"חיסכון לכל ילד" היא תוכנית חיסכון ממשלתית שעושה דבר פשוט: החל מ-2017, היא מספקת לכל ילד שנולד בישראל חיסכון על חשבון המדינה שיוכל לפתוח בגיל 18 באישור ההורה, או גם ללא אישור החל מגיל 21. המבוגרים ביותר שזכו בה הם מי שטרם היו בני 18 עד מאי 2015, כלומר בני 24 כיום.
מדובר בחיסכון של 51 שקל שהמדינה מפקידה בכל חודש בתוכנית חיסכון על שם הילד. היכן נמצא החיסכון הזה? או בקופת גמל להשקעה בחברת השקעות - בתי השקעות וחברות ביטוח - או בבנק. המדינה גם מסבסדת את העלויות, כמו עמלות ודמי ניהול.
אבל זוהי רק תוכנית הבסיס, והורים יכולים לבחור להרחיב אותה ולמעשה להכפיל את סכום החיסכון לילדם. הם יכולים להוסיף עוד 51 שקל לחיסכון מדי חודש, על חשבון קצבת הילדים.
עד כמה התוספת הזו משמעותית בטווח הארוך? ערכנו חישוב המתבסס על חיסכון בקופת גמל להשקעה, בשיתוף עם מתכנן הפיננסים והכלכלן עזרא שמיר. שמיר בדק מה קורה לחיסכון של 50 שקל ושל 100 שקל לאורך 18 שנים, אם היא מושקעת בקופת גמל להשקעה בתשואה שנתית של 5%. התשובה פשוטה: הכפלת הסכום החודשי הנחסך בתנאים שפורטו, מכפילה גם את החיסכון. ובמספרים: חיסכון של 50 שקל בחודש לילד לאורך 18 שנה יניב 17,333 שקל, ושל 100 שקל בחודש - 34,666 שקל. א-אפשר להגדיל את ההפקדה מעבר להוספת 51 שקל. התשואה אינה משפיעה על היחס המתקבל: החיסכון הוא כפול גם כאשר התשואה גבוהה יותר או נמוכה יותר, רק שסכום החיסכון גבוה או נמוך יותר.
במה יועילו עוד שלוש שנות חיסכון - כלומר משיכתו בגיל 21 במקום גיל 18? מתברר שלא במעט. בחיסכון של 50 שקל בחודש הם יוסיפו עוד כ-4,700 שקל לחיסכון, ובחיסכון של 100 שקל בחודש הם יוסיפו הרבה יותר: כ-9,400 שקל בחודש. בחיסכון בבנק, ששם התשואה לרוב נמוכה יותר, התוצאות יהיו שונות. ובקיצור, ככל שאפשר לא לגעת בחיסכון - כך ייטב לו. אין מניעה להשאיר את החיסכון על כנו לכל מועד שהוא.
ולסיום מה עדיף: פיקדון בנקאי או קופת גמל? כלל-אצבע בשוק ההון הוא שככל שחוסכים לטווח ארוך יותר - כך אפשר להגדיל את הסיכון. לכן, אם תשאלו אנשי פיננסים באיזה אפיק חיסכון לבחור עבור תינוק או פעוט, הם כנראה יצביעו על קופת הגמל להשקעה בדרגת סיכון גבוה. עם זאת, ככל שהילד גדול יותר, ויש סיכוי שיזדקק לכסף בתוך שנים בודדות, כדאי שגם רמת הסיכון בחיסכון תפחת בהתאם.
הכתבה פורסמה באתר גלובס