"אני אף פעם לא זו שמתעסקת בכסף, מעדיפה לחיות בעמימות ולא לדעת, לא להיכנס לפירוט של ההוצאות במייל", אומרת נעמה, 37, (השם האמיתי שמור במערכת). היא פסיכולוגית, נשואה ואימא לשלושה ילדים. החרדה מכסף ליוותה אותה מאז שהייתה ילדה.
"ברור לי שנדבקתי בזה מאבא שלי, שהיה חרד והתעסק בכסף, ושידר שצריך לחסוך ואין מספיק, אבל דווקא בזבז המון. גם אני כמוהו לחוצה וחרדה לכסף ובמקביל בזבזנית וזה רק מגביר את החרדה. למרות שהייתה אווירה של 'צריך לחסוך', ואבא שלי היה משקיע המון זמן ברשימות וחישובים, עדיין בזבזנו. הוא היה לוקח אותנו לדוגמא לטיול באירופה, אבל לא מסכים שנקנה שתייה מוגזת או מים מינראליים במסעדה והיינו צריכים לשתות מהברז של השירותים. כילדה חששתי שלא יישאר מספיק כסף לחתונה שלי, ולא אהבתי לשמוע כשמדברים על סכומים ספציפיים. היום, אני אף פעם לא זו שמתעסקת בכסף, כל ההתעסקות עם סכומים והבדיקות כמה יצא ונכנס, הופך את זה למוחשי ומלחיץ".
יש לך מושג כמה כסף יש לך בעו"ש?
"אני אף פעם לא בודקת. בן זוגי תמיד מעדכן. בתחילת החודש הוא אומר אם צריך לחסוך כי אנחנו במינוס או שיש הוצאות גדולות. אני אפילו לא יודעת לחזור במדויק אחרי מה שהוא אומר. לא מפנימה מושגים. הלקוחות שלי לפעמים עושים לי העברה, ואני צריכה לעקוב אחרי זה, אבל תמיד נותנת לבן זוגי לבדוק בשבילי. גם הוצאות גדולות, כמו טיול לחו"ל, רכישת דירה או רכב - אין לי מושג כמה זה באמת עלה לנו. כשבן זוגי משתף אותי אני עושה כאילו אני מקשיבה אבל לא באמת עוקבת ומנסה לא לזכור שום דבר ממה שהוא אומר לי".
מה גורמת לך המחשבה על מינוס?
"לרוב, אני לא מגיעה לשלב של החרדה כי אני בניתוק מזה, מנגנוני ההגנה שלי יעילים מספיק. אני לא מתעסקת בזה, וזה לא משפיע עליי. אבל אם הייתי מבינה מה זה אומר, היה לי פחד גדול ממה שיבוא"
במפתיע, בן זוגה של נעמה הוא לא הצד החסכן בזוגיות. "אני לא טובה בלחסוך, אבל בן זוגי הוא בזבזן יותר ממני, רק בצורה שונה, הוא אימפולסיבי ונהנה מהבזבוז. אין ספק שהוא חוויה מתקנת לאבא שלי. אני מוציאה כסף ומרגישה אשמה. לאורך השנים היו לי הלקאות עצמיות על מה שקניתי וכמה ביליתי. במובן מסוים יכולתי לבזבז יותר, אבל אני לוקחת אחריות כי בן זוגי הוא יותר בזבזן וגם כי אני חרדה על הכסף, אבל עדיין זה לא גורם לי לחסוך בצורה יעילה".
מה קורה כשיש לך חבילת מזומנים ביד?
"יותר קל לי לשלם עם אשראי כי זה פחות מוחשי לעומת מזומנים, ואני לא מרגישה שהכסף יורד. כשעבדתי בחו"ל, הרווחתי בוכטה של מזומנים. בכל הטיול שלי בניו יורק, שילמתי רק עם אשראי כדי שאוכל להישאר עם הערימה הזו, פשוט לא יכולתי להיפרד ממנה".
זה עובר במשפחה
"יש הרבה אנשים שההתעסקות סביב כסף, מעוררת אצלם תופעות של חרדה, מדופק מהיר, ובעיות שינה בלילה, ועד הזעה ומצוקה נשימתית", אומרת שרית אמיתי, מאמנת עסקית, מומחית ליחסים עם כסף, ושותפה במיזם איפה הכסף, שמסייע לבעלי עסקים ללמוד ולהטמיע התנהלות עסקית נכונה, "התסמינים מופיעים ברגע שיש טריגר כמו לדוגמא מינוס בבנק, אפשרות לפיטורין לשכיר או צפי לחודש חלש לעצמאי, או קבלת החלטה פיננסית כמו לקנות אוטו או דירה או נסיעה לחו"ל. כמו בכל חרדה, העוצמות משתנות, והאוטומט הרגשי הוא להימנע מהתמודדות: דוחים או שלא נכנסים לחשבון הבנק, הניירת מצטברת ולא מטפלים בה, נמנעים מלגבות כסף שחייבים לנו, ועוד".
לדברי אמיתי, חלק גדול מהחרדה נובע מבורות, "אף אחד לא לימד אותנו איך לנהל כסף או עסק, וכשאני לא יודע וצריך להתמודד התחושה היא שאין לי משאבים להתמודד איתם".
גם פרופ' טל שביט, מומחה לכלכלה התנהגותית במסלול האקדמי, המכללה למינהל, מסכים שנושא הכספים אשר מרתיע הרבה אנשים, מקורו בחוסר ידע. "אנשים התרגלו שלא מדברים על זה ורק מי שחכם מבין בזה, דבר שהוא כלל לא נכון. הבסיס של חרדות סביב הכסף הוא חוסר ידע מובנה. לא טורחים בישראל ללמד את הדברים כמו שצריך בבתי הספר, וחוסר ידע לגבי כל נושא מייצר סביבו חרדות.
"שנית, אנשים יותר אוהבים את ההווה מאשר את העתיד וההתנהלות הכספית מוטית להווה, כך שאנשים ייקחו יותר הלוואות והמינוס יגדל כי הם מעדיפים לחיות את ההווה, ולא לחשוב על העתיד שבו יצטרכו לשלם את המחיר על המינוס וההלוואות. פזרנות ומינוס בבנק הן תופעות שמאוד נפוצות בישראל והן חלק מתרבות ראוותנית. לעשרות אחוזים באוכלוסייה יש מינוס תמידי, ואנשים לא חיים בצורה מחושבת, יוקר המחייה גבוה, אך אנשים לוקחים הלוואות וממשיכים לנסוע לחו"ל. העובדה שלא בודקים את החשבון זה חלק מהמנגנון, כדי לא לראות מה המצב. אין ספק שככל שיידעו יותר ויבינו יותר, יהיה להם קל להתמודד, ואולי כך גם יצליחו להגדיל את ההכנסות".
לדברי אמיתי, החלק העיקרי של חרדה מכסף קשור בילדות, בבית, ובמערכת היחסים, הרגשות והאמונות של ההורים והמשפחה עם כסף. "ההרגלים והמיומנויות נרכשים בילדותנו מהמודלינג של ההורים, ואם להורים היו חרדות יש העברה בין דורית. רוב האנשים יודעים שיש להם אישיו עם כסף, אבל הם לא מודעים עד כמה זה עמוק ומגביל אותם בחיים".
לדברי ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה ומנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית - מרכז טל, אנשים מתנהלים סביב תחושת השליטה והביטחון. ברגע שהתנהלות פיננסית היא כניסה לעולם תוכן שפחות בהיר לאדם, ויש לו קושי עם אי וודאות, הדבר יעורר בו אי שקט, ללא קשר לרמת הסיכון. "התנהגות פיננסית היא מאוד רגשית, כמובן שאנחנו גם לומדים מחיקוי, ואם ההורים שלנו נבהלו מזה והרגישו שהם לא יודעים, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במקום דומה או שהחיים שלנו יהיו ריאקציה לזה. אבל תמיד יהיה יחס מסוים למה שקורה סביב הדבר עצמו. חרדה, פחד והימנעות באים ממקום של חוסר שליטה ומלווים בתחושת סכנה, שחלילה לא נעשה טעות. אם אני לא יודע מה יש לי בחשבון בנק, זה לא מטריד אותי. ידיעה יכולה להיות כמו הצפה רגשית".
שרית אמיתי מספרת שבמסגרת עבודתה ליוותה בעל עסק ובמהלך התהליך, התגלה שאביו התנה את היחסים ביניהם וביטא אהבה דרך כסף. כל עוד הילד התנהג כראוי, הוא נתן לו כסף. כשהתמרד בגיל ההתבגרות, האב העניש אותו דרך כסף. הילד החליט שהוא יסתדר ללא כסף ובלי אבא שלו. היום הוא נשוי עם שלושה ילדים ובעל עסק בתחום האומנות כאשר את התחום הפיננסי אשתו מנהלת.
"אין לו כסף בארנק, הוא לא קונה כלום לעצמו, אין לו מושג מה הוא מרוויח או מפסיד. אשתו היא הקביים שלו. כדי שיהיה בשלום עם כסף ויתחבר לצורך הבסיסי שלו, הוא השלים עם אביו. היה צורך 'לעדכן' את ההחלטה שלו, הבנו שדווקא כדאי לו להיעזר באביו, וגם בכסף, כי זה פוגע בתפקוד ובאנרגיות שלו. הוא היה צריך להבין שההחלטה שקיבל בגיל צעיר ממניעים רגשיים מזיקה לו", אומרת אמיתי ומוסיפה שהביטוי העיקרי של חרדה מכסף הוא הימנעות. "הפיצוי של זה יבוא לידי ביטוי בנישואים לאנשים שטובים בכסף, כדי שהם יעניקו את הביטחון והפתרון המעשי היומיומי, לעיתים נשארים תלויים בהורים עד גיל מבוגר. ההימנעות הזו ממשיכה להיות מתוחזקת עד שיום אחד זה מתפוצץ לנו בפנים, כמו גירושים או פגיעה משמעותית בעסק".
חיה בשיטת המעטפות
המשוואה ברורה מבחינתה של אוריה, 42, (הפרטים האמיתיים שמורים במערכת) תושב מודיעין העוסקת בתחום שירותי הרפואה, גרושה ואימא ל-6 ילדים. מבחינתה, מי שלא קונה, סימן שהוא עני. לבעלה הקודם היו רעיונות אחרים.
"מעולם לא התעניינתי בכסף, ולא התעסקתי או התמודדתי עם זה. התחתנתי בגיל 22, יום אחרי החתונה, רכשתי כלים וכוסות. הוצאתי תדפיס מהבנק, והיה כתוב שם מינוס 700. אני הבנתי מזה שיש 700 בחשבון אז הוצאתי 700 ₪ ורק הגדלתי את המינוס. מי שהיה אז בעלי, חטף עצבים, התחיל לצחוק עליי והפך אותי לבדיחה. מאותו רגע החלטתי שאני לא נוגעת בכסף".
הטרור הכלכלי שהתחיל בנישואיה של אוריה, קיבע את תפקידה ומקומה בבית וגם את יחסה לכסף. "כשהייתי עורכת רשימת קניות, הייתי מתחננת אליו שיביא לי עוד 100 שקלים כי הייתי חוששת שלא יספיק לי הכסף. לא ידעתי לנהל תקציב ולא הייתה לי שום הערכה כמה עולים דברים. הגרוש שלי היה עובר על הרשימה ומוחק מה שהוא חשב שלא צריך. גם כשעבדנו שנינו, והרווחנו אותו הדבר, הייתי נותנת לו את כל הכסף. היה לנו חשבון משותף, שממנו ירדו כל ההוצאות, ואף פעם לא ידעתי כמה יש בחשבון, רק מה הכנסתי. האשראי היה רק אצלו, והוא זה שנתן לי כסף ואישר מה לקנות. אם הייתי נוסעת, הוא היה נותן בדיוק כסף לנסיעה ולא שקל יותר. אם רציתי לקנות משהו לעצמי, הוא איים שיפריד את החשבונות ולא ישלם יותר את החשבונות".
איך את מתנהלת עם כסף היום?
"מצד אחד לומדת לתפקד לבד, לשלם חשבונות וליהנות ממותרות. אם מתחשק לי לנסוע לנופש, אני מוציאה את הכסף. אני עדיין מאמינה שרק חכמים יודעים להתעסק בכסף. אין לי חסכונות ואני לא משקיעה. אבא שלי מטפל בחלק מהכסף שלי. היום אני חיה בשיטת המעטפות. כלומר, אני מחשבת כמה צריך להישאר בבנק בשביל ההוראות קבע ואת השאר אני מוציאה מהבנק ומחלקת את המזומנים במעטפות: מעטפה לאוכל, לתרופות וכו'. כשהמעטפות נגמרות הכסף נגמר".
מה הזיכרון הכי מוקדם שלך שקשור בכסף?
"אימא שלי חוזרת הביתה מבית הכנסת עם דמעות בעיניים, ואומרת שאחת מהנשים אמרה 'סוף סוף אחרי הרבה שנים קנית בגד'. באותו רגע החלטתי שלי יהיו מלא בגדים. כשנישאתי אמרתי לבעלי לשעבר שאני חייבת לקנות אחת לחודש בגד והוא הסכים לזה, אבל בפועל כמובן שזה לא קרה".
אוריה נמנעת משימוש באשראי כי הוא "מלחיץ אותי בטירוף, נראה לי משהו אוטופי. אם אני ארכוש וזה ירד בחודש הבא, המשכורת שלי לא תשתנה ויהיו לי אותן הוצאות. כלומר אני אהיה במינוס, ואם יהיה לי מינוס אני לא אוכל לישון בלילה. היום אני אמנם מבזבזת כקונטרה לשנים שעברתי בנישואים, ובהן לא יכולתי לרכוש לעצמי דבר, ולא רק מותרות. מצד שני שיטת המעטפות גורמת לי להבין מתי הכסף נגמר וזה מונע ממני בזבוז רב מדי".
כך תתמודדו עם חרדה מכסף
הטיפים של שרית אמיתי
וותרו על הביקורת וההלקאות העצמיות – אל תכעסו על עצמכם, אל תבקרו או תאשימו, כי החרדה מכסף באה מהבית שבו גדלתם, וזה לא בשליטתכם. לא בחרתם בזה ואתם רוב הזמן לא יודעים שזה מנהל אתכם ללא שליטה. במקום ביקורת תבואו עם חמלה ותבינו שבתוך כל אחד מאיתנו יש ילד קטן שמפחד מדברים שאין לו את המשאבים להתמודד איתם.
חינוך פיננסי מחדש – קחו לכם מישהו שאתם סומכים עליו, חבר, בן זוג או איש מקצוע, שילווה אתכם ברגישות ויקרב אתכם למספרים בצעדים קטנים ובמרחב בטוח. יש פה קושי רגשי שיש לרפא אותו או יש צורך לעדכן גרסה, כי הגרסה הילדית גורמת למצוקה. כמבוגר אפשר לקבל כלים ולהתמודד עם זה. רק אל תישארו עם זה לבד.
היזהרו ממלכודות שכיחות – הרוב מיד בוחרים באוריינטציה של צמצום ובקרה על הוצאות. אולי כדאי להגדיל את ההכנסות במקום לצמצם. הרבה אנשים מוכשרים לא מקבלים תגמול ראוי לעבודה שלהם כשכירים או עצמאים כי מפחדים לבקש את מה שמגיע להם. צריך לטפל לא רק בהוצאות, אלא לראות שאתם מתוגמלים כראוי, ולראות מה נדרש כדי שההכנסה תגדל.
>> 8 דרכים להרוויח כסף בזמן שאתם עובדים במשרה מלאה
בהירות: לא פותרת אבל מרגיעה. אמנם כואב לראות חובות ומינוסים, אבל יותר כואב לחיות בערפל. הידיעה מה מצבי גם מאפשרת לטפל במצב. להתיידד עם ה"נמר" לאט לאט ובמרחב פתוח. גם אם יש בן זוג שמחובר לכסף ומנהל הכול אי אפשר לדעת מה יקרה איתו וחשוב להיות מעורבים.