
לאור הסמכויות הרבות שמוקנות לשלטון המקומי, מה ביכולתן של רשויות לעשות כיום?
"ברמה ההצהרתית, נקבע כי לרשות מקומית יש סמכות לצאת בקמפיינים ארציים ולממן אותם, כפי שקרה בתקופת ההתנתקות למשל. עיריות יכולות להשתמש בכספי המיסים ולהשיק קמפיין כלל ארצי במטרה להגן על השוויון. מבחינה מעשית, למשל לעניין תוכניות החינוך, רשויות יכולות להחליט לממן תוכניות וולונטריות שמקדמות זכויות להט"ב או ערכים כגון דמוקרטיה ואזרחות שווה. בכל הנוגע לניסיון להכשיר אפליה בשירותים ובמוצרים, הרשויות יכולות לשקול שלא לתת רישוי עסק לעסק מפלה, משום שהדבר מנוגד לחוקי היסוד, וכרשות מנהלית היא מחויבת לערכי יסוד חוקתיים כגון שוויון וזכויות אדם אחרות".
"תל אביב היא מגדלור"
ההצעות של פרופ' בלנק החלו להתממש בשטח, כשראש עיריית הרצליה, משה פדלון, כבר הודיע שהעירייה לא תיתן רישוי לעסקים מפלים. "עיריית הרצליה לא תיתן רישיון עסק לבתי עסק בעיר שיפלו אנשים על רקע דת, גזע, מין או נטייה מינית. הרצליה היא עיר ליברלית, פלורליסטית, שוויונית ודמוקרטית אשר מכבדת כל אדם באשר הוא אדם. לא ניתן לאף אחד לפגוע בצביון זה של העיר", הוא הצהיר.
ובתל אביב, ראש מנהל החינוך בעירייה, שירלי רימון ברכה, שלחה מכתב למנהלים בתגובה לרפורמות בתחום החינוך, ובו נכתב כי "עיריית תל אביב לא תאפשר כניסת תכנים גזעניים לבתי הספר". בעקבות מכתב זה הצטרפו למהלך רשויות רבות. "תל אביב היא מגדלור שמקבע את הכוח שלנו כרשות לקבל החלטות", אומרת חן אריאלי, סגנית ראש עיריית תל אביב וממונה על תחום הרווחה והשירותים החברתיים, "כל עוד אנו פועלים במסגרת החוק, עיריית תל אביב תמשיך לעשות את כל מה שהיא יכולה. לראיה, יש בתל אביב כיום עסקים פתוחים בשבת ותחבורה ציבורית בשבת. יש דרכים יצירתיות לעקוף את היעדר החקיקה".
"מהות השלטון המקומי היא הרבה מעבר לחניה ולפינוי זבל, באחריותנו לדאוג לאורחות החיים שלנו ולמרחב שאנו חיים בו. יש כאן הזדמנות גדולה לשלטון המקומי לתפוס אחריות"
חן אריאלי, סגנית ראש עיריית תל אביב
אריאלי רואה בתקופה הנוכחית הזדמנות: "מהות השלטון המקומי היא הרבה מעבר לחניה ולפינוי זבל, באחריותנו לדאוג לאורחות החיים שלנו ולמרחב שאנו חיים בו. יש כאן הזדמנות גדולה לשלטון המקומי לתפוס אחריות ולנסות להגדיל כמה שיותר את סמכויותיו בתוך תחומי השיפוט שלו".
נניח שתל אביב תצליח לעמוד על המשמר, אתם חוששים ממה שיקרה בכל שאר הערים?
"הסמל של תל אביב כמעוז הליברליות מקבל משמעות חזקה ועמוקה נוכח הממשלה החדשה, ואנחנו לא סותמים את עינינו מול האחריות למדינה גם בשוטף. זו אחריותנו לוודא שהמהלכים שלנו לא נשארים רק בגבולות העיר, ועלינו לקחת אותם הלאה גם לחלקים אחרים בישראל, בתקווה שנוכל לנקוט מהלכים כדי שהממשלה הזו לא תעשה נזקים עמוקים לחברה הישראלית".
לא מתכננות לחזור לאחור
בכל הנוגע להתפתחות המשמעותית שהתרחשה בתחום התחבורה הציבורית בשבת עם פרויקט "נעים בסופ"ש", עיריית תל אביב והרשויות האחרות לא מתכננות לחזור לאחור. "הפרויקט מראה כיצד רשויות יכולות לא רק לבצע ולנהל, אלא גם לשתף פעולה ולעבוד יחד. במקום שבו אין לנו סמכויות אנחנו מגלים אחריות. בכל מקום שבו ינסו להצר את החופש, אנחנו נמצא איך להגדיל אותו פי כמה", אומרת מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב לתחבורה, בטיחות בדרכים וקהילה גאה.
גם בנושא הלהט"בי מוכנים למאבק. "אנו לא ניתן לפגוע בחופש שלהם בעיר", מבטיחה להבי, "אני בטוחה שרשויות נוספות יצטרפו אלינו, ולא רק שמצעד הגאווה ימשיך לצעוד בתל אביב, גם אם לא כמסיבה אז כמחאה שהיא נשמת אפה של הדמוקרטיה, אנחנו בודקים איך לתמוך במצעדים נוספים ברחבי הארץ. אנו כמובן נמשיך ברישום זוגיות אזרחי, ובנוסף כבר ב-2023 נגדיל את התמיכות שלנו בארגונים להט"ביים".
"להכיר במגזריות שלנו כחילונים"
ויש לא מעט שלא חוששים מסמכויות הרשויות המקומיות, ואף תומכים בהיפרדות והפיכת ישראל לשלטון מעין פדרלי. "אני חודש שפדרציה זה השלטון הנכון בישראל. בסופו של דבר החרדים מובילים את זה בפועל, כאשר הם בצורה מאוד תקיפה מייצרים לעצמם אוטונומיה. זה הפתרון, והמדינה תצטרך לשאול את עצמה מה היא תעשה בתגובה לכך – האם היא למשל תכניס כוח שיטור שישתלט על עיריית תל אביב ויפזר בכוח רב ואלים הפגנות ענק?" תוהה רם פרומן, יו"ר הפורום החילוני.
"יש כשל מחשבתי בציבור החילוני, משום שאנו לא מכירים בעוד אופציות חוץ ממדינה אחת ממלכתית", אומר פרומן, "אנחנו חייבים להכיר במגזריות שלנו כחילונים, ובעובדה שעלינו להילחם כגרילה על הזכויות שלנו. אם נמשיך להיות ציבור מפוחד מצד אחד ופסיבי מצד שני, אף אחד לא ייתן לנו דבר על מגש של כסף. אנחנו לא צריכים לפחד משסע ופילוג, כי זה קיים ממילא. אנחנו מנסים לעצום עיניים ולהשלות את עצמנו שאפשר לאחות דברים, ובינתיים ציבורים שלמים ממשיכים לקדם את עצמם ואנחנו לא מבקשים כלום בעבור עצמנו".
בינתיים, פרומן מקווה שהמאבק יקבל נפח מרכזי בבחירות המקומיות שייערכו בשנה הבאה. "אני מקווה שאנשים יצביעו לראשי ערים גם לפי השיקול של מי יעשה כל מאמץ להגן עליהם כנגד הממשלה ומי ילך הכי רחוק", הוא אומר, "אין ספק שלשם אנו הולכים, ויש לנו שנה כדי לשכנע את כולם שהעיריות הן מאחז שחשוב לנצח בו, גם אם הפסדנו בבחירות הכלליות".