במסגרת החפירות העתידיות של פרויקט המטרו יפונו מהאדמה לא פחות מ־40 מיליון מ"ק עפר, ובמשרד התחבורה בוחנים להקים באמצעותו אי מלאכותי מול חופי ישראל. את העבודה מובילים בנת"ע ובחברת נמלי ישראל, ומנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן מתכלל את הבחינה. ואולם, לצד המיזם השאפתני יש לא מעט שאלות פתוחות, וזכרונות מתוכניות עבר שלא יצאו אל הפועל.

מערכת המטרו המתוכננת כוללת שלושה קווי רכבת תת קרקעית מתחת ל־24 רשויות מקומיות בגוש דן, והיא תיבנה בהדרגה החל מהשנים הקרובות ועד לשנת 2040.

כתבות נוספות בכסף >>

כמויות העפר האדירות שיפונו מהחפירות מצריכות פתרונות יצירתיים לאחסון ולהובלה, כך מסבירים גורמים המעורבים במיזם. בין היתר נעשית עבודה מקבילה מול רמ"י ומול רכבת ישראל ביחס לשאלות של שימוש בקרקעות המדינה לטובת אחסון והובלה.

שלב הבדיקות כעת כולל בחינה של טיב החומר שנמצא בתת הקרקע - עדיין לא ידוע מה כמות החומר הראויה לשימוש. המידע נאסף בימים אלו באמצעות עשרות מוקדים שבהם נת"ע עורכת קידוחי ניסיון. בנוסף להקמת אי נבחן גם מילוי מחצבות שלא נמצאות בשימוש באותו חול.

תשתיות ישראל יאותגרו

בשנת 2021 נפתח נמל המפרץ בחיפה, אשר הוקם באמצעות ייבוש הים. בשלב התכנון, חברת נמלי ישראל בחנה את כדאיות הבאת חומרי החפירה מביצוע מינהרת הקו האדום, אולם בסופו של דבר הנושא ירד מהפרק בשל כמויות קטנות, קשיים בהובלת חול רטוב, עיתוי העבודות של נת"ע ביחס לעבודות של חנ"י על הקמת הנמל, ועלויות השימוש בחול הזה לעומת עלויות של כריית חול בים.

בישראל יש די פעילות ימית כדי להבטיח יעילות בסחר החוץ של המדינה, כשדרך הים מגיעים 98% מהסחורות לישראל. אלא שהקיבולת עשויה להיות מאותגרת כבר בשנת 2040, ובמסגרת תכנית האב לפיתוח הנמלים הוצעו חלופות שונות: פיתוח אי במפרץ חיפה לצורך פינוי המפעלים, אי מול חופי חדרה לפעילות נמלית וכן בצפון אשדוד. לפי החברה, החלופות הריאליות יותר הן בחדרה או באשדוד.

בכל אופן, כאמור, האתגרים רבים והבחינה רק בראשיתה. במסגרת מסמך מדיניות לחופי ישראל של מנהל התכנון, נבדקת הקמת אי מלאכותי באיזור חדרה שנמצא כאזור פחות פגיע, אך הוא לא נכלל בעבודה הסופית לנוכח סיכונים סביבתיים.

בעבר, משרד התחבורה אף ערך בחינה להקמת שדה תעופה אך נמצא שלא קיימת היתכנות כזו, ויוזמות נוספות הועלו על ידי משרדי הממשלה כאשר דובר על אי מול רצועת עזה, וכן רשויות מקומיות שהובילו בחינות שונות להקמת אי בסביבתן.

לא בלתי אפשרי

פרופ' אופירה אילון מבית הספר למדעי הסביבה באונ' חיפה מסבירה שעל אף השאלות המורכבות, ניתן להקים אי מלאכותי בים: "הנושא נבדק כמה פעמים ועל ידי גורמים שונים, בעיקר כי מדינת ישראל ענייה בשטחים וקצב גידול האוכלוסיה בה הגדול ביותר מבין מדינות ה־OECD. לכן, בעיית הקרקע היא מהותית והנושא של איים מלאכותיים נסקר יותר מפעם אחת, ובעיקר דובר על הקמת אי לטובת העברת תשתיות של תעופה, חשמל, התפלה ונמלים לשם".

לדבריה, "העברת התשתיות לאי מלאכותי יכול להיות רעיון טוב, אבל זה רק רעיון כי יש המון דברים שצריך לבדוק בדרך: איפה ואיך מקימים, השפעה על תעבורה וסביבה ימית ועל המגוון הביולוגי. כשהוקם נמל המפרץ ערכו את הסקירה הסביבתית היקרה ביותר שנעשתה עד אז כדי לבחון את אותם דברים, אבל צריך להזכיר שיפן למשל היא מדינה שמשתמשת הרבה מאוד בפסולת בניין לטובת הקמת איים מלאכותיים, ולכן זה לא בלתי אפשרי אבל דורש הרבה מאוד עבודה מקצועית".

בשנים האחרונות הנושא נסקר גם על ידי חוקרי הטכניון שהמליצו על הקמת מתקנים קטנים שאינם מחייבים חיבור יבשתי קבוע ויכולים להיות מוצבים על כלונסאות, וכן על בחינה של הקמת איים מלאכותיים לתשתיות. יחד עם זאת, החוקרים לא המליצו על הקמת אי לפיתוח אורבני מפני ש"מבנה הים המיוחד - מדרון תלול המחייב מילויים אדירים או שימוש בטכנולוגיות שעדיין לא הוכחו - ועצם יצירת תשתית חדשה וחיבורה ליבשה, כרוכים בהשקעות גבוהות מאוד. גם אם השקעות אלה יוכחו כ'כדאיות' בטווח הנראה לעין, ספק אם הן משרתות מדיניות לאומית נכונה", וזאת מבחינה חברתית, סביבתית ועירונית.

"יש הרבה מאוד בעיות שצריך לפתור"

דלית זילבר, לשעבר מנהלת מנהל התכנון מציגה עוד קשיים בדרך: "בשנים האחרונות יש שיח ונסיונות להגות איים לתשתיות ועד למגורים, וצריך לזכור שבניגוד למקומות אחרים כמו דובאי או הונג קונג, הים שלנו מאוד עמוק וסוער וכולל 30 מטר עומק, ואלו שני נתונים אובייקטיבים משמעותיים. לאחר בחינה של ביסוס אי בים התיכון, צריך לזכור שהחוף שלנו מאופיין בנדידת חול ובנייה בים עשויה להשליך גם על זה. פיתוח של אי בים הוא לא בלתי אפשרי, אבל יש הרבה מאוד בעיות שצריך לפתור בדרך".

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס