הדולר עולה ונסחר כעת מעל 3.73 שקלים ומתקרב לשיא של ארבע וחצי שנים - ב-3 בינואר 2019 עמד הדולר על 3.742 שקלים.
ביום שישי האחרון ניתן היה לראות שוב עד כמה שוק המט"ח מאופיין בחוסר ודאות ובתנודתיות גבוהה. שער הדולר מול השקל זינק בתחילת יום שישי מ-3.7 שקלים ל-3.73 שקלים בתחילת יום המסחר, וגם התייצב על רמה זו בסיומו. כך, אנו רואים את המשך מגמת הפיחות בשקל בזמן האחרון, כמה ימים בלבד לפני פרסום מדד המחירים לצרכן ודירוג האשראי של ישראל על ידי פיץ'. בשווקים חוששים כי השוק עלול לגלות ששערי המט"ח ממשיכים לתדלק את האינפלציה בישראל.
הפיחות האחרון בשקל מקרב את המטבע לשיא השלילי שלו בשנה האחרונה, כאשר בתחילת חודש יוני, בעיצומו של המשבר הפוליטי, הידרדר המטבע הישראלי לרמה של 3.75 שקלים לדולר.
למרות זאת, ההתחזקות של הדולר מול השקל אינה מגמה המגיעה רק מגורמים פנימיים. הדולר התחזק גם מול סל המטבעות בזמן האחרון, ומדד הדולר העולמי (ה-DXY) עלה ב-2.5 נקודות מדד בשבועיים האחרונים.
בימים בהם הנאסד"ק יורד בצורה חדה, אין הפתעה גדולה בכך שהדולר מתחזק בעולם, שכן קיימת קורלציה חזקה בין היחלשות הנאסד"ק ובין התחזקות הדולר אל מול סל המטבעות הזרים. הדבר נובע בין היתר מכך שהגופים המוסדיים צריכים לאזן את יחס מטבע החוץ שלהם.
שילוב של השפעות חיצוניות וגורמים פנימיים
המגמה בישראל חזקה מאוד בנקודה זו, ומספר גורמים בשוק מעריכים כי הגופים המוסדיים רכשו במהלך השנה האחרונה מט"ח בהיקף של למעלה מכ-5 מיליארד דולר, זאת למרות עליות המדדים בארה"ב בשנה האחרונה. הנתונים מצביעים על כך שהחשיפה למט"ח של הגופים המוסדיים בישראל מתחזקת.
ההשפעות על השקל, אם כן, מגיעות מכמה כיוונים, גם פנימיים וגם חיצוניים. רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות, אומר בשיחה עם גלובס כי מבחינת הגורמים החיצוניים המשפיעים על השקל, "הדולר אכן מתחזק אל מול המטבעות בעולם; העלייה שראינו ביום שישי האחרון נובעת בייחוד ממדד המחירים ליצרן בארה"ב, שעלה יותר מן הצפוי".
מנחם אומר כי עליית מדד זה יוצרת חששות בשווקים שהמחירים ליצרן יגולגלו לבסוף גם למדד המחירים לצרכן באמצעות מחירי הסחורות. "לאחר שראינו במשך הרבה זמן התמתנות בקצב האינפלציה, העלייה במדד יוצרת תחושה שהמאבק עוד לא נגמר, ושהפד לא ימהר בהכרזה על ניצחון במאבק באינפלציה".
גורם חיצוני נוסף הוא, כאמור, הירידות בנאסד"ק, אשר "גורמות לגופים המוסדיים להגדיל את החשיפה למט"ח כדי לאזן את תיק ההשקעות שלהם. ירידות אלו גורמות לשקל להיחלש עוד יותר".
אך לא רק גורמים חיצוניים תרמו להיחלשות השקל. המצב בישראל בעת האחרונה לא מעודד עבור שוק המט"ח, ונראה כי הסנטימנט המקומי מהווה סיבה לדאגה עבור שוק זה.
"הפיחות בשקל בימים האחרונים הוא שילוב של כמה גורמים, שכן הדולר התחזק בעולם, אבל הגורם המקומי דומיננטי יותר", אומר רפי גוזלן, כלכלן בכיר באי.בי.אי בית השקעות. גוזלן מציין כי למרות התחזקות הדולר בעולם, השקל נחלש גם לעומת מטבעות אחרים: "השקל פוחת לא רק מול הדולר אלא מול הסל כולו, באופן בולט בהשוואה למטבעות מובילים בעולם".
"הכול פועל לכיוון החלשת השקל"
המצב הנוכחי של השקל לא מעודד, מוסיף גוזלן. "ככל שהשקל מתבסס ברמות הנוכחיות ומעלה, השפעת שער החליפין על האינפלציה, שעד כה הייתה מתונה יחסית, צפויה להתגבר". זאת מכיוון שחידוש מלאי היבוא נעשה ברמות שער חליפין גבוהות יותר, מסביר גוזלן.
"ככל שחולף הזמן ושער החליפין מתבסס בשערים של 3.7 שקלים לדולר ומעלה, או ב-4 שקלים ומעלה מול האירו, חידוש מלאי היבוא נעשה ברמות אלו, וזאת לעומת מלאים שיובאו לפני חצי שנה ברמות חליפין נמוכות יותר". בשל זאת, סביר לצפות ברבעון או שניים הקרובים לתרומה גבוהה יותר לאינפלציה כתוצאה מהיחלשות השקל, כך לפי גוזלן.
גוזלן מסכם שהחשש הפנימי מגיע "ללא ספק מבית המשפט", זאת על רקע החלטת העליון הצפויה בנוגע לעילת הסבירות וחשש למשבר חוקתי. מנחם מסכים, כי הסנטמינט סביב הכלכלה הישראלית כולה אינו חיובי במיוחד: "הכול פועל לכיוון היחלשות השקל. אנו רואים את השוק מתקן את התחזקות השקל לאחר השמועות על הסכם הנורמליזציה עם סעודיה.
הכתבה עלתה באתר גלובס.