סוכנות הדירוג פרסמה דו"ח מיוחד על ישראל, לאחר שבימים האחרונים נציגי מוד'יס נפגשו עם בכירי המשק הישראלי ועם בכירי האוצר, כדי לקבל תמונת מצב על הכלכלה הישראלית. על רקע הורדת דירוג האשראי בידי מודי'ס בשישי האחרון ותחזית הדירוג של ישראל, רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית בהפניקס בית השקעות, מסבירה כי הפגישה הייתה גם אחד הגורמים המרכזיים שהאיצו את תהליך אישור תקציב המדינה. לדבריה, הסוכנות התרשמה ממשרד האוצר ומבנק ישראל שאין חשש ליציבות הכלכלה הישראלית, אולם נראה שהחברה חוששת מיעד הגירעון הגבוה שנקבע (6.6% מהתוצר).
מוד'יס הציבה באוקטובר האחרון את ישראל תחת "מעקב הורדת דירוג" ולא שינתה את הדירוג של ישראל, העומד על A1. להערכת הסוכנות, ייתכן שיש למלחמה השפעות המצדיקות הורדת דירוג, אך החלטתה קבעה שיש לבחון קודם לכן את צעדי הממשלה להתמודדות עם המצב הפיסקלי שנוצר. בעקבות אישור התקציב התומך בגירעון גבוה, קיימת סבירות גבוהה להורדת הדירוג.
לכתבות נוספות במדור כסף >>
מקס סטוק עוררו תקוות, אבל אכזבו
4 חדרים ב-400 אלף שקל: השכונות הזולות בישראל
התביעה שחושפת: מה גרם לדוגמן לשעבר, יהונתן כהן - לחתום על העסקה הגרועה בחייו
אשכנזי מסבירה כי מוד'יס פרסמה דוח עם מספר נקודות, אשר מסביר את החלטתם. "ראשית, קיים חשש מפני גידול חד ביחס חוב התוצר. ישראל סיימה את שנת 2023 עם עלייה קלה ביחס חוב התוצר (62%), והחשש של מוד'יס הוא שאופן טיפול הממשלה בגירעון יכול להביא לגידול חד ביחס החוב לכ-68% מהתוצר בתוך זמן קצר, בשל יעד הגירעון הגבוה שנקבע, ובשל דאגה מיציאה משמעותית של חברות מובילות מפעילות בישראל".
שנית, נראה שתקציב המדינה אינו תומך מספיק ביצירת צמיחה. "רפורמות מבניות הן כלי אפקטיבי לשחיקת היחס חוב התוצר, אך בתקציב שאושר אין מספיק רפורמות חיוניות, ואף אין קיצוצים בתקציבים שאינם תורמים לצמיחה או פוגעים בה. בתחומים מסוימים יש אפילו גידול מסוים, כגון בתקציבים שפוגעים בשילוב של קבוצות חלשות בשוק העבודה".
לדברי אשכנזי, נקודה נוספת מתייחסת לכך שאין העלאת מיסים משמעותית בשנת 2024. "העלאת המיסים המשמעותית ביותר שהטילה הממשלה היא הגדלת המע"מ, אך היא תיכנס לתוקף רק בשנה הבאה. הממשלה ניסתה למנוע העלאות מיסים משמעותיות בשנה הנוכחית, דבר שתרם לגירעון הגבוה". לדבריה, קיים גם חשש מהקטנת פעילות העסקים בישראל. "אצל מוד'יס קיים החשש שעל רקע המצב, חברות ישראליות ובינלאומיות יקטנו או יפסיקו את הפעילות בישראל במהלך השנה הנוכחית. החשש הזה קיים גם בנוגע לבריחת הון של אזרחים ישראלים לחו"ל, כולמר 'ירידה מהארץ'".
נקודה נוספת שפורסמה בדוח, מציגה חשש מפני האטה בהייטק. "ענף ההייטק הגלובלי חווה שנה לא פשוטה, דבר שבאופן טבעי השפיע על ענף ההייטק המקומי. אי הוודאות סביב הרפורמה המשפטית גם כן תרם להאטה בפעילות", אומרת אשכנזי. "מוד'יס אינה צופה שיפור במצב ההייטק בשנה הנוכחית. המשך האטה של ההייטק צפוי להשפיע באופן משמעותי על הכלכלה הישראלית (יותר מאשר כלכלות אחרות), וזאת בשל העובדה שהוא מהווה נתח משמעותי מהכלכלה - 18% מהתוצר ומחצית מהייצוא".
בנוסף לכל הנקודות האמורות, קיים אצל מוד'יס חשש מפני התארכות העימות המלחמתי או התרחבותו לחזית נוספת. "מוד'יס מודאגת מכך שהמלחמה תימשך עד המחצית השנייה של השנה או אפילו תזלוג ל-2025, ובעיקר אם המלחמה תתרחב לחזית נוספת". עם זאת, נראה שמוד'יס מרוצים מהפחתת הריבית בישראל. "החברה צפויה לשבח את פעילות בנק ישראל מאז פרוץ המלחמה, ובפרט את הורדת הריבית שהייתה הראשונה מבין המדינות המפותחות, שצפויה לעודד את הפעילות הכלכלית".
אשכנזי מסבירה שהורדת דירוג האשראי על ידי חברת הדירוג מודי'ס, מצטרפת לשורה של אתגרים שאיתם מתמודדת כלכלת ישראל בחודשים האחרונים. ביניהם, נמצאים המצב הביטחוני בדרום ובצפון, השלכות המלחמה על הפעילות הריאלית ועל השווקים הפיננסיים, היעדר תוכנית יעדים סדורה ובניית אסטרטגיה ליום שאחרי, לצד אי-הוודאות סביב הרפורמה המשפטית, הריביות הגבוהות, האטת ענף ההייטק ורבים אחרים.
דירוג נמוך יותר, לדברי אשכנזי, מאותת לציבור המשקיעים (לזרים ולמקומיים) על שחיקה בכושר החזר החוב הממשלתי, וצפוי כי זו תתורגם לריביות גבוהות יותר עבור ממשלת ישראל, וכנגזרת לכך עשויה גם להיות השפעה שלילית על עסקים ישראלים בבואם לגייס חוב בחו"ל. "ריביות גבוהות יותר מאלצות את הממשלה לתעדף את הקצאת המשאבים לטובת תשלום החוב, וזאת על חשבון סעיפים חלופיים כגון משרדים חברתיים או השקעה במה שמכונה 'מחוללי צמיחה'. הורדת הדירוג מעיבה על מחירי האג"ח, המניות העל שער החליפין ודרכם על שלל של אפיקי חיסכון פיננסיים", היא אומרת.
עם זאת, אפשר להבחין שבשווקים הפיננסים כבר נערכו למהלך מבעוד מועד, ולכן לדברי אשכנזי, ניתן להניח ש'החדשות הרעות' כבר מגולמות במידה רבה במחירים. "לעיתים קרובות, הבשורות בפועל מוסיפות לוודאות, ודווקא גורמות לתיקון מסוים בשווקים. במבט לטווח מעט רחוק יותר, יש לזכור שלא מדובר בגזירה פרמננטית, שלא ניתנת לתיקון. שיפור במצב המשק, מדיניות ממשלתית אחראית מבחינה תקציבית, רפורמות, התאוששות כלכלית גלובלית ובפרט זה בענף ההייטק, כמו גם (ולא פחות חשוב) יציבות פוליטית מקומית, עשויים להחזיר עטרה ליושנה – כלומר הדירוג יכול לחזור לקדמותו אם קובעי המדיניות יבצעו את המהלכים הנדרשים".
הביקורת כלפי חברות הדירוג
מפעם לפעם נשמעת בישראל ביקורת על חברות דירוג האשראי, ואף חלקים בציבור תוהים אם ניתן להמשיך לשגשג מבחינה כלכלית, תוך התעלמות מהערכתן. אשכנזי מסבירה: "ספק רב אם משק פתוח ומוטה יצוא כמו של מדינת ישראל, יכול להתקיים בוואקום כלכלי כמו משק אוטרקי. חברות דירוג האשראי מהוות חלק מאקו-סיסטם שלם, והציון שהן נותנות לכלכלה לכל הפחות מהווה איתות חשוב עבור ציבור המשקיעים הגלובליים. דירוג האשראי הוא נתון חשוב שמצטרף לשורה ארוכה של אינדיקטורים כלכליים, שבסופו של דבר מאפשרים לגבש עמדה חיובית או שלילית כלפי כלכלת ישראל".