מאז פרוץ המלחמה אנו עדים ליוזמות אזרחיות פרטיות שמגייסות סכומי כספים אדירים לטובת שיקום ותמיכה במפונים ובניצולים. מאות מיליוני דולרים כבר גויסו, התרומות זורמות לשטח כבר מהשבוע הראשון ללחימה, אבל רבים מהיזמים תוהים מה החלק של המדינה אל מול ההתגייסות האדירה? האם גיוסי ההון הפרטיים יכולים להחליף אותה?
אנו שומעים כל יום על סכומים אדירים שאנשים וגופים פרטיים מצליחים לגייס כחלק ממאמצי התמיכה והשיקום. כך למשל, חברת Jgive הקימה קרן חירום למען תושבי הדרום וגייסה עד כה 18 מיליון שקלים, וזאת בנוסף לגיוסים הנמצאים בעיצומם בפלטפורמה של החברה שגייסו כבר מעל ל-100 מיליון שקל דרך מעל אלף עמותות לטובת תושבי הדרום, החיילים הקיבוצים וכדומה.
״סביב המלחמה הבנו שיש כאן אירוע חסר תקדים ושצריך לתת מענה", אומר אורי בן שלמה, המייסד והמנכ״ל. "נתנו מענה בשתי רמות – האחת זה לתת לכל העמותות אפשרות לגייס כמה שיותר מהר ומהצד השני פתחנו קרן חירום שנועדה לתת מענה להרבה תורמים שרוצים לעזור. הקרן אוספת כסף מהציבור ונותנת מענקים בהתאם לבקשות".
אך לצד רוח ההתנדבות והסולידריות המרגשת, רבים תוהים איפה המדינה. האם באמת רוח ההתנדבות אמורה להחליף את האחריות הציבורית? החברה האזרחית תפסה אחריות מהרגע הראשון על נושאים של ביגוד, מזון ובריאות הנפש. הממשלה והגופים הביצועיים נעדרו. בן שלמה מסכים שהממשלה מתחילה לטפל באירוע, אבל בעיניו הבעיה עמוקה יותר. " המדינה כגוף היא הרבה יותר כבדה וזזה יותר לאט אבל זה יותר עמוק מזה. היא פונה לעמותות בבקשה לתת מענה לצרכים כמו בתחום החינוך אבל מנגד אומרת שאין כסף לשלם על זה. המדינה לא יודעת לתת תקציבים. כמובן שהלכידות החברתית משמחת אבל המדינה צריכה לתת מענה לטווח ארוך. בטווח הארוך זה לא התפקיד של החברה האזרחית לטפל בשיקום ובנושאים בסדרי גודל גדולים".
היוזמה של Jgive היא כמובן רק אחת מיני רבות. כך למשל האגודה למען החייל ואגף כח האדם בצה"ל הקימו במשותף מוקד תרומות המהווה כתובת לכלל התרומות המיועדות לחיילי צה"ל וחלוקתם בהתאם לצרכים המבצעיים. עד כה נאספו למעלה מ-140 מיליון שקל ונרכש ציוד בשווי 90 מיליון שקל. דוגמה נוספת לגיוס בסדרי גודל אדירים הוא פרויקט "מאוחדים לניצחון" של חברת צ׳רידי שהצליחה לרתום 130,000 אלף איש לפלטפורמת הגיוס הגדולה לטובת סיוע מידי למאמץ במלחמה. הסכום שהם אספו עד כה עומד על מאה מיליון שקל שיחולק ל-180 ארגונים ועמותות שונות שמפעילות מיזמים לטובת לוחמים בחזית, לתושבי העוטף, לפצועים, למשפחות החטופים ומטרות נוספות הקשורות למלחמה.
לא יודעים מה יהיו התוצאות של התהליך
יש גם יוזמות ששואפות לתת פתרונות לטווח ארוך ולנסות להיכנס עד כמה שאפשר בנעלי המדינה. יזמי ההייטק תומר לוי, מנכ"ל חברת Logz.io, עמית רוזנצוויג מנכ"ל חברת Ottopia ומיכל לצר מנכ"לית חברת Tweed ביחד עם עשרות יזמי הייטק ומשקיעי הון סיכון נוספים פתחו קרן שתספק סיוע ארוך טווח לילדים מגיל 22-0 במטרה לגייס 100 מיליון דולר מתורמים משמעותיים ולתת לאותם ילדים כסיוע מידי כלכלי.
"׳הקרן לילדים׳ (ICF) הוקמה עם פרוץ הלחימה במהירות הבזק, על מנת לעזור לאותם ילדים שנפגעו מפעולות טרור ואיבדו את אחד או שניים מהוריהם, יתומי צה"ל ובעצם, כל מי שכתוצאה מהאירועים הקשים של ה-7.10 ביתו נהרס, פיזית וסימבולית", הם מספרים, "השאיפה היא לתת מענה מידי למשפחות ולהוצאות הכלכליות הרבות שהן נאלצות להתמודד איתן עכשיו ובעתיד הנראה לעין. כל אחת מהחברות שלוקחות חלק בהתנדבות מלאה במיזם, תאמץ כמה ילדים באופן וירטואלי ורוחני, תעזור להם בחיבור לתעשייה ולהזדמנויות השונות ותספק להם כמה שיותר תמיכה המבוססת על העוצמה של ההייטק הישראלי".
האם המיזם יכול בפועל להחליף את המדינה בעתיד? "היוזמות חשובות ומעידות הן על הרוח הנפלאה של אזרחי ישראל והן על אוזלת יד מסוימת של הממשלה במגוון תחומים. אף יוזמה אזרחית, חשובה ככל שתהיה, לא יכולה להחליף לחלוטין את תפקיד הממשלה. אנחנו פה בשביל לעזור ככל האפשר", מדגיש רוזנצוויג ומעיד על הוואקום שהמדינה הותירה. "יש בהחלט ציפייה שהמדינה תדאג לטווח הארוך. כבר יש דיוני ממשלה על הטיפול בעורף וזה מאוד משמח, אבל לדעתי אין להמתין בחיבוק ידיים. התהליך שבו מתקבלת החלטת ממשלה, ואז מעבירים תקציב ומשימות למשרדים השונים יכול לקחת חודשים רבים, וכל שכן אין לדעת מה יהיו התוצאות של תהליך זה. כמה כסף יועבר? למי? מה יהיו התנאים? איזה אחוז מהתושבים ידעו לנצל את זכויותיהם? מי מבטיח שזה יעשה בצורה יעילה והוגנת? אנחנו לא באים במקום הממשלה, אלא בנוסף".
"הפוליטיקאים מעבירים מיליארדים לפני שנוכל לשים יד על הכסף"
כולם מסכימים שכרגע האירוע מנוהל על ידי גופים פרטיים, והמדינה מתעכבת הרחק מאחור. "זה מעיד על הישראליות ועל איך כולם מתחברים ועוזרים אבל זה גם מעיד על הממשלה. שנים רבות שממנים גורמים שלא מבינים דבר או חצי דבר בתחומם ולא ניהלו מעולם. מינויים פוליטיים של מקורבים לפוליטיקאים החלישו את הסקטור הציבורי כך שבהרבה מובנים הדרגים המקצועיים לא ממש מבינים מה לעשות. זה מאוד פגע ופוגע ביכולת של המדינה להתמודד עם כל מה שקורה", אומר פרופ׳ דני בן דוד נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי חברתי וכלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב.
"כל המאמצים הפרטיים הנהדרים זה כסף קטן לעומת מה שקורה כאן. הפוליטיקאים מעבירים עשיו מאות מיליונים ומיליארדים, כמה שיותר מהר, לפני שנוכל לשים את היד על הכסף. הם בולמים ניסיונות של מקצוענים באוצר לעצור את זה", אומר פרופ׳ בן דוד, ״משרד האוצר הוא אולי הדבר הכי מקצועי שיש לנו בסקטור הציבורי. במקום שיאפשרו להם להסית כספים קואליציוניים, הפוליטיקאים מגבירים את הזרם. במקום להעביר כסף לעוטף כדי לשקם הפוליטיקאים פשוט שודדים את הקופה ומעבירים כספים לחרדים ולהתנחלויות. המדינה לא באירוע בכלל. פה ושם יש טיפות. במקום לעבוד הם מממנים פרסומות בטלוויזיה בערוצים מסחריים כדי להדר את משרד התחבורה. יש לכם כסף לפרסומות? תתחילו להוציא את זה על האנשים".
המצב מדיר שינה מעיניו ומעיניהם של כלכלנים בכירים בישראל. בעקבות כך נשלח בשבוע שעבר מכתב פומבי שמדגיש את חומרת המצב: "המהלומה הקשה שנחתה על מדינת ישראל מחייבת שינוי יסודי של סדר העדיפות הלאומי והסטת תקציבים מסיבית לטובת התמודדות עם נזקי המלחמה, סיוע לנפגעים, ושיקום המשק. להערכתנו, ההוצאה הצפויה בעקבות המלחמה תהיה בסדרי גודל של עשרות מיליארדי שקלים, ואף למעלה מכך. שינויים קוסמטיים במסגרת התקציב הקיים אינם מתקרבים להיקף ההוצאה הנדרש. הממשלה חייבת להתמודד בהקדם עם האתגרים ולנסות לשקם את אמון האזרחים ביכולתה לעשות כן. צעד בסיסי ונדרש לשם כך הוא עצירה מיידית של מימון כל הפעילויות שאינן חיוניות למאמץ המלחמתי ושיקום המשק, ובראש וראשונה הכספים הקואליציוניים", נכתב במכתב עליו חתמו מאות כלכלנים ופרופסורים לכלכלה בישראל.
הם קוראים לממשלה לפתוח את מסגרת התקציב: "אנו קוראים לראש הממשלה ולשר האוצר לעבור בהקדם על כלל סעיפי ההוצאות בתקציב 2023, ולבטל לאלתר את כל ההוצאות התקציביות שאינן חיוניות בשעה קשה זו. במקביל, יש לפתוח את התקציב של שנת 2024, ולעדכנו על בסיס סדר עדיפויות המשקף את צרכי כלל המשק לאור המלחמה".
לדבריו פרופ׳ בן דוד, הליך השיקום ייקח שנים. "אנחנו עוד לא רואים את גודל המשבר הכלכלי שיגיע ואין לנו מושג מה היקפו. ברור שהנזק הולך רק לגדול ככל שהמצב ממשיך וכרגע זה לא רק שאין גב מהמדינה, היא נלחמת נגדנו", הוא אומר, "תהליכי השיקום ייקחו שנים במקרה הטוב. עברנו הרס בהיקפים שרק נעכל אחרי המלחמה. נקודת האור כאן אכן קשורה להתגייסות ההמונית שצריכה גם להמשיך כדי לבנות עתיד אחר. זה יהיה הכוח שלנו לשנות את פני המדינה. השאלה היא האם נצליח להתגבש בצורה כזו שתחזיר אותנו למדינת תפארת כמו שבנו לנו הורינו וסבינו. זה יהיה הכוח האמיתי של כל ההתגייסות - שלא ייעצר רק בכסף או בהתנדבות מקומית, אלא פשוט יפרוץ החוצה בכל העוז וישטוף את השלטון כדי לשנות הכל מא׳ ועד ת׳ ותראה שגם המנהיגים של המדינה יכולים להיות ברמה של מי שמוביל את המשק ומביא את ישראל למצוינות בכל כך הרבה תחומים".