בחיים יש השקעות טובות והשקעות רעות. השאלה היא איך אנחנו יודעים אם ההחלטות שלנו יניבו תוצאות חיוביות או שליליות. הרבה אנשים שמשקיעים כסף בשוק ההון עושים המון טעויות בדרך, מתמימות, מבורות או מחוסר ידע מקצועי. כדי לעשות סוף לבעיה פנינו לששה מומחים שונים בתחום ההשקעות והכסף בארץ ושאלו כל אחד מהי לדעתו השגיאות הכלכליות האקוטיות ביותר שרובינו עושים בהשקעות הגדולות בחיינו. התוצאות מפתיעות.
עוד ב-mako כסף:
- גם בארה"ב לא מאמינים למחיר הטיסות של אובמה
- אפל היא כבר לא המותג החזק בעולם
- פתאום יש המון בתים ששווים 100 מיליון דולר
למה אתם מתעקשים לשלם מסים?
קרין בוזלי לוי, מנכ"לית משותפת ב"נטו משווקים פיננסיים"
״טעות נפוצה שאני פוגשת רבות במהלך עבודתי כמתכננת פיננסית וסוכנת פנסיונית היא הנטייה של אנשים להמתין בסבלנות לחלוף 6 שנות החיסכון בקרן ההשתלמות, ומיד למשוך את הכספים שהצטברו כדי להשקיע באפיק אחר. לפני שאסביר מדוע מדובר בטעות פיננסית נפוצה, אסביר מהי בעצם קרן השתלמות: מעבר לכך שקרן השתלמות לשכירים זוהי הטבת מעסיק נהדרת בה על כל שקל שחוסך העובד, המעסיק חוסך פי 3 ולעצמאים זהו חיסכון שנתי המהווה הוצאה מוכרת משתלמת מאוד, קרן השתלמות היא למעשה תיק השקעות קבוצתי, בדומה לתיק ההשקעות האישי שאנחנו מנהלים בבנק רק שפה מדובר על "בריכה" גדולה אליה כל אחד מוסיף את כספו ויש מנהל השקעות אחד שמנהל את כל הכספים "בבריכה".
למעשה הקרן היא תיק השקעות, עם סטיית תקן נמוכה יותר, שיש בו אפשרויות השקעה נרחבות יותר, עמלות ניהול נמוכות יותר, תשואות גבוהות יותר ופטור מלא ממס רווחי הון לכל החיים. אז אם כבר צברנו אפיק השקעה כל כך איכותי ולקח לנו לפחות 6 שנים לצבור אותו (או 3 שנים למי שעבר את גיל הפרישה), מדוע לפגוע בו? משיכת כספים לצורך השקעה בתיק ני"ע מנוהל אישי זוהי טעות פיננסית, הרי תיק השקעות אישי נחשב ליותר יקר, מוגבל באפשרויות ההשקעה שלו (ניתן לרכוש אך ורק ני"ע סחירים בבורסה) וחייב במס רווחי הון בגובה של בין 15-25% על הרווח.
למשוך כספים מקרן ההשתלמות לצורך השקעה באפיק אחר זה ממש כמו לקחת כסף שנהנה מפטור ממס לכל החיים ולהתחיל לחייב אותו במס (כמעט בכל אפיק השקעה אחר שנבחר)".
השורה התחתונה: תרשו לעצמכם לחסוך בתשלומי מס מיותרים ו בתשלומי עמלות. השאירו את כספיכם בקרנות ההשתלמות הפטורות ממס כל עוד אפשר.
אל תשלחו את הכסף לארצות הברית
דני ירדני, סמנכ"ל ההשקעות באלטשולר שחם
״אנחנו ממליצים להימנע מהשקעה באג"ח של חברות נדל"ן אמריקאיות שנרשמו למסחר בישראל. יש לכך כמה סיבות: היכולת שלנו כמשקיעים ישראלים לקבל מידע משמעותי על פעילות החברה בזמן אמת היא נמוכה מאד. ברוב המקרים נקבל את המידע באיחור רב ולא נוכל להגיב בהתאם. בנוסף, הדירוג המוענק לאג"ח בישראל הינו דירוג מקומי הגבוה בכ-6 דרגות מהדירוג הבינלאומי, ולכן אגרות החוב האלה זוכות לדירוג השקעה גבוה (מעל BBB) וכתוצאה מכך מונפקות במחירים גבוהים מדי. מעבר לכך המציאות מראה שכאשר מדובר בהסדר חוב מול בעלי שליטה ישראלים, בעלי החוב מצליחים לקבל חלק מהכסף חזרה ואילו בהסדר חוב מול בעלי שליטה זרים הסיכויים לקבל כסף בחזרה נמוכים בהרבה. שיקול משמעותי נוסף הוא שכרגע כתוצאה מבעיות בשתי חברות, אורבנקורפ ואקסטל, הסנטימנט באגרות החוב הללו שלילי״.
השורה התחתונה: אם כבר אג"ח, כדאי שיהיה קרוב לבית
קצת סבלנות לא תזיק
בועז ורשבסקי, מנהל השקעות בכיר בפסגות
״החלטות גרועות וטעויות הן חלק מתהליך ההשקעה והלמידה שכל משקיע בשוק ההון חווה והן לגיטימיות וקורות לכל אחד. אך ישנה החלטה שנתקלתי בה לאורך השנים שלדעתי פוגעת במשקיעים, שכן היא גורמת לעתים להפסדים ניכרים וניתן למנוע אותה. רוב המשקיעים פשוט מבצעים שינויים דחופים מידיי בתיק ההשקעות שלהם בהתאם לשינויים יום-יומיים בשוק, כותרות בעיתונים ומצב הרוח שלהם. על פי נתונים סטטיסטיים ותנועות כספיות בקרנות הנאמנות, ניתן לנתח את פעילות המשקיעים. מניתוח הנתונים, ניתן לומר כי בימים של אופטימיות בשווקים לאחר שהשווקים עולים בצורה משמעותית אנו רואים קניות של נכסי סיכון ובימים שכל הכותרות בעיתונים פסיביים והשווקים יורדים יש מכירות אגרסיביות.
בפועל, כתוצאה מהשקעות אלו, חלק גדול מהמשקיעים מפסידים כספים מפני שהם קונים כשהשוק יקר ומוכרים כשהשוק זול. פעולות שכאלו מבוצעות לכל אורך השנים, אך בימים אלו, לאור הריביות הנמוכות וחוסר האטרקטיביות בהשקעות הסולידיות משקיעים מסיטים את ההשקעות לנכסים יותר מסוכנים, שלאו דווקא מתאימים לרמות הסיכון שהם מוכנים לקחת על עצמם. כתוצאה מכך, משקיעים אלו נבהלים יתר על המידה מכל שינוי שמתרחש בשוק ומכל כותרת בעיתון ולכן הם מבצעים שינויים לעתים יותר קרובות ולאו דווקא במועד הנכון או באופן הנכון. אז מה בכל זאת כדאי לעשות? על המשקיעים לנהל את השקעותיהם בהתאם לרמת הסיכון שמתאימה לאופיים ולצורכיהם הכלכליים ולא לבצע שינויים בתיק באופן כה תדיר. ניתן לבנות את תמהיל ההשקעות הרצוי על ידי מענה לשאלה מרכזית אחת: כמה המשקיע מוכן להפסיד מתוך ההשקעה? בנוסף, יש לקבוע הנחות לתנודתיות לכל אפיק השקעה (הנחות מקסימום והנחות מינימום שרק בהם יש לפעול וכך למנוע תגובות "היסטריות").
לאחר שמחליטים על החשיפה הרצויה לכל אפיק, יש לבחור נכסים עם הסתכלות לטווח בינוני ולהבין את האפשרויות לשינויים ותנודתיות בהשקעה לחיוב ולשלילה. לאחר ביצוע ההשקעה, ההמלצה שלי היא "לא לגעת" בהשקעות בצורה דחופה. אני ממליץ לא להסתכל על תיק ההשקעות כל יום -הצצה יומית יכולה לגרום למשקיעים להיות בלחץ או באופוריה בהתאם לשינויים של ההשקעה וכתוצאה מכך לקבל החלטות השקעה פחות טובות. אמנם חשוב לעקוב אחר ההשקעות, העולם הכלכלי ושוק ההון ולבצע שינויים בתיק בהתאם לשינויים שיש בשוק, אבל יש לבצע זאת בצורה מושכלת ולא באופן קיצוני״.
השורה התחתונה: תכננו את ההשקעות מראש ואז תנו להן לעבוד
המזומן עולה לכם יותר
ד"ר וילי אברהם, מומחה בכיר לשיווק בינלאומי והתנהגות צרכנית ממכללת ספיר
״הטעות הנפוצה ביותר היא התנהלות עם מזומן במקום עם כרטיסי אשראי, בגלל מחשבה תפיסתית שגויה על גובה העמלות בשימוש באשראי. כשאנחנו קונים עם אשראי, אפילו כשמדובר בסכומים קטנים, גובה העמלות מגיע לכל היותר ל-10 שקלים בחודש. לעומת זאת, משיכת מזומן מהכספומט כרוכה בעמלות גבוהות יותר ולכן מומלץ לא להתבייש ואפילו על סכומים קטנים מאוד לשלם באשראי וכך גם אפשר לעקוב אחר ההוצאות. טעות נוספת ולא פחות נפוצה לצערי בקרב ישראלים, היא העדפה לקניית רכב חדש כשלמעשה מלבד ריח הניילונים, אין בכך שום יתרון וודאי שלא כלכלי. עדיף לקנות רכב חדש יחסית, שנמצא על הכביש שנתיים-שלוש מאשר לספוג הפסד משמעותי, שליש מערך הרכב. כישראלים אנחנו אוהבים לבזבז ולנפוש, אבל חשוב לעשות את זה בחוכמה. במקום לקחת הלוואה כדי לצאת לחופש ולשלם עליה ריביות, עדיף לחסוך ולשלם באשראי. לחכות למבצעי סוף עונה ברשתות שיווק, ולא להתפתות למבצעי 'רק היום, עד מחר'. מבחינה שיווקית, הקמעונאים מודעים לתחושת הפספוס שאנחנו כצרכנים מרגישים, מנצלים אותה ובז'רגון המקצועי זה אף נקרא Missing out".
השורה התחתונה: בלי מבצעים, עם אשראי
אל תתנו למישהו אחר להחליט בשבילכם
ירון בר-און, מנכ"ל הייטק סוכנות לביטוח
״כאשר בוחנים את התנהלותם הכלכלית של רוב העובדים במשק בכלל ובנושאים הנוגעים לחיסכון ארוך טווח בפרט, מגלים פערים עצומים בין רמת ההשכלה והיכולות לנתח , להבין ולקבל החלטות רציונליות וכלכליות לבין איכות ההחלטות והאופן בו הרוב הדומם מנהל את נכסיו הפיננסיים החשובים ביותר הלכה למעשה. מתברר שלצד הפוביה הטבעית ממושגים פיננסיים, פנסיוניים וכלכליים, עבדים מהשורה מורגלים להאמין שכאשר מדובר בהחלטות שכאלה, משהו אחר אמור לדאוג להם ולקבל עבורם את ההחלטות הנכונות. אלא שהמציאות מלמדת שמדובר באחת השגיאות הנפוצות והכואבות ביותר, אשר נגזרות מנאיביות אשר גובה מרוב החוסכים מחיר עצום שנאמד במאות אלפי שקלים במיוחד כאשר מדובר בחיסכון פנסיוני.
כך למשל אם ניקח לדוגמה עובד בגיל 30 המשתכר בכ-15,000 שקל נטו לחודש וצפוי להשתכר בשכר זה עד לגיל הפרישה ונשווה את הפערים בחסכונות הפנסיוניים בין התיקים האופייניים לתעשיית ההייטק, לבין תיק אותו יכול לבנות לעצמו אותו עובד אם ישכיל לנצל את כוח הקנייה של מועדון החברים הייטק-זון בו הוא חבר, נגלה שהפערים בדמי הניהול בין שני המקרים לאורך שנות ההפקדה הם למעלה מ -400 אלך שקל.
המומחים הגדולים ביותר בתחום הכלכלה התנהגותית (בתוכם זוכה פרס נובל פרופסור כהנמן) הוכיחו זה מכבר שכאשר מדובר בנושאים פיננסיים, ההחלטה לבצע שינוי גובה מחיר פסיכולוגי לא מבוטל, ולכן הנטייה הטבעית של רובנו היא לקדש את הקיים גם כשהדבר לא רציונלי. מכאן שהמפתח להצלחה - הוא בראש ובראשונה המודעות לנטייה זו והיכולת להתעקש ולקבל החלטות רציונלית המבוססת כולן על מדדים כמותיים כמו דמי ניהול, מחירי הביטוח ועוד. ככל שנבסס את החלטתנו על נתונים כמותיים מדידים, ונצליח לנתק את עצמינו ממדדים אמוציונליים שאינם ניתנים למדידה סביר כי החלטות כלכליות בתחום החיסכון הארוך טווח תהיינה נכונות יותר״.
השורה התחתונה: לא לסמוך על אחרים, ולקבל החלטות שמבוססות על נתונים שאפשר למדוד
ברח מהאג"ח
ענף המחקר במערך יעוץ בהשקעות, של בנק לאומי
"תנאי הרקע בשוק ההון כוללים סביבת ריביות נמוכה מאוד, סביבת אינפלציה נמוכה, וקצב צמיחה חיובי אך מתון. בתנאים אלו, ישנה קבוצה של מכשירי השקעה שכדאיות ההשקעה בה נמוכה, במיוחד עבור המשקיע הפרטי. זו כוללת מכשירי השקעה שהתשואה נטו שתתקבל בגינם צפויה להיות אפסית, ולעיתים אף שלילית. בקבוצה זו ניתן למצוא השקעות בסיכון נמוך כגון מק"מ, אג"ח ממשלתיות קצרות, אג"ח קונצרניות קצרות בדירוגים גבוהים, ומגוון מכשירי ההשקעה הממוקדים באפיקים אלו (כגון קרנות נאמנות ותעודות סל הממוקדות באפיקים הנ"ל). בנוסף, תנאי הרקע הללו הובילו לעליות מחירים בנכסי סיכון רבים.
לפיכך, היום ישנם לא מעט נכסים אשר התשואה הסבירה שניתן לצפות בגינם נמוכה ביחס לעבר כאשר בה בעת הם טומנים בחובם סיכון משמעותי. להערכתנו קבוצה זו כוללת היום, בין היתר, אגרות חוב בעלות טווח לפדיון ארוך מאוד, הן באפיק הממשלתי והן באפיק הקונצרני, כמו גם אג"ח קונצרניות המדורגות מתחת לדירוגי השקעה (HighYield). על אף האמור, גם באפיקים או קבוצות נכסים שאינם אטרקטיביים בתקופה מסוימת, ניתן למצוא נכסים ספציפיים שעשויים להיות מעניינים להשקעה. על כן, אנו ממליצים לכל המעוניין לבצע השקעה באפיקים האמורים, לבחון היטב את עלויות העסקה והאחזקה בכל מכשיר באופן פרטני, לצד הערכה מושכלת לגבי רמת התשואה הצפויה מן ההשקעה. את אלו, כמובן, יש לבחון גם מול רמת הסיכון של ההשקעה״.
השורה התחתונה: אם הרווח הצפוי נמוך, אולי זה בזבוז זמן
יש לכם תלונה צרכנית? כתבו אלינו money@mako.co.il