הצעות האוצר שפורסמו לאחרונה כמו ביטול פטורים ממס, בקרנות השתלמות של העובדים ובקצבאות הפנסיה, או ביטול התמיכה הכספית מהממשלה למשפחות עובדות, מטילות את עול מימון המלחמה והשלכותיה על ציבור העובדים והגמלאים. גם קיצוץ תקציבים במשרדי הממשלה פוגע בסופו של דבר בשכבות החלשות והשכבות הביניים, ובעתיד ילדיהם.
אך יש אלטרנטיבה, באמצעות שני מנגנוני מיסוי חדשים־ישנים; מס עושר ומס ירושה, וכן באמצעות הוספת מדרגות מס הכנסה על יחידים ברמות ההכנסה הגבוהות. כך עולה מנייר עמדה שפרסם מכון המחקר הכלכלי-חברתי "מרכז אדוה", הנושא את הכותרת "מימון המלחמה בעזה: מיסוי, חוב וחלוקת הנטל בין העובדים וההון". כלומר, להטיל חלק מעלויות המלחמה על העשירים במשק, באמצעות אותו מנגנון.
כותבי המסמך דני פילק, שלמה סבירסקי וירון הופמן-דישון, קובעים כי "הסטת כספים מסעיפי תקציב אחרים, פירושה קיצוץ בתקציבי תחומים כדוגמת תשתיות, בריאות, חינוך ורווחה. כידוע, כבר היום עומדת ההוצאה האזרחית בישראל בתחתית סולם ה־OECD. על רקע הנכונות להגדלת הגירעון רק לשנת 2024, להסטת הכספים מן השירותים החברתיים משמעות חמורה לטווח ארוך", נכתב.
"העוול שבקיצוץ תקציבי השירותים החברתיים בולט אף יותר על רקע התעקשותה של הממשלה שלא לגעת בכספים הקואליציוניים המיועדים לתחזוק והרחבת ההתנחלויות, וכן על רקע התפקוד הלקוי ביותר של משרדי הממשלה באסון 7.10 ומאז פרוץ המלחמה", נכתב. "חוסר תפקוד זה נבע – כסיבה מיידית – מאיושם של משרדי הממשלה בשרים ובפקידים בכירים בלתי מתאימים, אבל הסיבה העמוקה לתפקוד הלקוי הוא הפירוק השיטתי של המערכות הציבוריות במהלך שנים ארוכות של הפרטות וקיצוצים תקציביים".
הפתרון המתבקש, לפי נייר העמדה, הוא "לאמץ אלטרנטיבה שביסודה שינוי במדיניות התקציבית והפיסקלית, וזאת על ידי הגדלת המיסוי על העשירים ובעלי ההכנסות הגבוהות, לצד נכונות רבה יותר להגדלת הגרעון והיחס חוב/תוצר". במקביל, יש לציין, כי ניסיונות עבר להגדיל מיסוי על עשירים נתקלו לרוב בהתנגדות האוצר עצמו, שחשש ממעבר כספים של האלפיון העליון וגם המאיון העליון, אל מחוץ לישראל: מרכז המחקר בכנסת, כפי שהוזכר במסמך, חשף שהיקף הירושות בעשירון העליון ב-2022, הסתכם בכ-53 מיליארד שקל.
להטיל מס עושר על הון ורכוש בהיקף גבוה
הכנסתם של בעלי הון רבים היא לא תמיד מאוד גבוהה, ולכן המסים שהם משלמים על עבודה אינם גבוהים. אולם בבעלותם הון ורכוש בהיקף מאוד גבוה. לכן, מציע נייר העמדה להטיל מס עושר (מס תקופתי או חד־פעמי) כשיעור מסך השווי הכספי של ההון, והרכוש של יחיד או של משק בית. "מס זה מאפשר למסות יחידים ומשקי בית שמחזיקים בבעלותם הון ורכוש בהיקף גבוה, גם אם הכנסתם השוטפת אינה גבוהה," קובעים כותבי המסמך.
עוד הם מזכירים כי ישנם חילוקי דעות בספרות הכלכלית לגבי כמה כסף אפשר לגייס באמצעות מס עושר. עם זאת, ישנה הסכמה על כך שמדובר במס יעיל כלכלית, כי הוא מסוגל לגבות את מה שמס הכנסה לא הצליח לגבות בשל צורות שונות של הימנעות מתשלום אמת - שרבים מהאלפיון העליון מאמצים כשיטה.
הוועדה הציבורית שהוקמה בבריטניה בשנת 2020 ובחנה הטלת מס עושר כדרך להתמודד עם ההוצאות הגבוהות של משבר הקורונה, כפי שמצוין בנייר, הגיעה למסקנה שמס עושר חד פעמי שייגבה לאורך חמש שנים, מהווה כלי יעיל בהחלט לגיוס כספים (בבריטניה חישבו שמס שכזה יכול לגבות 250 מיליארד פאונד). בנוסף, הם טוענים, הטלת מס על העושר – בשלב זה כצעד חד פעמי לפרק זמן מוגדר – במקום הפגיעה בהכנסות משפחות עובדות וגמלאים, תהפוך את מימון המלחמה גם ליותר "צודק".
מס על ירושות גבוהות יניב עד 7 מיליארד שקל בשנה
צעד נוסף עליו ממליץ נייר העמדה של מרכז אדוה, הוא להטיל מס על ירושות מעל סכום מסוים. "בארצות הברית, ארץ שבה רואים בחיוב רב עושר אישי ומשפחתי, מוטל כיום מס בשיעור של 40% על עיזבון מעל 5 מיליון דולר; במשך רוב המאה ה־20, שיעור מס העיזבון שם היה גבוה אף יותר והסכום הפטור היה קטן יותר. ישראל היא אחת ממדינות ה־OECD הבודדות שבהן לא קיים מס ירושה או מס עיזבון, לאחר שזה בוטל בשנת 1981", קובע נייר העמדה.
הכותבים מגייסים לטובת עמדתם אומדן, שערך מרכז המחקר והמידע בכנסת בשנת 2022 לבקשתו של השר דוד אמסלם, שמצא כי סכום הירושות השנתי של כלל משקי הבית בישראל מוערך בכ־118 מיליארד שקל. מתוכו בקרב העשירון העליון של משקי הבית, בכ־53 מיליארד שקל, כאמור. לפי המסמך, הטלת מס עיזבון בשיעור של 10% עד 15% על ירושות גבוהות מעל 5 מיליון שקל, או מעל 10 מיליון, יניבו לקופת האוצר 7-4 מיליארד שקל בשנה.
להוסיף מדרגות מס ברמות ההכנסה הגבוהות
הצעד השלישי עליו ממליץ נייר העמדה: הוספת מדרגות מס למשתכרים שכר גבוה במיוחד. מחברי המסמך ממליצים על הוספת מדרגות המס בשיעורים של 55% ו־60% לאלה המשתכרים הכנסות גבוהות. כיום מדרגת המס העליונה היא 50% (מדרגה רגילה של 47% למשתכרים 45 אלף שקל ומעלה, בצירוף מס ייסף של 3% למשתכרים 58 אלף שקל ומעלה).
לדעת חוקרי מרכז אדוה, גם ההתנגדות מצד עשירי המדינה לצעדים הללו תפחת בימים קשים אלה: "כאשר רבים בציבור מגויסים ללחימה, לתרומות ולסיוע אזרחי, וכאשר חלק מהציבור איבד את פרנסתו ותלוי בתשלומי דמי אבטלה; הדרישה להטלת חלק מעלויות המלחמה הגבוהות על אלו הממשיכים להשתכר שכר גבוה מאוד, גם בזמן המלחמה, אמורה לקבל תמיכה ציבורית רחבה, כולל בקרב המשתכרים שכר גבוה עצמם".