"אני זוכרת את עצמי עומדת ליד הסורגים בבית הספר, בגיל 12, תלמידה טובה ומקובלת, הכמהה לחופש, שעדיין לא ידעתי להגדיר מהו. הבטתי באישה הולכת עם עגלה וחלמתי על היום שבו תהיה לי משפחה אבל שאהיה חופשייה,ולא כבולה למרוץ החיים", מספרת מיטל יולדוס-עוז (41), עורכת דין בהשכלתה, נשואה ואימא לשני בנים, שפרשה לפני למעלה משנה מבנק דיסקונט לאחר 13 שנות קריירה ומכרה את הדירה שהייתה בבעלותה. הכול רק כדי להגיע לחופש המיוחל ולצאת לפנסיה. ללא רקע בעולם העסקי היא החלה ללמוד ביסודיות את רזי עולם הנדל"ן, והצליחה לבנות עסקי נדל"ן ענפים מעבר לים.
"תמיד רציתי להצליח. משלב צעיר בחיי, לקחתי על עצמי עול כבד - להיות מצטיינת ומקור גאווה להוריי ולסביבתי. היה לי ברור שאני צריכה להצליח ושאני חייבת קריירה מפוארת כמו של אבא שלי. היה לי ברור כחינוך, שעליי לרכוש השכלה גבוהה וגם אופיי ההישגי עשה את שלו. דרשתי מעצמי המון. רצתי עם החיים ועם כל אבני הדרך המיועדות: מורה חיילת, דיילת אוויר, לימודי משפטים, תפקיד עם הכנסה יציבה ובטוחהבאגף הייעוץ המשפטי בבנק. בהמשך התקדמתי ויצאתי לניהול. היו לי מעמד ותנאים טובים.בנוסף, כשהייתי בת 30, עדיין רווקה, הוריי הנהדרים נתנו לי ממיטב כספם ועזרו לי לרכוש דירה בתל אביב, שהיוותה לי עוגן", היא מספרת.
אבל דווקא אז, כשהרגישה שכבשה את השיא, התחילה לכרסם במיטל התחושה שהיא לא חיה את החלום שלה. "הבנתי שהסחרור הזה של קריירה תובענית גובה ממני את כל הכישורים והמשאבים שלי, בגלל שאני אדם טוטאלי. באופן מודע החלטתי לפנות זמן ומקום לזוגיות ולהקמת משפחה שמאז ומתמיד היו חשובים לי יותר מכל דבר אחר. תוך זמן יחסית קצר הכרתי את עמית, מי שלימים הפך להיות בעלי. זה אפשר לי לפרוח, לצמוח, והרגשתי שיש עוד משהו שמגדיר אותי, לא רק ההצלחה שלי".
ההיריון וחופשת הלידה שהגיעו, חיברו את מיטל לאותו חופש לו ייחלה מגיל צעיר. "הכנתי את כולם בעבודה שלא יפנו אליי במשך שנה, ובכל יום שעבר פחות ופחות ראיתי את עצמי חוזרת לבנק.חשתי שאני בכלוב של זהב. למרות שמצד אחד אהבתי את המסגרת הזו והתאמתי לה, עדיין החלק המרדני שבי חשב שלא יכול להיות שאין פתרון או תחליף לעבודה היומיומית התובענית. לכל אדם יש את הכלים שלו: לי היה את הבית בתל אביב, ששילמתי עליו במשך יותר מעשור משכנתא. ידעתי שאני לא מוכנה להתחיל במקום עבודה אחר מאפס, כי עמלתי שנים להגיע למי שהייתי בבנק, וגם, לא הייתי מוכנה שמישהו אחר ינהל לי את הזמן.ידעתי שאני צריכה ליצור הכנסה פסיבית, והרצון לביטחון כלכלי הביאו אותי לתכנן השקעה בטוחה יחסית. למרות שאני אדם הרפתקני, אני לא ממש אוהבת לקחת סיכונים. וכך, למרות ששיפצתי את דירתי מעומק הנשמה מתוך מחשבה להשאירה בבעלותי לנצח, שיניתי תפיסה באופן מוחלט ואמרתי לעצמי שעם הבית הזה אני הולכת לנצח, זה המקום שישחרר אותי לחופשי".
בינתיים, מיטל חזרה לעבודה, ולמרות הקושי להישאר שם, חיכתה לשעת כושר נכונה לקפוץ לשלב הבא. בתקופה הזו היא ניצלה כל רגע פנוי כדי לחקור כיצד תוכל לייצר הכנסה פסיבית מהשקעת כספי הדירה שלה. "עדיין לא שחיתי בעולם התוכן של נכסים מניבים ומינופים, לא הכרתי את הז'רגון המקצועי, אבל ידעתי בדיוק מה אני רוצה - נכס שמניב לי הכנסה. ידעתי שאני רוצה משהו עם מינימום סיכון, ושדירה זו הכנסה.נדל"ן הכי מתאים לי, כי אני אדם שמתחבר לרכוש וגשמיות, עקב הצורך העז שלי בביטחון. זה טבוע בי עוד מילדות: כשהייתי בגיל 12 ואבא שלי שאל אותי מה אני מעדיפה לבת מצווה: טיול לחו"ל או שיפוץ של החדר, בלי להסס בחרתי בשיפוץ. בסוף קיבלתי את שניהם".
"כולם אמרו לי שאני חולמת"
מיטל התחילה לבדוק דירות להשקעה בארץ עד שעמית, בעלה, העלה את הרעיון להשקיע בנדל"ן בגרמניה. "הוא חשב שמדובר בשוק יציב עם כלכלה חזקה, שוק שכירות מסודרותשואות גבוהות משמעותית לעומת ישראל. בהתחלה זה נראה לי מסוכן ומשוגע, שאני אמכור את הדירה שלי? מה ההורים שלי יגידו? אבל מכאן התחיל המסע, והתחלתי לחקור את הנושא לעומק. האויב הכי גדול של הפחד הוא הידע, החרדה אצלי היא מנוע ללמידה, שגורם לי להעמיק בנושא בצורה קיצונית. הלכתי להרצאות, למדתי פרויקטים בארץ מצפון ועד דרום, ישבתי שעות באינטרנט, למדתי על נכסים, עלויות, שווקים, תשואות, סיכונים. קראתי כל דבר באתרים כלכליים, השתתפתי בסדנאות העצמה, נפגשתי עם מאמנים, מתווכים, משקיעים.למרות שעבדתי שנים בבנק לא הייתי בעלת ידע פיננסי נרחב ואת הידע הרב שאבתי מבן זוגי שהיה בעל ניסיון עסקי, והכיר את עולם הנדל"ן. האתגר עבורי היה להפוך את התיאוריה למציאות".
את הדירה שהייתה בבעלותה קנתה מיטל בסוף 2006, לפני עליית מחירי הנדל"ן הגדולה. לאחר שנפגשה עם עשרות מתווכים, החליטה שאת הדירה שלה היא מוכרת בעצמה. הדירה נמכרה בסוף 2015, בעיתוי של לפני ההאטה בעליית מחירי הנדל"ן ברווח נאה ובמחיר שמיטל הגדירה כיעד בו תסכים למכור את בית חלומותיה.זה היה הצעד הראשון המשמעותי לעצמאות בחייה. "אבא שלי הוא דמות מאוד דומיננטית בחיי. עד אז התייעצתי איתו על כל דבר ועניין הכי בסיסי. כל החלטה כלכלית הייתה תמיד איתו, ומעולם לא עשיתי אפילו חצי צעד משמעותי בלעדיו. מכירת הדירה בכוחות עצמי ובניגוד לחינוך ולהתנהלות של שנים כאנשים שכירים, הייתה חלק מתהליך היפרדות מאוחר מחבל הטבור של אבא שלי, שלא היה קל לשנינו לתקופה מסוימת".
כשנה לאחר מכן, בעיצומה של חופשת הלידה השנייה, היא הגישה את התפטרותה מהבנק."ידעתי שכל עוד אשאר בבנק, לא אהיה פנויה אף פעם להגשים את החלום שלי. אמרתי לעצמי שדברים יסתדרו, וכשחתמתי לא רעדה לי היד, זה היה רגע הניצחון שלי".
זה היה הרגע הקשה מכל, כשהכסף ממכירת הדירה על השולחן וכל הגשרים נשרפו.ההון העצמי של מיטל באוויר ובינתיים, לא הייתה לה משכורת. החל מרגע זה, מיטל פנתה לכל גורם אפשרי שיכול לסייע לה בארץ ובחו"ל כדי לברר על רכישת נכסים בגרמניה."כולם אמרו לי שאני חולמת, לא האמינו שזה אפשרי, מתוך דאגה שאשאר בלי כלום, ושלא אשבר באמצע הדרך. אם הייתי נבהלת מדי מרחשי הרקע לאורך הדרך, לא הייתי עושה את הצעד הזה. משהו בער בי והרצון בחופש גבר על הכול. האמנתי בדרך שלי. יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי לשנות את גורלך. עבדתי בזה, התקשרתי לאינסוף מתווכים בגרמניה שמצאתי באינטרנט, הוצאתי עשרות מיילים מדי יום, שכרתי חברת תרגום. כשהתינוק שלי היה בן חודש וחצי נסעתי לחו"ל כדי למצוא קשרים בגרמניה. פגשתי אנשים שלא ידעו לדבר אנגלית אבל לא עצרתי באדום. התחלתי לבדוק נכסים, השקעתי כספים בדו"חות של בדיקות מהנדס. ראיתי לנגד עיניי את עצמי בפנסיה ולא היה סיכוי שמשהו יעצור אותי".
בפברואר 2017 קנתה מיטל את הנכס הראשון. "זה הרגיש כמו ניצחון והייתה לי הקלה מטורפת. אהבתי לאנשים והתקשורת עימם סייעה לי להקים את הצוות בגרמניה ואת התשתית העסקית. עוד לפני שקניתי את הנכס הראשון, היו לי המון הוצאות, כמו למשל תיווך או תרגום, כדי לקבל את המימון. לא קל לעשות עסקים בגרמניה, אחד המכשולים בשוק הגרמני הוא שרבים מהגרמנים לא דוברים אנגלית.קיימתי שיחות ועידה עם מתרגמים על הקו בעודי מנסה להרדים את התינוק שלי בן החודשיים. עשיתי הכול על מנת לפתוח חלון הזדמנויות ולהגיע אל הבנקים. אנשים בגרמניה מאוד נחמדים, אבל יש להם קצב אחר.. למדתי לנטרל אגו מעסקים, והעברתי את עצמי תוך השקעה ומודעות, עוד שיעור של צמיחה. כיום יש לי שם מגוון נכסים, שמניבים לי תשואה חודשית שוטפת, כמשכורת, כשהאסטרטגיה של העסק היא להחזיק נכסים מניבים, לשמר אותם עבור ילדיי ולהקנות לכולנו ביטחון כלכלי ועצמאות פיננסית. הכסף עובד בשבילי, וזה משאיר אותי רגועה. אני בנאדם שלא יכול להיות בשלווה בידיעה שמתבזבז לו כסף רק כי אני לא עובדת. כל חיי הייתי במעגל העבודה. במובן הזה, הכנסה פסיבית, היא הדבר שהכי הולם אותי ואת אישיותי".
"זה לא הכסף שאתה עושה, זה האדם שאתה הופך להיות"
מיטל מספרת שכשישבה לחתום על החוזה בגרמניה עם כל הצוות כדי להשלים את העסקה, היא היתה האישה היחידה סביב שולחן עם שישה גברים. "הייתה לי תחושת ניצחון וגאווה נשית. אני עברתי בעצמי העצמה אישית, וזה שם אותי במקום של רצון להעצים נשים אחרות. אני מאד אוהבת אנשים בכלל ונשים בפרט ואני מאמינה שלכל אחד ואחת יש את המסע שלו והוא הנכון לו.
"חשוב לי גם שנשים תדענה שתקרות זכוכית הן מדומות, והכוחות נמצאים בנו. נדל"ן זהו ידע נרכש, וגם לא מסובך מדי, שכל אדם אינטליגנטי ובעל מוטיבציה יכול לו. פשוט יש להשקיע בלימוד מקדים ולפנות לזה זמן. ניתן לעשות זאת בסכומי השקעה שונים, כל עוד נחשפים ולומדים את התפיסה הכלכלית המדברת על חופש פיננסי. בארץ, לצערי, פחות מחנכים להשכלה פיננסית, אבל כל מי שרוצה, הדבר תלוי בו. החומר לא מסובך כפי שאולי הוא עשוי להיראות".
היציאה מאזור הנוחות עשתה רק טוב למיטל, ולא רק בגלל זרם ההכנסה הקבוע. "יש לי מנטרה שאימצתי בשנים האחרונות והיא מלווה אותי: 'It's not the money you make, it's the person you become'. את המשפט הזה למדתי מבעלי, שהוא המנטור שלי והעניק לי אומץ ותנופה רגשית רבה בכל התהליך. עברתי שינוי פנימי עמוק מתוך מודעות, רצון ולמידה אישית. לקחתי אחריות על ההחלטות שלי, והבנתי שהצלחה היא מה שאתה מגדיר לעצמך ולא מה שהחברה מגדירה. היא לא נמדדת רק במספרים, אלא בהתרחבות האישיות שלך, ביכולת שלך להאמין בדרך שלך ולהיות ישר עם עצמך, לא ללכת תמיד עם העדר, ובעיקר להתמודד עם הפחד. תמיד עשיתי הכול בדרכי, שלמתי על כך מחירים במודע, אבל הפעם מצאתי את המסלול הנכון לי באופן מדויק מתמיד".
חיה את החלום?
"זה לא החלום האחרון. אני מאושרת היום כמו שאף פעם לא הייתי. אני רגועה. לא חיה את מרוץ החיים והמתחים שנלווים אליו. ישנה יותר טוב. קמה כל יום בשמחה ורוצה לטרוף את החיים. אין לי את המועקה של לחכות לחופשה הבאה, ויש לי זמן להשקיע בביתי ובילדיי. יש לי אינסוף סבלנות לילדיי ולבעלי וכמובן שעבור עצמי. אלו היו בדיוק המטרות שהגדרתי לעצמי מראש, שלוש שנים לפני שיצאתי לדרך. אני חווה היום אושר אמיתיכי זו פעם ראשונה שעשיתי באמת מה שאני רוצה, ולא מה שהרגשתי שמצפים ממני. לפני כחודש טסתי לגרמניה עם אבא שלי, רציתי להראות לו את כל מה שבניתי. אני יודעתשגם הוא מאוד גאה בי. היום אני קוצרת פירות של הרבה שנים בהן היה לי לכאורה הכל, למעט חיבור נכון לעצמי ולשקט שלי. שנים של אימון עצמי לנפש, שהצליח להתחבר ולהסתנכרן עם העשייה שלי. היום באמת טוב לי וזה בא לידי מימוש במשפחה שיש לי ובעסקים בגרמניה. אני לא מפסיקה לחלום, תמיד חולמת על הכיבוש הבא, זה חלק מהאנרגיות שלי וממי שאני, אבל היום זה מגיע ממקום הרבה יותר שלם ורגוע".