בשנים האחרונות התרבו במשק הגופים שעוסקים במתן אשראי חוץ-בנקאי, ומטבע הדברים האפשרויות שעומדות כיום בפני לווים לקבלת אשראי הן רבות ומגוונות.
במטרה לעודד את הגברת התחרות בתחום מתן האשראי הוקמה לאחרונה מערכת של נתוני אשראי הכוללת מאגר מידע מרכזי ומאפשרת לגופים חוץ-בנקאיים לקבל מידע מקיף לגבי היסטוריית האשראי של מבקש האשראי, ובהתאם לכך להעריך בצורה מדויקת יותר את רמת הסיכון שלו. מערכת זו צפויה להקל על גופים חוץ-בנקאיים להעמיד אשראי, ובהתאם לכך לעודד כניסה של גופים נוספים לתחום זה. כמו כן, מערכת זו צפויה להוזיל את עלויות האשראי בכל הנוגע ללווים "טובים" שאין להם היסטוריה בעייתית בכל הנוגע להלוואות קודמות.
מקובל לחשוב ששיעור הריבית שגובים גופים חוץ-בנקאיים גבוה באופן משמעותי מהריבית עבור הלוואות בנקאיות, ואולם זה לא בהכרח המצב. קיימים לא מעט מקרים שבהם בנקים גובים ממשקי בית ריביות גבוהות, ומנגד ניתן להצביע על מקרים שבהם גופים חוץ-בנקאיים נכונים להציע הלוואות בריביות סבירות. על רקע הקמת מאגר המידע לגבי נתוני אשראי ניתן להעריך כי לווים בעלי היסטורית החזר אשראי מוצלחת יוכלו להשיג ריביות טובות גם מגופים חוץ בנקאיים, לנוכח רמת הסיכון הנמוכה יחסית.
העצה הראשונה לאדם או גוף הזקוקים לאשראי היא "לעשות שופינג" - לנוכח המגוון הרחב שעומד כיום בשוק מתן האשראי, מומלץ ללווים לבדוק אפשרויות ולקבל הצעות ממספר גופים, לרבות גופים חוץ-בנקאיים.
מעבר לכך, בעת פנייה לגוף מימון חוץ-בנקאי חשוב להקפיד על מספר דברים בסיסיים:
הרישיון - כדאי לוודא שמדובר בגוף בעל רישיון למתן אשראי. במידת הצורך אפשר לבקש לראות את תעודת הרישיון, וניתן לבדוק זאת גם באתר האינטרנט של רשות שוק ההון.
העלות האמיתית של ההלוואה - חשוב לבדוק לא רק את תנאי האשראי הבסיסיים (כמו שיעור הריבית ותקופת האשראי), אלא גם עלויות נלוות ובפרט עמלות כאלה ואחרות. במקרים רבים נדרש הלווה לשלם עמלות בעת קבלת ההלוואה בסכומים משמעותיים. חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות מחייב את הגוף המממן לגלות את "שיעור העלות הממשית של האשראי", שלוקח בחשבון את כל התוספות לקרן ההלוואה גם מעבר לריבית.
ריבית הפיגורים - יש להביא בחשבון האפשרות שהלווה ייתקל בקושי בהחזר ההלוואה, ובהתאם לכך חשוב לבדוק מהו שיעור ריבית הפיגורים בגין ההלוואה ולוודא שהוא תואם את מגבלות החוק.
הסכם בכתב - חובתו של כל מלווה להכין ולמסור ללווה הסכם הלוואה בכתב שכולל שורה של פרטים ונתונים הקבועים בחוק, וביניהם – פרטים מלאים של המלווה, סכום ההלוואה, שיעור הריבית (ואם מדובר בריבית משתנה – העקרונות לשינוי שיעור הריבית), הצמדה (ככל שקיימת), תקופת ההלוואה, שיעור ריבית הפיגורים, עילות להעמדת החוב לפירעון מידי, וכאמור שיעור העלות הממשית של האשראי.
בטוחות - לגבי אשראי בסכומים גבוהים יחסית עשוי הלווה להידרש להעמיד בטוחה – שעבוד על נכס (כמו דירה או רכב) או לכל הפחות ערבות של אדם עם מקור הכנסה. במקרים כאלה במיוחד כדאי ללווה לקבל ייעוץ משפטי. אמנם הגופים המממנים עובדים בדרך כלל עם חוזים סטנדרטיים, ואולם ניתן בהחלט ואף מומלץ לנהל משא ומתן ולהעיר הערות לסעיפים המשפטיים – הן של חוזה ההלוואה והן של מסמכי הבטוחות.
פרסומים לגבי המלווה – לגופים שונים יש מדיניות שונה בכל הנוגע למתן הסכמה לשנות תנאים במהלך חיי ההלוואה, להסכים להארכות / פריסות ארוכות יותר וכד'. כדאי לנסות ולבדוק מראש, באמצעות חיפושים באינטרנט ו/או בירורים אצל גורמים מהתחום, האם הגוף ממנו נלקח אשראי ידוע כגורם בעל הבנה במקרים מעין אלה.
לנוכח המגוון הרחב שעומד כיום בשוק מתן האשראי, מומלץ ללווים לבדוק אפשרויות ולקבל הצעות גם מגופים חוץ-בנקאיים. יחד עם זאת, חשוב להקפיד ולבדוק לא רק את שיעור הריבית אלא גם תנאים נוספים כמו ריבית הפיגורים ועלויות נוספות, וכן לוודא קבלת גילוי מלא ובכתב בהתאם לדרישות החוק.
עו"ד דרור טימור הינו שותף במחלקת בנקאות ומימון במשרד יעקב סלומון ליפשיץ ושות'