שנה חדשה בדרך כלל מלווה בתקווה וציפייה להתחלות חדשות וטובות יותר. אלא ששנת 2025 משקפת דווקא הכבדה במצבו הכלכלי של הציבור הישראלי. 1 בינואר מביא עימו שורה של הכבדות מיסים, העלאות מחירים והתייקרויות בתעריפי תשתיות כארנונה, חשמל ומים. בדקנו ב-N12 בכמה יתייקרו סעיפי ההוצאה המרכזיים עבור המשפחות בישראל – ובכמה בדיוק תיפגע ההכנסה נטו של העובדים בענפים המרכזיים במשק.
נתחיל בפגיעה בצד ההכנסות. אמנם משרד האוצר השתדל מאד להימנע מלהעלות את מס ההכנסה, אבל נקט במקום זאת בתרגיל אחר: העדכון השנתי של מדרגות המס ונקודות הזיכוי – זה שנועד להגן על העובדים בישראל מהשחיקה של האינפלציה – בוטל. למעשה, העדכון בוטל לא רק עבור 2025 אלא גם עבור השנים 2026 ו-2027.
החל מ-1 בינואר – שכר הנטו יצטמצם
התוצאה של המהלך הזה היא ששכר הנטו שנרוויח יהיה קטן יותר מזה שהיינו אמורים להרוויח ללא התערבות הממשלה. כמה קטן יותר? עומק הפגיעה משתנה לפי שכר הברוטו של כל אחד ואחת מאיתנו, ומגיעה לכמה מאות שקלים בשנה.
על פי חישוב שביצע ד"ר מיקי פלד מקרן ברל כצנלסון, השינוי במדרגות המס ייגרע סכום של כ-580 שקלים בשנה מהנטו של מי שמשתכרים את השכר הממוצע במשק. מי שעובדים בהייטק ייפגעו יותר ויאבדו כ-1,700 בשנה מהכנסתם הפוטנציאלית.
ההוצאות יזנקו באלפי שקלים בשנה
לפגיעה בהכנסות מצטרף הזינוק בהוצאות, שצפוי להגיע לאלפי שקלים בשנה למשפחה. הסעיף שיתייקר יותר מכל הוא הוצאות המזון, בעקבות העלאות המחירים שמובילים הספקים הגדולים. הוצאה שנתית על מזון בסופר, לפי נתוני חברת RiseUp, צפויה להתייקר בכ-6,500 שקלים בשנה למשפחה בת 4 נפשות. הפער עבור משפחה עם שלושה ילדים או יותר צפוי להיות יותר מ-8,700 שקלים. העלאת המע"מ באחוז צפויה לייקר גם את רוב ההוצאות האחרות של הישראלים בסכומים ניכרים.
חברת הפינטק RiseUp בדקה כיצד צפויות להתייקר הוצאות האמת של משקי הבית הממוצעים בישראל, על בסיס ניתוח דפוסי ההוצאה שלהם. לדברי מנכ"ל החברה יובל סמט, "הגזירות של תקציב 2025 מחדדות את הצורך לנהל את התזרים האישי ולראות את המספרים מול העיניים. חייבים להיות זהירים יותר עם נטילת התחייבויות בתחילת השנה. בין היתר חייבים להימנע מצעדים כמו פריסת תשלומים או נטילת הלוואות חדשות שמבוססות על נתוני העבר, שכן אלו עלולים להפוך לנטל משמעותי במציאות הכלכלית החדשה".