הבחירות האחרונות בבריטניה ובצרפת היו בבחינת חדשות רעות למולטי־מיליונרים שהפכו את לונדון ואת פריז לביתם. ממשלת הלייבור הבריטית החדשה נחושה לשים קץ לחוק מתקופת האימפריה, הפוטר ממס הכנסות של מי שאינם תושבי הממלכה ("נון־דומס"), ולגייס על ידי כך מיליארדי ליש"ט לקופת המדינה. בצרפת, אחרי ההפוגה הפוליטית שהכריז הנשיא מקרון בשל האולימפיאדה, צפוי גוש השמאל לחדש את הניסיון שלו להקים ממשלה, והסיעה הגדולה ביותר בו כבר הבטיחה לבוחריה מיסוי של 90% לעשירים ביותר במדינה.
וכך, מאות המולטי־מיליונרים בשתי הכלכלות האירופיות הגדולות, ביחד עם כמה עשירים מופלגים מנורבגיה הנאלצים להתמודד עם מס עושר מוגבר כבר קרוב לשנתיים, ואחרים ממדינות אירופיות נוספות בהן הנושא נמצא על הפרק, מחפשים מקלט מס חדש. הם מחפשים מדינה אירופית בטוחה מבחינה כלכלית ויציבה מבחינה פוליטית, עם איכות חיים טובה ותנאי הלוקסוס האפשריים ביבשת, ללא חשש מתשלום מסים מוגבר על ההון המשפחתי.
שוויץ: תכנוני מס יעילים לעשירים ומטבע איתן
שוויץ היא האופציה הוותיקה ביותר ברשימת היעדים. המדינה מקבלת בברכה מיליונרים מכל סוג ומדינה, ונטל המס בה אינה גבוה. לעומת קרוב ל־50% נטל מס בגרמניה או בצרפת, רמת המס כולל הוצאות סוציאליות בשוויץ עומדת על 24%, לפי נתוני ה־OECD, ותכנוני מס יעילים לעשירים ביותר מוצעים על ידי חברות מקומיות. המערכות הציבוריות מתפקדות היטב, הכלכלה יציבה והפרנק השוויצרי איתן. 22 מ־500 האנשים העשירים ביותר בעולם מתגוררים בשוויץ.
"שוויץ נותרה מקלט בטוח לאליטה העשירה העולמית, עם מדיניות מס נוחה, יציבות פוליטית ומוניטין של דיסקרטיות", מציין דו"ח 50 "ערי המיליונרים" הגדולות ביותר בעולם של הנלי ושות' (Henley & Partners ), חברה העוסקת בייעוץ והשגת אזרחויות ברחבי הגלובוס, שיצא לאור השנה. בהתאם, מספר המיליונרים בז'נבה ובציריך עלה ב־20% וב־36% (בהתאמה) בעשור האחרון, לפי הדו"ח - השיעור הגבוה ביותר של עלייה באירופה.
אבל אפילו המדינה הנייטרלית עשויה לשנות את דעתה. אגף הצעירים במפלגה הסוציאל־דמוקרטית הצליח באחרונה לאסוף די חתימות מהציבור כדי לדרוש משאל עם על הטלת מס ירושה של 50% על העשירים ביותר במדינה, כלומר על מי שיוריש יותר מ־50 מיליון פרנק שוויצרי (59 מיליון דולר). מדובר במהלך היפותטי, ומשאל העם צפוי להתקיים רק בעוד שנתיים, אבל הסיגנל הכלכלי לעשירים ביותר השוקלים להגר למדינה עשוי להרתיע אותם.
גם בתוך המדינה החוק המוצע מעורר דיון ער. לפי הערכות, ישנם כ־2,500 תושבי שוויץ העונים להגדרה של מי שיש להם יותר מ־50 מיליון להוריש. כמה מהם, דיווחה רשת "בלומברג", כבר החלו לצאת באופן פומבי, בראיונות בתקשורת או בטורי דעה, נגד השינויים האפשריים. הם מאיימים כי עסקים משפחתיים ינדדו מחוץ למדינה, כאשר יורשים עסקיים ינסו להתחמק מאותו מס ירושה גבוה.
כלכלנים אמרו לרשת "בלומברג" כי ייתכן שעזיבה המונית של מולטי־מיליונרים תהיה למעשה "יקרה" יותר למדינה, בשל אובדן הכנסות ממסים שיהיה גדול יותר מהמסים שהיא תגרוף כתוצאה מהמס המוגבר. סקר שהתקיים ביוני האחרון העלה כי מחצית מהמולטי־מיליונרים הקשורים לעסקים משפחתיים בשוויץ, כלומר אוכלוסיית היעד שעלולה להיפגע מהחוק החדש, אם יאומץ, כבר שוקלים לעזוב את המדינה.
איטליה: תשלום חד פעמי ומס ירושה מופחת
מי שיכולים ללמד את הצרפתים והבריטים עד כמה ניידת שכבת העשירים ביותר הגלובלית ומהן ההשלכות של הגדלת מסים, הם הנורבגים. עד לשנת 2022, נורבגיה הנהיגה מס עושר שעמד על 0.3%, יחד עם 0.7% מס עושר ברמה המוניציפלית. זאת, למי שיש להם מעבר להון ראשוני של כ־300 אלף דולר למשפחה. בעקבות העלאת המס באותה שנה, יותר מ־30 מיליארדרים ומולטי־מיליונרים נורבגים עזבו את המדינה והעתיקו את תשלומי המס שלהם לאקלימים נוחים יותר, כמו שווייץ, לפי הדיווחים במדינה. מדובר במספר שיא של מיליארדרים שעזבו את המדינה באופן פורמלי בשל שיקולי מס מזה יותר מ־13 שנים, טענה אז התקשורת במדינה.
כעת, דיווחה "בלומברג", לפחות חלק מהנורבגים שעברו לשוויץ שוקלים לעבור מעבר לגבול, לאיטליה. "אנשים עם הון רציני לעולם לא ישלמו מס ירושה מוגבר כמו שמציעים בשוויץ", אמר לרשת שטפן לגה, מרצה לענייני מיסוי באוניברסטת סנט גאלן, "הם פשוט יעברו למדינה אחרת".
איטליה ושוויץ הן שתי המדינות האירופיות המככבות גם בדו"ח אחר של "הנלי ושות'", המשרטט את "הגירת ההון" של המיליונרים ברחבי העולם בשנים הקרובות. הדו"ח פורסם בחודש שעבר, לפני שנלקח בחשבון הניצחון המפתיע של גוש השמאל בצרפת, ומעריך כי בריטניה צפויה לאבד "מספר שיא" של מיליונרים בשל תוכניות הממשלה החדשה - קרוב ל־10,000 בשנה הנוכחית בלבד. איטליה צפויה "לזכות" השנה ב־2,200 מיליונרים, בעוד שוויץ תהיה ביתם החדש של כ־1,500. עוד יעדים אירופיים, המציעים מסים נמוכים וצפויים להפוך ליעד להגירה בתוך היבשת, הם יוון ופורטוגל.
הכתבה המקורית התפרסמה באתר גלובס