"המאבק בהון השחור נמצא במקום גבוה מאד בסדרי העדיפויות של מדינת ישראל", כתב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבוקר בחשבון ה-X שלו. "עם כניסתי לתפקיד, הגדרתי את המאבק הזה כמאבק מרכזי". לדברי סמוטריץ', "ההון השחור גורר אחריו הרס משמעותי מאד לכלכלה ולביטחון האישי של אזרחי ישראל, במניעת תחרות הוגנת, באובדן הכנסות המדינה ובפשיעה שמאיימת על חיי רבים".
הסיסמאות האלה של סמוטריץ' רחוקות מלהיות חדשות. כעת הוא מנסה לשוות להן גוון מעשי, כך לפחות יש לקוות, ואולי עכשיו, רגע לפני הטלת גזירות כלכליות קשות על הציבור של הקפאת קיצבאות כדי לייצר תקציב ל-2025 – תעשה הממשלה מעשה שהוא מעבר לדיבורים. הבוקר (ראשון), הודיע משרד האוצר כי הוא עומד לעשות שימוש בטכנולוגיה מתקדמת על מנת להילחם עשרות מיליארדי השקלים בשנה שאינם ממוסים. על פי הערכות ה-OECD, שיעור ההון השחור בישראל הנובע מפשיעה הוא כ-45-30 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-5%-3% מהתמ"ג.
אז מה מתכננים באוצר? הממשלה צפויה לאשר היום הקמת ועדה בהשתתפות גורמים בכירים ממשרדי הממשלה, וכן כאלה מרשויות האכיפה, שתבחן שילוב אמצעים דיגיטליים ובינה מלאכותית במאבק בהון השחור ובארגוני הפשיעה. לטענת האוצר, שימוש בדיגיטציה יאפשר קפיצת מדרגה במאבק הזה, והכוונה היא לעשות שימוש מקסימלי באלמנטים הללו למיגור ההון השחור. שילוב הבינה המלאכותית והאמצעים הדיגיטליים במאבק, יביא לייעול יכולות אכיפת החוק להילחם בארגוני הפשיעה, אומרים באוצר, אבל לא מספרים מהם אותם אמצעים.
הוועדה גם תבחן שיתוף והעברות מידע בין גופי האכיפה, לצורך זיהוי מהיר ויעיל של גופים ופרטים המעורבים בפשיעה וטרור, תוך שקילת המגבלות החוקיות במצב הקיים, הרגישויות השונות בנושא הקשורות לאבטחת מידע ושמירה על פרטיות ושימוש במידע שלא לצורך. "עוד אמירה חלולה שלא מתבטאת בעשייה ותוכנית עבודה", כתב אחד המגיבים ב-X לשר האוצר. "חלק ניכר מההון השחור קיים בסקטור הערבי והסקטור החרדי, אבל אין לכם את האומץ הפוליטי לפעול נגד הגמ"חים, שחלקם פשוט משמש כמכבסת כספים. אין לכם את המשאבים והכוחות להיכנס למגזר הערבי. האמת היא שבחקיקה פשוטה והליך של ביטול המזומן, ניתן בקלות להקטין את ההון השחור. ההון השחור הוא למעלה מ 100 מיליארד שקל, מה שיכול להכניס כסף רב לקופת המדינה ולפגוע בחמצן של ארגוני הפשיעה והטרור. אז קדימה, פחות דיבורים יותר מעשים, כי בזה יש קונצנזוס".
המאבק בהון השחור נמצא במקום גבוה מאד בסדרי העדיפויות של מדינת ישראל. עם כניסתי לתפקיד, הגדרתי את המאבק הזה כמאבק מרכזי. ההון השחור גורר אחריו הרס משמעותי מאד לכלכלה ולביטחון האישי של אזרחי ישראל, במניעת תחרות הוגנת, באובדן הכנסות המדינה ובפשיעה שמאיימת על חיי רבים.
הטכנולוגיה… pic.twitter.com/Jt86IIEM94
השאלה היא, עד כמה הקמת ועדה תחולל שינוי בתחום. לפי כתבה שפורסמה בגלובס, אחת הבעיות המרכזיות כשזה מגיע להון עתק שאינו ממוסה, היא המזומן, או אם לחדד – שטרות של 200 שקל. מספר אנשי עסקים ובכירים לשעבר במגזר הציבורי, הציעו דרכים נוספות להיאבק בהון השחור, כשאחת מהן היא ביטול השטר של ה-200 שקל. לדבריהם, כמויות אדירות של הון שחור מוחזקות בשטרות הכי גדולים במשק. על פי הנתונים, הכסף הזה לא משמש לתשלומים, אלא לאגירת הון, בצורה שלעתים קרובות משמשת להעלמת מס. על פי מחקר של הבנק המרכזי האירופי על בסיס נתונים מ־2008, רק שליש מהשטרות בידי הציבור שימשו לתשלומים בפועל, והשאר כצורה לאחסון הון.
אין שר אוצר שלא רצה להילחם בכסף השחור, אבל לא ברור עד כמה הם היו רציניים בנושא. בתקופה של קיצוצים כואבים לשכבות הכי חלשות, אין ספק שהעניין הזה הופך לקריטי. סמוטריץ' מבטיח מלחמה באמצעים טכנולוגיים, בפועל הוקמה כעת ועדה. אנחנו נמשיך להמתין בסבלנות, בזמן שהצעדים הכלכליים שסמוטריץ' הכין לקראת הגשת התקציב, מראים שאנחנו הולכים לקראת הטלת גזירות משמעותיות על הציבור, בצורת הקפאת קצבאות הביטוח הלאומי, הקפאת קצבאות הילדים, הקפאת מדרגות המס שמקטינות את נטל המס של כל השכירים והעצמאים ונקודות הזיכוי – כל ההטבות שנועדו לסייע לאוכלוסיות הכי חלשות במשק. הוועדה תהיה מחויבת להגיש את המלצותיה בתוך 120 יום מהקמתה, אנחנו נמשיך לעקוב.