חברות כרטיסי האשראי בשלות להיהפך לבנקים, ואם יגישו בקשה לרישיון בנקאי, תוספת התנאים שיצטרכו לעמוד בהם תהיה קטנה והן יקבלו את הרישיון במהירות - כך אמרו אתמול בבנק ישראל, בתשובה דרמטית לשאלה.
המפקחת על הבנקים, חדוה בר, מסרה כי "חברות כרטיסי האשראי יוכלו לפנות לפיקוח לקבלת רישיון לבנק, לרבות רישיון לבנק דיגיטלי, ולאחר קבלתו - לגייס פיקדונות. כידוע, מזה כמה עשורים לא קם בנק נוסף במדינת ישראל. חברות כרטיסי האשראי הן כיום הגופים הפיננסיים הכי קרובים לקבלת רישיון בנקאי. אם ירצו בכך, הן יוכלו לפנות לפיקוח על הבנקים לקבלת רישיון לבנק". בכך מכשיר בפועל בנק ישראל את הקמתם של עוד שלושה בנקים חדשים בישראל (לפי מספר חברות כרטיסי האשראי שעשויות להגיש בקשה לרישיון בנקאי), לראשונה מאז אמצע שנות ה-70.
עוד ב-mako כסף:
ההודעה של בנק ישראל נמסרה בתגובה לביקורת הנוקבת שהטיח אגף התקציבים באוצר בבנק ישראל, במסגרת מסמך ההסתייגויות שלו ממסקנות ועדת שטרום. ידוע כי גם רשות ההגבלים העסקיים עומדת להגיש מסמך הסתייגויות ברוח דומה לזאת של אגף התקציבים. שני הגופים סבורים כי אסור שבנק ישראל יישאר המפקח על חברות כרטיסי האשראי, וככל הנראה גם המפקח על חברות הסליקה, משום שהנטייה של בנק ישראל היא להעדיף יציבות על פני תחרות, ולכן לטענתם השארת הפיקוח בידי הבנק תחסל את הסיכוי לכניסת מתחרים חדשים. ההמלצה המרכזית של ועדת שטרום היא שהפיקוח יישאר בידי בנק ישראל, אך זה יהיה חייב להיוועץ בהחלטות הרגולציה שלו עם צוות יישום שיוקם, בשיתוף משרד האוצר.
כדי להפריך את אי־האמון כלפיו, בנק ישראל מנסה להוכיח כי רוח חדשה נושבת בקרבו, וכי הוא באמת מתכוון לקדם את התחרות. את המסר הזה חזרו והדגישו המפקחת על הבנקים והמשנה לנגידת בנק ישראל, נדין בודו־טרכטנברג, באוזני ועדת שטרום. יו"ר הוועדה, דרור שטרום, השתכנע כי בנק ישראל כן בהצהרותיו. משרד האוצר, רשות ההגבלים ונציג הציבור אבי בן בסט - לא השתכנעו.
התחרות בשוק האשראי, שיחרר אתמול הפיקוח על הבנקים את הודעתו הדרמטית. בפיקוח הבהירו כי חברות כרטיסי האשראי עומדות כבר כיום במרבית התנאים הנדרשים לקבלת רישיון בנק: יש להן הון עצמי גדול, מערכות מחשוב מקצועיות, הבנה וניסיון בניהול סיכונים ומשטר תאגידי מסודר. למעשה, הדבר העיקרי שחסר לחברות כרטיסי האשראי כדי להיהפך לבנק הוא לפתח את ניהול הסיכונים שלהן גם לתחום של סיכוני נזילות והתאמת נכסים להתחייבויות. עם זאת, בבנק ישראל העריכו כי חברות כרטיסי האשראי יוכלו להשלים את הידע החסר להן בתחום זה בתוך פרק זמן קצר של שנים בודדות. במקרה כזה, יוכלו חברות כרטיסי האשראי לגייס את המימון הזול ביותר - גיוס פיקדונות מהציבור - דבר שיאפשר להן כמובן גם להעמיד אשראי זול יותר לציבור.
בדרך לאמץ את הרגולציה האירופית
אם חברות כרטיסי האשראי אכן ייהפכו לבנקים, מדובר יהיה בבנקים החדשים הראשונים שיוקמו בישראל מאז שנות ה-70. הכרזה זו סותמת את הגולל על הוויכוח מי יוכל לפקח על חברות כרטיסי האשראי - כי אין מחלוקת על כך שרק בנק ישראל מפקח על בנקים (גופים שמגייסים פיקדונות מהציבור).
כניסתם של בנקים חדשים תהיה ללא ספק תוספת אדירה לתחרות בישראל. ואולם, עדיין לא בטוח כי ההכרזה מפיגה את החשדות כלפי בנק ישראל. רק לפני כחודש הוציא בנק ישראל, במסגרת הניסיון להוכיח לחברי ועדת שטרום כי השתנה וכי הוא מקל את הרגולציה על כניסת שחקנים חדשים, נייר עמדה לגבי חסמי הכניסה של חברות כרטיסי אשראי וחברות סליקה חדשות. בנייר העמדה אכן הקל בנק ישראל משמעותית את הרגולציה שבה נקט עד כה (ב-2011 פתח בנק ישראל את האפשרות לכניסת חברות סליקה חדשות, רק שאף חברת סליקה חדשה לא קמה, בגלל דרישות רגולציה מחמירות במיוחד). ואולם לטענת משרד האוצר ורשות ההגבלים, מדובר בהקלה שהיא עדיין מחמירה יתר על המידה. למעשה, בנק ישראל מטיל על חברות הסליקה וחברות כרטיסי האשראי את עקרונות הרגולציה המחמירים של בנקים (כללי בזל), ולא את הרגולציה המקלה על חברות כרטיסי אשראי (הרגולציה האירופית, PSD).
בנק ישראל אמנם הודיע שיאמץ את עקרונות ה-PSD, אך רק לגבי חברות סליקה קטנות המהוות עד 10% משוק הסליקה בישראל. על מנת להמחיש, לפי כללי הרגולציה הקיימים של בנק ישראל, סולק כזה ידרש להון עצמי של כ-50 מיליון שקל - בעוד שלפי כללי ה-PSD הוא היה נדרש להון עצמי של 10 מיליון שקל בלבד. כללי בנק ישראל, כלומר, עדיין מחמירים פי חמישה מכללי ה-PSD.
הפיקוח על הבנקים מבטיח עתה כי החוזר האחרון שהוציא אינו המלה האחרונה, וכי בכוונתו להמשיך ולהרחיב את האימוץ של PSD על ידיו. בבנק ישראל הבהירו שאם העולם מאמץ רגולציה מקילה, אין סיבה שישראל תחרוג מכך עם רגולציה מחמירה יותר. ככל הידוע, בקרוב יפרסם בנק ישראל את כללי דרישות ההון מסולקים ומחברות כרטיסי אשראי, וכי חלק גדול מהם יהיה לפי PSD, וגם אלה שיחוייבו בכללי בזל - בנק ישראל יטיל עליהם כללים מקלים של בזל.
אלא שלא בטוח שהמבקרים של בנק ישראל יסתפקו גם בכך. לפי הטיוטה של של דרישת ההון מחברות סליקה, בנק ישראל הקטין את הדרישה מהון של 14% - להון של 8% בלבד. מדובר בהקלה דרמטית ביחס לבנק ישראל, ועדיין זו דרישת הון מחמירה בהרבה מזאת של ה-PSD שבצורותיה הקלות מסתפקת בהון של 1%, וגם מחמירה ביחס לעובדה שבנקים קטנים בישראל נדרשים להון של 9%.
בבנק ישראל הבהירו כי אין להם כל בעיה עם ההתניה בהמלצות ועדת שטרום, שלפיה הרגולציה של בנק ישראל מעתה תצטרך לעשות לאחר היוועצות עם צוות היישום של הרפורמה בשוק האשראי הצרכני. מדובר בעוד המלצה שמשקפת את אי־האמון בבנק ישראל, ואת הרצון לנסות לוודא כי הרגולציה שלו אכן נשארת כזאת שמעודדת תחרות ולא רק יציבות. בבנק ישראל מסרו כי "אין להם מה להסתיר" וכי "הם שלמים" עם האסטרטגיה התחרותית שלהם, ולכן ישמחו גם לשמוע דעות נוספות בעניין.
העמדה של משרד האוצר היא שיש להוציא את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי, וגם את הפיקוח על הסליקה, מידי בנק ישראל - ולהעבירם לידי מפקח חדש, רשות שוק הון, שתכלול גם את הפיקוח על הביטוח. מדובר בהקמתה של רשות פיקוח עצמאית חדשה, מחוץ למשרד האוצר. ההערכה היא שהמחלוקת על מיקום הפיקוח, כמו גם המחלוקת אם יש להפריד גם את חברת כאל מידי בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, וכן המחלוקת אם לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי במשך ארבע שנים, יעמדו במרכז השימוע הציבורי של המלצות ועדת שטרום.
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
האם מחיר הנפט יחזור ל-100 דולר ב-2016?
מניית אמזון זינקה ב-120 אחוזים