חוזים בשעת מלחמה: בימים קשים וסוערים מעין אלה, מאז שממשלת ישראל הכריזה על מצב של מלחמה - עולות שאלות ותהיות רבות באשר להתנהלות העסקית, בנושא של חוזים קיימים ותוקפם המשפטי. עו"ד עופר פיק, ראש המחלקה המסחרית ושותף במשרד עו"ד יגאל בורוכובסקי ושות', התגייס כדי להשיב על סוגיות בוערות סביב הנושא.
"הדין החל במצבים מהסוג הזה, הנוגעים לחוזי שכירות או לחוזים מסחריים בזמן מלחמה, הוא סעיף 18 לחוק החוזים", אומר עו"ד פיק, "אשר קובע כי מי שמפר חוזה בשל אירוע מסכל - יהיה פטור מאכיפת החוזה או מתשלום פיצויים. עם זאת, לבית המשפט תהיה סמכות לפסוק שיפוי או פיצוי לנפגע על הוצאות סבירות שהוציא או על התחייבויות סבירות שנטל, אם ראה שכך צודק לעשות".
באשר למונח "אירוע מסכל", הכוונה היא לנסיבות שכאשר נערך החוזה, מי שעתיד להפר אותו לא ידע ולא היה עליו לדעת על קיומן – ולכן לא יכול היה למנוע אותן. קיום החוזה בנסיבות החדשות, על פי ההגדרה, הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים.
פיק מסביר כי במשך 50 השנים האחרונות, בית המשפט פירש את סעיף "הסיכול" של החוזה בפרשנות מצמצמת ביותר, ולכן לא היה מוכן לראות במלחמת יום הכיפורים, למשל, כאירוע מסכל. "בפסק דין שניתן בשנת 1979 (ע"א כץ נ' נצחוני מזרחי בע"מ), פסק כבוד מ"מ הנשיא דאז, משה לנדוי, כי 'אומנם פרוץ המלחמה ביום הכפורים הפתיע את הנהגתה הצבאית והמדינית של המדינה, ומה שאלה לא חזו מראש - סתם אזרח בוודאי לא חייב היה לראות מראש. אבל השאלה היא לדעתי אם, כל עוד השלום אינו שרוי בין ישראל ובין כל שכנותיה, סכנה של פרוץ מלחמה במועד כלשהו, קרוב או רחוק, אינה קיימת תמיד, כך שבענייני מלחמה ושלום הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל? וכן, האם אין די בסכנה צפויה כזאת, כדי שתישלל טענת הסיכול עקב פרוץ מלחמה?'"
פיק מסביר כי מאז לא הרבה השתנה, ובית המשפט לא היה מוכן להכריז גם במצבים קיצוניים ביותר, כי אירע אירוע "מסכל" - גם לא במגפת הקורונה. לכן, העצה שלו לאנשים שעתידים לערוך חוזה מסחרי-עסקי, היא להגדיר ככל שניתן מהו "כוח עליון", ומה המשמעות שלו. בנוסף, "יש לציין בחוזה מה הן הדרכים שבחרתם לעיכוב קיומו של החוזה, למשל על ידי עיכוב תשלומים או ביטולם, בגין התקופה שבה התקיים האירוע שמהווה 'כוח עליון'. לחילופין, אפשר להגדיר שיסתיים החוזה, כתוצאה מאירוע שנכנס להגדרה החוזית של 'כוח עליון'".
עו"ד פיק מסביר כי בית המשפט ייתן תוקף להתניה בחוזה אשר תגדיר מהו "כוח עליון", וגם לתוצאות שעליהן הוחלט במקרה של "כוח עליון". "ככל שיוגדר בחוזה באילו מקרים הוא מסוכל, ומה התוצאות הנלוות לכך, כך תגבר הוודאות של הצדדים בחוזה - ויהיו בידיהם הפתרונות למקרה שכזה. בהעדר פתרון מוסכם המוגדר בחוזה, יהיה זה כמעט בלתי אפשרי להשתחרר מההתחייבות לחוזה, על פי הדין הקיים".
בנוסף לאמור, על מנת להתמודד עם המציאות הקשה שנכפתה עלינו, הממשלה פרסמה תזכיר חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023, אשר יאפשר דחייה של מועדים לקיום פסקי דין והתחייבויות חוזיות. זאת, עבור אנשים שבסבירות גבוהה, לנוכח המצב הביטחוני שאליו נקלעה מדינת ישראל והמצב שבו הם מצויים, אין להם את הזמינות והפניות הנדרשת לצורך מילוי התחייבויותיהם המשפטיות - או שאין ביכולתם לעמוד בהן בעת הזו.
מדובר באזרחים שפונו מבתיהם בעוטף, חיילי צה"ל במילואים ובסדיר, משפחות החטופים והנעדרים ובני זוגם, אשר להם ניתנת דחייה של 30 ימים (מיום 7 באוקטובר 2023) לקיום התחייבויות ותשלומים על פי פסק דין או לפי חוזה. הדבר תקף גם לתשלומים לרשויות, כאשר בסמכות שר הביטחון, באישור שר המשפטים וועדת חוץ וביטחון, להאריך מועד זה ב-30 ימים נוספים. הדחייה אינה חלה על תשלום מזונות ושכר עבודה.
במקביל, פרסם בנק ישראל מתווה משלו להקפאת הלוואות ולהקלות בנושא העמלות. לפי המתווה, אוכלוסייה המתגוררת עד 30 ק"מ מרצועת עזה, שפונתה מביתה או שהיא בעלת קרבה ראשונה לנרצחים או לנעדרים, וכן אוכלוסיית מילואים שגויסה בצו 8 - כל אלה יוכלו לקבל דחיית תשלומים במשכנתאות, בהלוואות רגילות של עד 100 אלף שקלים, ובאשראי עסקי של עד 2 מיליון שקל, ללא ריבית למשך שלושה חודשים. ליתר הציבור, תינתן אפשרות לדחות את התשלומים גם כן, אך בתשלום ריבית.