שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג אתמול במסיבת עיתונאים את התוכנית שלו לתקציב 2025. הוא הצהיר כי במסגרת התקציב לא יוטלו מיסים חדשים על הציבור, מאחר שהוא מתנגד להעלאת מיסים בזמן מלחמה. אולם, כאשר בוחנים את הצעדים הכלכליים שסמוטריץ' הכין לקראת הגשת התקציב, מתברר שהוא אולי מתנגד להעלאת מיסים, אבל בפועל, הוא דווקא מתכנן להטיל מיסים כבדים –בעיקר על השכבות החלשות ביותר במשק.

למיסים החדשים סמוטריץ' פשוט לא קורא מיסים, אלא מכנה אותם בשם מכובס שנשמע טוב יותר: "הקפאה". הקפאת קצבאות הביטוח הלאומי שניתנות לאוכלוסיות קשות יום כמו נכים, קשישים, מובטלים ונתמכי סעד-רווחה; הקפאת קצבאות הילדים שמסייעות בחיי היום יום בעיקר למשפחות מרובות ילדים; הקפאת מדרגות המס שמקטינות את נטל המס של כל השכירים והעצמאים; הקפאת נקודות הזיכוי שמסייעות לאוכלוסיות חלשות כמו משפחות חד-הוריות, חיילים משוחררים, בעלי מוגבלויות, הורים גרושים, נשים עובדות ועוד.

בנוסף לכך, סמוטריץ' מתכנן הקפאה של שכר המינימום, צעד שיפגע במאות אלפי השכירים החלשים ביותר במשק; הקפאת שכר לכל עובדי המגזר הציבורי, שגם עכשיו רובם המכריע לא נמנים על מקבלי המשכורות הגבוהות במשק; איחוד שתי המדרגות הנמוכות לתשלום מס הכנסה, כך שבעלי שכר נמוך ישלמו מס גבוה יותר, ועוד שורה של הקפאות שעדיין לא ברור מה טיבן.

מה משמעות הקפאה של תשלומים קצבאות ושכר, בשנה שבה האינפלציה עלתה עד עכשיו בשיעור שנתי של 3.2%, ולפי נגיד בנק ישראל היא עלולה להמשיך לעלות השנה גם יותר? המשמעות המיידית היא שחיקה של כל אותם תשלומים, קצבאות ושכר בשיעור דומה, או במילים פחות מכובסות: מס חדש בשיעור של 3.2%, ואולי אפילו יותר, דווקא על תשלומים קצבאות ושכר שלעיתים קרובות הם אלה שמאפשרים למשפחות רבות להתנהל בדוחק רב מעל לקו העוני, ולא מתחתיו.

במבט ראשון זה נראה כמו מס נמוך יחסית. יש אולי אפילו כאלה שיאמרו שמס של 3-4 אחוזים הוא נמוך ולא משמעותי. גם סמוטריץ' התייחס לכך במסיבת העיתונאים בה הציג את תכנון התקציב: "אנחנו לא מציגים פה לא צנע ולא גזרות", הוא אמר. זה נכון לגבי אלה שלא נזקקים לקצבאות, ולכל אלה שמרוויחים משכורות גבוהות. אבל בשביל אותן משפחות שנזקקות לקצבאות, לשכר מינימום, או לזיכויים ממס, וגם למאות אלפי המשפחות בעשירונים התחתונים – מדובר לעיתים על ההבדל בין לחיות בעוני ובחוסר תזונתי לבין האפשרות לקנות עוד קצת לחם, ביצים, גבינות, בשר, ירקות ופירות.

הגירעון רק הולך וגדל

קשה להבין מה גרם לשר האוצר להמציא את השיטה החריגה והלא הגיונית של "הקפאות", כדי להקטין את הגרעון הענק בתקציב המדינה. במצב הקשה של כלכלת ישראל, חייבים לפעול באומץ לב, ולנקוט בצעדים ובאמצעים שכל כלכלן מכיר ממשברים כלכליים שהיו בעבר בארץ ובעולם. ראשי האגפים המקצועיים באוצר יודעים היטב מהם הצעדים שנדרשים כדי לפעול להקטנת הגרעון, אלא ששר האוצר והממשלה כולה מתעלמים מהבעיה, ונמנעים מנקיטת הצעדים הנדרשים.

מדובר בשני מישורים מקבילים: מצד אחד הקטנת הוצאות מיותרות של הממשלה, ומצד שני הגדלת ההכנסות ממיסים. בצד של צמצום ההוצאות, מדובר, לדוגמה, בסגירת משרדי ממשלה מיותרים שהוקמו רק כדי לספק תפקידים לחברי הקואליציה, הפסקת הזרמת המיליארדים לכספים הקואליציוניים, ביטול פרויקטים והשקעות שאינם תורמים לצמיחה וכו'.

ד"ר גלי אינגבר (צילום: קובי אשכנזי)
ד"ר גלי אינגבר. יש דרך נכונה להתמודד עם המצב הכלכלי שנקלענו אליו | צילום: קובי אשכנזי

בצד של הגדלת הכנסות המדינה, מדובר, לדוגמה, בהגדלת מס ההכנסה על העשירונים העליונים, ביטול פטורים ממס כמו פטור ממס על הכנסות משכר דירה של עד 5,654 שקל בחודש, פטור ממע"מ באילת, פטור ממכס על יבוא אישי של עד 75 דולר לעסקה וכו'. ניתן גם להגדיל את  המע"מ באחוז או שניים, אולם במקרה זה, בגלל שהמע"מ פוגע יותר בשכבות החלשות, דווקא מומלץ לתת פיצוי על העלאת המס לכל מקבלי הקצבאות ומקבלי שכר המינימום, ולא להקפיא.

במצבו הנוכחי, המשק הישראלי לא יכול לנסות שיטות חדשות לצמצום הגרעון התקציבי החריג בגודלו ובלימת ההתדרדרות במצב הכלכלי של המשק. ההקפאות שסמוטריץ' מציע, ייבלמו בגל של התנגדויות, שצפויות הן מצד ההסתדרות, שתעמוד על רגליה האחוריות כדי למנוע פגיעה בשכר עובדי הסקטור הציבורי, פגיעה בשכר המינימום, ופגיעה במדרגות המס, והן מצד המפלגות החרדיות, שספק אם יסכימו לפגיעה כל כך קשה בקצבאות הילדים, שמהוות חלק לא מבוטל מההכנסות של משפחות חרדיות מרובות ילדים.

ובינתיים, נמשכות הוצאות המלחמה של מאות מיליוני שקלים ביום, ואיש אינו יודע מתי המלחמה תסתיים. התקציב המתוקן של שנת 2024, שנקבע בחודש אפריל בעיצומה של המלחמה, התבסס על גרעון תקציבי חריג בגודלו של כ-125 מיליארד שקל, שמהווה כ-6.6% מהתוצר הלאומי. למרות הגרעון המתוכנן ששבר שיאים, דבר לא נעשה מאז ועד היום להקטנתו. וכאשר האוצר לא פועל, הגרעון ממשיך לגדול. בחודש יולי האחרון הגרעון התקציבי גדל ל-8.1% מהתוצר (כ-155 מיליארד שקל), והוא עשוי להגיע עד סוף השנה לכ-10% מהתוצר (כ-190 מיליארד שקל).

כל יום שעובר, מקרב את המשק הישראלי למשבר כלכלי ולעשור כלכלי אבוד כפי שהיה אחרי מלחמת יום הכיפורים. זאת בגלל הוצאות המלחמה הגבוהות, ובגלל הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמים לכלכלה. מדי יום מתפרסמים נתונים חדשים ומדאיגים שמצביעים על פגיעה בפעילות המשק: האטה בצמיחה, האינפלציה מרימה ראש, מחירי הדירות שוב מזנקים, גרעון שיא בתקציב, יוקר המחייה עולה לשיאים חדשים, משקיעים זרים מדירים את רגליהם מישראל, דירוג האשראי לקראת צניחה נוספת. כל אלה מצביעים על כך שמיתון וירידה ברמת החיים בדרך.

 

ד"ר גלי אינגבר היא ראש המחלקה למימון וכלכלה בפקולטה למינהל עסקים, המסלול האקדמי, המכללה למינהל.