נראה שאירועי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל הכו גם את המגזר הערבי בישראל בתדהמה. היו מי שחשבו, חלק אפילו ייחלו, שאולי נראה זעם ברחובות בדומה לזה שהתרחש במבצע שומר חומות במאי 2021 – אבל דבר מזה לא קרה. כעת, כמעט תשעה חודשים לתוך המלחמה, מחקר עומק בחברה הערבית מטעם מרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, מביא את עמדות הציבור הערבי בקשר לשלל נושאים הקשורים למלחמה בעזה ולחיים בישראל, ומאפשר הצצה לעמדות חשובות בציבור הזה.
המחקר, שיוצג לראשונה בוועידת אוניברסיטת תל אביב – עתיד ישראל, שמתקיים היום (רביעי) באוניברסיטה, מראה בין היתר, כי 51.6 אחוז מהציבור הערבי סבור שמצב המלחמה המתמשך יצר תחושת שותפות גורל בין ערבים ליהודים. רבע מהנשאלים חושבים כך במידה רבה. הנתון הזה של רוב הציבור, נשמר גם בתוך תת המגזרים הדתיים בציבור הערבי: הנוצרים (61.2 אחוז) הדרוזים (62.ז אחוז) והמוסלמים (51.4 אחוז). המחצית השנייה (48.4 אחוז) סבורים כי המלחמה לא יצרה תחושה כזו, שליש מהם פוסלים מכל וכל היווצרותה של תחושה כזאת.
שאלה נוספת שהוצגה למשתתפי הסקר על ידי עורך המחקר, ד"ר אריק רודניצקי, היא על רקע חוסר הוודאות המדינית בשאלת היום שאחרי המלחמה: "איזה גורם צריך לקחת לידיו את האחריות על ניהול החיים ברצועת עזה לאחר המלחמה?". רוב משתתפי הסקר (58.5 אחוז), ענו שהם סבורים כי ניהול החיים ברצועה צריך להיות מופקד בידיים פלסטיניות. האפשרות העדיפה שהודגמה היא גורמים עזתיים מקומיים (24.4 אחוז), הרשות הפלסטינית (19.4 אחוז), וחמאס (14.7 אחוז). לעומת זאת, שליש ממשתתפי הסקר (34.3 אחוז) סבורים שמי שצריך לנהל את החיים ברצועה בתום המלחמה הוא גורם חיצוני לא פלסטיני. האפשרות העדיפה כאן היא כוח בינלאומי (19.4 אחוז), ישראל (8.4 אחוז) ומדינות ערב (6.5 אחוז).
המחקר מבוסס על סקר שעליו השיבו 502 נשאלים בני 18 ומעלה אזרחי ישראל, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית הבוגרת. המחקר נערך ביוזמת תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי מטעם קרן קונרד אדנאואר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב.
"בחודשים הראשונים לפרוץ המלחמה הייתה ניכרת מתיחות רבה ביחסים בין שתי האוכלוסיות. בסקר דומה שנערך בנובמבר 2023, אז רוב הציבור הערבי, 69.8 אחוז, חשבו כי הסולידריות בין ערבים ליהודים נחלשה בעקבות המלחמה" אומר עורך המחקר, ד"ר רודינצקי. "אבל ככל שנקפו החודשים מאירועי שבעה באוקטובר, התברר כי סיפורה של המלחמה הנוכחית שונה לחלוטין מאירועי מאי 2021 בכל הנוגע ליחסים שבין שתי האוכלוסיות".
מפלגה ערבית צריכה להיות חלק מהקואליציה
המחקר ביקש לבדוק גם נושאים אחרים הנובעים מהמלחמה בציבור הערבי, למשל השפעתה על המצב הכלכלי במגזר, ונראה כי במישור הזה החיים חוזרים למסלולם. בסקר שנערך בנובמבר דיווחו רוב הנשאלים (64.9 אחוז) כי מצבם הכלכלי נפגע בעקבות המלחמה, אולם בסקר הנוכחי, רוב המשתתפים (67.8 אחוז) מעידים כי מצבם הכלכלי כיום טוב יחסית.
תחושת הביטחון האישי בהשפעת מצב המלחמה המתמשך: 74 אחוז ממשתתפי הסקר מעידים כי תחושת הביטחון האישי שלהם כיום חלשה, וחלק גדול מהם, 41.2 אחוז, מעידים כי היא חלשה מאוד. לא ניתן להתעלם מן העובדה שבחלוף שמונה חודשים לפרוץ המלחמה, רוב גדול בציבור הערבי סובל מהיעדר תחושת ביטחון אישי, מציינים עורכי המחקר.
הסוגייה החשובה ביותר כיום עבור הציבור הערבי, היא בעיית האלימות והפשיעה במגזר, שממשיכה לעמוד בראש סדר היום של הציבור. 60.6 רואים בה את הנושא הבוער ביותר, יותר משלל נושאים אחרים כמו פתרון הבעיה הפלסטינית, הסדרת התכנון והבנייה ביישובים הערביים, המצב הכלכלי, תעסוקה ועוני או חינוך והשכלה גבוהה.
רוב ברור של הנשאלים סבורים שמפלגה ערבית צריכה להיות חלק מקואליציה שתקום אחרי הבחירות הבאות (68.6 אחוז). 40 אחוז מהם תומכים בהצטרפותה של מפלגה ערבית לכל קואליציה שתקום, לא רק לממשלת מרכז-שמאל. רק 14.2 אחוז מתנגדים בתוקף להצטרפותן של מפלגות ערביות לקואליציה וגם לתמיכה מבחוץ של מפלגות ערביות בקואליציה.
"המחקר מלמד כי המלחמה הנוכחית בין ישראל לחמאס, שהיא הממושכת והקשה ביותר בתולדות הסכסוך, לא שינתה את המצפן הפוליטי של האזרחים הערבים במדינה", מסכם ד"ר רודניצקי. "ממצאי הסקר הם עדות חותכת לאבחנה הברורה שהם עורכים בין התהפוכות בסכסוך הישראלי-פלסטיני בהקשרו הרחב, לבין התפתחויות פוליטיות בתוך ישראל, שעליהן יש להם השפעה. האזרחים הערבים דואגים וחרדים לשלום בני עמם ברצועת עזה בצל נסיבות המלחמה הקשה. אלו הן תחושות טבעיות ומובנות ויש לכבד אותן. חשוב להבין כי הזדהות עם הפלסטינים ברצועת עזה אין פירושה הזדהות עם המנהיגות הפוליטית שם. בצד זאת, הנכונות לשותפות פוליטית בממשלה, כמו גם הדגשת הזהות האזרחית הישראלית בצד מרכיבי זהות עמוקים יותר, כל אלה מוכיחים כי האזרחים הערבים הם חלק בלתי נפרד מן החברה הישראלית הרחבה, לא רק להלכה, אלא גם למעשה".