בשבועות האחרונים מתחוללת סערה במדינה שלנו. בהליך חקיקה מהיר שדורס את הרשות השופטת, מיליוני ישראלים, ובהם אני, סבורים שמדובר בהפיכה משטרית. לא ניתן להתעלם או להישאר אדישים לאירועים הדרמטיים הפוקדים את המדינה בשבועות האחרונים.
התחושות מכל הקשת הפוליטית חזקות מאוד ואזרחים רבים הפכו להיות פעילים ומעורבים יותר משהיו בעבר, בין אם דרך יציאה להפגנות, יצירת שיח ער וקריאה אינטנסיבית על המצב וההתפתחויות ועד פעולות אקטיביות שגופים עסקיים נוקטים להגנה על איתנותם הפיננסית תוך הפעלת כח כלכלי לשינוי מציאות. כל האנרגיה הזו זולגת גם למקומות העבודה שממזמן אינם סטריליים מבחינה פוליטית. שיחות על פוליטיקה ועל המצב הפכו להיות עניין שבשגרה יומיומית, דבר שבאופן טבעי מייצר מתחים בין העובדים.
בחודש האחרון, עם בליץ הקריאות לחקיקה שמערערת את יסודות הדמוקרטיה, גדלה המחאה. בתוך כך ארגונים רבים נאלצו להידרש בשאלה האם הם מאפשרים לעובדיהם לשבות במהלך שבוע העבודה או אף לספק יום חופש על חשבון המעסיק על מנת לשבות ולמחות. כל מהלך הוא נקיטת עמדה, גם זו שאינה מתייחסת למצב ובכך לא מאפשרת לעובדים לצאת ולשבות. כך הפכו מנהיגי הארגון להיות בקו האש ולהביע עמדה. כל אלה מאיצים את השיח הפוליטי ואת המתיחויות הפנים ארגוניות.
אולם גם אם הבעתם עמדה ארגונית וגם אם ישנו שיח פנים ארגוני על המצב החברתי-פוליטי, זה לא אומר שמלחמה צריכה להתחולל אצלכם בארגון. יש מה לעשות על מנת לנהל את המתח הארגוני ולקדם ארגון חזק יותר למרות המצב. אפשר לייצר שיח פוליטי בריא במקום העבודה, כזה שמשמר ריבוי קולות ולא מעודד השתקה, מתומכים ועד מתנגדים.
- לא כל כורסא משרדית היא מקום לוויכוח פוליטי – ברור שכשאנחנו מעוררים רגשית, אנחנו לא שמים לב לאיך אנחנו מדברים, ולא מכבדים את המרחב של האחרים אלא בעיקר רוצים להשמיע את דעתנו. לכן האחריות של הארגון היא להגדיר חוקים ברורים לגבי גבולות השיח בתוך הארגון – איפה, איך ומתי.
למשל אצלנו בארגון ברור שלא פותחים דיונים פוליטיים בקבוצת הוואטסאפ הארגונית מאחר וזה מרחב קבוצתי שכולם צריכים להרגיש בו בנוח. ארוחת צהריים לעומת זאת, היא מקום נהדר להחליף בו דעות גם כעוסות וגם מנוגדות. חשוב להזכיר לעובדים בפלטפורמות שונות כמה חשוב לשמור על שיח מכבד וכשהם מרגישים שהם עוברים את הגבול, עדיף להימנע משיח. - הזמנה להידברות – כשאירועים כל כך דרמטיים מתרחשים במדינה, אין מקום להתעלמות. לכן בכל הודעה פומבית על המצב, הזמינו את העובדים לשיח, חשוב להדגיש שיש נרטיבים שונים. צרו פלטפורמות פנים ארגוניות המאפשרות לעובדים להביע ביקורת על הארגון ועל האופן בו הוא מתמודד עם המצב, תנו לעובדים להציע הצעות חלופיות ומנדט לנקוט צעדים פנים ארגוניים לגיטימיים ליצירת שיח. ניהול הקונפליקט באופן מבוקר יסייע לכם לנהל את מנעד הרגשות באזורים שניתן לנהל אותם.
איה לחמי | צילום: שרון לוין, יחסי ציבור
- זכות השביתה – כעקרון, בדין הישראלי מותר לעובדים לשבות, במסגרת סכסוך עבודה קיבוצי בלבד. שביתה אזרחית היא מנוף לחץ חדש שמפעילים אזרחים עובדים והיא אינה זכות בסיסית.. ולכן, עובד שמעוניין להשתתף במאבק האזרחי כפוף לרצונו הטוב של המעסיק לאפשר לו יום חופש. למעסיק יש את היכולת להקל או להקשות עליהם במידה והם בוחרים לעשות את זה. עובד שמצהיר שמוכן לוותר על יום עבודה על כל ההשלכות הנגזרות מכך בכדי להילחם על ערכיו, ויסורב, ימצא עצמו בפער ערכי מול המעסיק.
מאחר ובהרבה הארגונים ישנם עובדים המעוניינים לשבות, ההצעה שלי היא לאפשר זאת מבעוד מועד. אתם יכולים להוציא הודעה ארגונית כללית שבה אתם מעדכנים את המדיניות הארגונית בפני העובדים, שהארגון יאפשר לעובדים שייבחרו בכך, לשבות. מרחיקי הלכת בנקיטת עמדה סופגים ומעודדים את השביתה מטעם המעסיק עצמו. - לשים את הקלפים על השולחן, ולחבר את הבחירה לערכים הארגוניים – ישנם יתרונות וחסרונות בנקיטת צעד פוליטי ארגוני, לכאן או לכאן. הפגנת דעה בפומבי, סיוע ותמיכה לכל כיוון, מביאה איתה שלל השפעות. בטווח הקצר, אתם עלולים לייצר מתיחות פנים ארגונית בין העובדים. ייתכן שקולות שונים מאלו שהובעו באופן פומבי, לא יישמעו ועובדים ירגישו שלא בנוח להביע את דעתם הכנה. במידה ובחרתם לשים את הקלפים על השולחן, חשוב להסביר מדוע בחרתם להביע עמדה באופן זה או אחר, ולהשתמש בערכי הארגון להסביר את בחירתכם.
אצלנו לדוגמה, שותפות דרך ותעוזה ופריצת גבולות הם ערך פורמלי. היה לנו ברור כי לצד תעשיית ההייטק והכלכלה הישראלית, מתוך שותפות דרך אזרחית וקולגיאלית, נסחר בצעד אמיץ של נקיטת עמדה, גם פומבית,. אל תתנו למילים להישאר באוויר, עם כל הצהרה - זמנו שיח - עם המנהלים הישירים, לשתף ברגשות הקשורים למצב. אם בחרתם להביע עמדה היו אחראיים ביתר שאת לשיח הארגוני שייווצר ודאגו למענה ושיח לא שיפוטי גם עם אלו שדעתם אחרת.
ארגון שבוחר לנקוט עמדה, עושה זאת תוך הבנה עמוקה של המחירים שעלול לשלם, כשלצידה ההבנה שאם יושלמו התהליכים המדוברים- המחירים לכולם, יהיו קשים מנשוא. זו החלטה שדורשת אומץ ניהולי, ועמוד שדרה ערכי, ובעיקר- חיבור עמוק לליברליזם כערך שמאפשר לנו לעשות עסקים בארץ הזו שאנחנו אוהבים.
הכותבת היא יועצת ארגונית ופסיכולוגית תעסוקתית, מייסדת ומנכ״לית חברת הייעוץ AL Consultants