לאחר שלוש שנים של מאבקים פוליטיים ודיונים סוערים, אישרה לפנות בוקר (ה') הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק המטרו, המסיר את המכשול העיקרי בדרך להקמת פרויקט התחבורה הגדול ביותר בתולדות ישראל.

פרויקט המטרו, שעלותו מוערכת ב-150 עד 200 מיליארד שקל, צפוי לכלול שלושה קווי רכבת תחתית באורך כולל של 150 ק"מ ו-109 תחנות בגוש דן. הרשת מתוכננת לחבר 24 רשויות מקומיות ולהוביל כשני מיליון נוסעים מדי יום. עם זאת, העימותים הרבים סביבו הובילו לעיכובים רבים.

הוויכוח הפוליטי סביב החוק החל עוד בתקופת ממשלת בנט-לפיד, כאשר חילוקי דעות בין הקואליציה והאופוזיציה מנעו את אישורו הסופי. האופוזיציה דאז סירבה להעביר את החוק כדי למנוע "הישג" משרת התחבורה מרב מיכאלי, בעוד הקואליציה האשימה את האופוזיציה בחוסר אחריות לאומית.

עם כניסתה של מירי רגב למשרד התחבורה, התגלעו חילוקי דעות נוספים. רגב התנתה את קידום המטרו בהקצאת תקציב לרכבת בין קריית שמונה לאילת, צעד שעורר מחלוקת בתוך הקואליציה ובמשרד האוצר. בריאיון מספטמבר האחרון אף אמרה רגב כי "המטרו זאת השקעה מיותרת".

למרות אישור החוק, עדיין קיימים אתגרים משמעותיים. התוכנית למקטע השלישי בקו M1, שצפוי לעבור דרך ערי השרון, טרם אושרה סופית. בנוסף, ההערכות האופטימיות ביותר מצביעות על כך שהקווים הראשונים לא ייפתחו לפני שנת 2040.

החוק מגדיר את המטרו כפרויקט לאומי, מה שמקנה לו עדיפות על פני פרויקטים אחרים ומונע אפשרות להסתייגויות מצד ראשי ערים וגופים שונים. כמו כן, הוא מייצר מנגנוני החלטה מהירים יחסית, שנועדו לזרז את התהליכים הבירוקרטיים הכרוכים בפרויקט. כך מקווה המדינה למנוע עיכובים דומים לאלה שאירעו בזמן הקמת הקו האדום של הרכבת הקלה.

החוק כולל גם הקצאת 500-550 מיליון שקל לפיצוי עסקים הנפגעים מהעבודות, אך הקריטריונים המדויקים לפיצוי טרם נקבעו. כמו כן, החוק מגדיר "מס מטרו" על יזמי נדל"ן, שהופחת מ-75% ל-72%, עם הנחה נוספת ליזמים שיגישו תוכניות עד סוף 2030.

על אף הביקורת, משרד האוצר מעריך כי התועלות המשקיות מהקמת המטרו יגיעו לכ-30 מיליארד שקלים בשנה, בעיקר בזכות הפחתת העומס בכבישים וחיסכון בזמן נסיעה.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הגדיר את אישור החוק כ"צעד חשוב למדינת ישראל" וטען כי הוא "יחזק את כלכלת ישראל ואת תשתיותיה". מנגד, האופוזיציה מתחה ביקורת חריפה על העיכובים בקידום הפרויקט.

חברת הכנסת מרב מיכאלי, שרת התחבורה לשעבר, טענה כי "העיכוב של שנתיים ומאמצי הסיכול של שרת התחבורה הנוכחית גרמו נזק למשק המוערך בעשרות מיליארדים". מיכאלי הוסיפה כי "העיכוב גורם לדחייה של לפחות ארבע שנים במועדי הביצוע".

עו"ד מיה ליקוורניק, יו"ר דרקטוריון נת"ע, האמונה על הקמת המטרו בגוש דן: "נת"ע מברכת על אישור חוק המטרו, שהשפעתו דרמטית להצלחת הפרויקט הלאומי. החוק יסייע בהסרת חסמים, ובתיאום בין כלל גופי התשתית והרשויות המקומיות, לבין חברת נת״ע המבצעת את המטרו. בכך יתרום חוק המטרו לייעול הליך ההקמה ולקיצור לוחות הזמנים, למען רווחת אזרחי ישראל ואיכות חייהם. נת"ע ערוכה ומוכנה, ונמצאת בעיצומם של ההכנות לקראת הוצאת  קווי המטרו לפועל, לאחר אישור הקווים במוסדות התכנון".