"אתה רוצה לדעת מה קורה היום בשוק? אנשים קונים ביטקוין בכמויות. חזרנו ל-2021" - כך מספר לנו פעיל בשוק ההון, שלרוב עוסק בכלל במכשירים מסורתיים כמו מט"ח ואופציות. ואכן הביקוש למטבע לא עוצר, והוא שובר שיא חדש עם שווי של 72 אלף דולר.
הטרנד החם של השווקים כבר מזמן אינו נחלתם הבלעדית של צעירים או משקיעים הרפתקנים. העובדה שנכנס לפני כחודשיים בדלת הראשית לוול סטריט, דרך קרנות סל עוקבות (SPOT), הפכה את ההשקעה בו לפשוטה מאוד ונגישה. כבר לא חייבים לעשות זאת דרך בורסה ייעודית, אלא באופן פשוט, באמצעות כל אפליקציית מסחר של בנק או בית השקעות. איך משקיעים בביטקוין דרך הבורסה, מה היתרונות והחסרונות, כיצד משלמים מס על רווחים ומה עושה מי שמעדיף להשקיע במטבעות אחרים.
לפני שנצלול למה שקורה בשוק, כדאי לזכור שמדובר בנכס תנודתי בסיכון גבוה, שגם הציג בשנים האחרונות ירידות חדות.
מה הן קרנות עוקבות ביטקוין ואיך ניתן להיחשף אליהן?
לאחר מאבק משפטי ארוך, ואינסוף השערות והערכות לכאן ולכאן, בינואר האחרון אישרה רשות ניירות ערך האמריקאית, ה-SEC, שיווק של 11 קרנות סל (ETF) עוקבות ביטקוין בשוק הספוט. מדובר במהלך ששינה את הכללים בענף והנגיש אותו. כעת כבר לא צריך ארנק דיגיטלי או סיוע של בורסה ייעודית אלא חשבון מסחר בכל בנק או בית השקעות.
המשמעות של קרן סל בשוק הספוט היא מעקב מדויק אחר ביצועי המטבע, במטרה להשיג תשואה דומה. במילים פשוטות, הקרן מחזיקה מטבעות של ממש כנכס בסיס, ולא רק עוקבת אחר חוזים עתידיים.
מה היתרונות ביחס לשיטה הקודמת?
היתרון המרכזי הוא כאמור הנגשה. אין צורך בארנק דיגיטלי ובהתמודדות עם כלים לא מוכרים, ואפילו עם האקרים וגניבות. ישנן 11 קרנות סל, כולן גובות דמי ניהול כאלה או אחרים, וניתן להשקיע בהן בפשטות ממש כמו בקרן נאמנות.
נוסף על כך, מספר קרנות מציעות הטבות שונות בשלב זה, שמגיעות עד לפטור מלא מדמי ניהול למשך חצי שנה. קרנות הסל הללו מופעלות על ידי חברות אמריקאיות גדולות המפוקחות על ידי הרגולטור האמריקאי. במילים פשוטות, רכישת קרנות הסל מעניקה תחושה של "ללכת בלי ולהרגיש עם" עבור משקיעים חשדנים כלפי השוק המבוזר.
מאז ההשקה בחודש ינואר, הזרמות ההון לקרנות הסל הללו נסקו, וגם לא מעט ישראלים מגלים עניין - כך מספרים גם בחברת ההשקעות "מיטב טרייד".
איך פועלת שיטת המיסוי?
ביחס לקרנות הסל, שיטת המיסוי היא פשוטה לחלוטין ודומה לרווחי הון אחרים. משקיעים הפועלים באמצעות הגופים המפוקחים בארץ, ושמים את כספם על קרנות סל, נהנים מניכויי מס במקור דרך הפלטפורמות הישראליות. כך לא צריך להתעסק בדוחות מס של המדינה ולדווח לרשות המסים. מעין מעגל סגור.
מה לגבי מטבעות אחרים?
נכון להיום, פועלות קרנות סל בספוט אך ורק על ביטקוין ולא על מטבעות אחרים. מי שמעדיף למשל לרכוש את'ריום, ייאלץ לעשות זאת בדרכים הישנות, עד אשר יאושרו קרנות דומות גם להשקעה בו.
יובל רואש, מנכ"ל Bits of Gold, מסביר כי "יש מספר גופים מוכרים ומפוקחים בארץ שדרכם ניתן לקנות מטבעות דיגיטליים. הגופים הללו מוכרים על ידי הרגולטור הישראלי ולכן מסחר דרך אחת מהפלטפורמות הללו הוא הדרך הבטוחה ביותר למסחר בשוק המבוזר". כמו כן, ניתן להירשם דרך חברות מסחר אחרות, דוגמת קראקן, בינאנס או קוינבייס גלובל - חברות גלובליות, אך ללא הרגולציה של ישראל.
גם השקעה בביטקוין ניתן ליישם בדרך זו. עם זאת, נכון להיום ישראלים אינם יכולים להשקיע בכל מגוון מטבעות הקריפטו, כך אומר בן סמוחה, מנכ"ל קריפטו ג'ונגל. לדבריו, הרגולטור הישראלי האחראי על השוק "לא נותן מספיק פיקוח וודאות לגופים השונים בשוק, ומקשה על הרחבת הפעילות בארץ. אם אתה רוצה מגוון רחב של מטבעות ומעוניין בעמלות זולות, אתה חייב לפנות לגופים בחו"ל".
אבל הגופים בחו"ל מסוכנים יותר, וקריסת בורסת FTX לפני כשנה וחצי היא דוגמה הממחישה את הסיכונים.
בתוך כך, משקיעי הבורסות בחו"ל נמצאים בבעיה. סמוחה מסביר כי מצד המיסוי, מטבעות דיגיטליים נחשבים כנכס. "אם אתה מוכר מטבע לדולר או לשקל, ביצעת אירוע מס, ואתה חייב במס ובהגשת דוחות לרשות המסים". הגשת דוח עצמאי יכולה להסתכם בכמה אלפי שקלים, מדגיש סמוחה, וזאת מעבר ל-25% מס רווחי הון המוטלים על המשקיעים.
האם עדיין ניתן להחזיק קריפטו ב"ארנק פרטי"?
כן, ניתן להעביר את המטבעות לארנק פרטי, וכאן מתקיימת אופצית בחירה. ארנק קר - גוף פיזי המנותק מהאינטרנט, המתחבר למחשב באמצעות התקן USB. ברגע שהלקוח רוצה למשוך מטבעות, הוא נכנס לארנק ומבצע העברה. בשל היותו מנותק מהרשת, הארנקים הקרים נחשבים בטוחים יותר ובעלי רמת אבטחה טובה יותר.
אפשרות אחרת היא ארנק חם - אפליקציה המחוברת לאינטרנט. הוא נחשב לאפשרות פחות בטוחה מאשר הארנק הקר, אך הרבה יותר נגישה.
מה חושבים משקיעי העל
השבוע התייחס לראלי המיליארדר ביל אקמן, אמריקאי-יהודי העומד בראש קרן הגידור פרשינג סקוור. ברשת החברתית X, צייץ אקמן ותיאר תרחיש אפשרי. "העלייה בביטקוין מובילה ליותר כרייה ולגידול בשימוש באנרגיה, מה שגורם לעלייה באינפלציה ולפיחות בדולר", כתב.
"הדבר מגביר את הביקוש לביטקוין ולכרייה, מה שמניע ביקוש נוסף לאנרגיה, וכך המעגל ממשיך. הביטקוין עולה עד אין־סוף, מחירי האנרגיה מרקיעים שחקים והכלכלה מתמוטטת. אולי כדאי שאקנה קצת ביטקוין".
הציוץ של אקמן הוביל לשורה של תגובות מצד משקיעים בקהילת הביטקוין, ביניהם מייקל סיילור, מייסד ומנכ"ל חברת מיקרו-סטרטג'י, שמחזיקה כיום בביטקוין בשווי של 11 מיליארד דולר. "כדאי שתקנה קצת ביטקוין, אבל לא מהסיבות שציינת", אמר סיילור. "לרוב, כריית הביטקוין מורידה את מחירי החשמל בעבור צרכנים אחרים ולא מעלה אותם. תודיע לי אם תרצה לדון בנושא אחד על אחד".
באתר יאהו פייננס, פורסם כי אקמן לרוב התרחק מביטקוין וממטבעות קריפטוגרפיים באופן כללי, אף שב-2022 ציין כי עשה כמה השקעות קטנות בפרויקטים ובקרנות הון סיכון של קריפטו. "אני משקיע יותר כבעל תחביב שמנסה ללמוד מאשר כמשקיע זהיר", אמר אז אקמן. "משקיעי על" בוול סטריט הביעו מספר גישות כלפי המטבע בשנים האחרונות. כך למשל כינה אותו וורן באפט בעבר "רעל עכברים". עמדתו של באפט לא השתנתה גם בחלוף כמה שנים. לעומתו, משקיעים כמו המיליארדר מארק קיובן או היזם פיטר ת'יל מביעים באופן עקבי תמיכה גורפת בהשקעה במטבע.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס