בימים אלה העולם עד למעין מלחמה קרה בגרסת המאה ה־21. הצדדים הראשיים בה, ארצות הברית וסין, נאבקות ראש בראש על הבכורה בתחום הטכנולוגיה העילית, ומי שעוקב אחר ההתפתחויות בחשש הם בין היתר המשקיעים בשווקים הגלובליים. בין אלה, למשל, מי ששמו מבטחם באילון מאסק וחבריו במערב. הם יודעים היטב שהחלטה של סין, בעלת עתודות הליתיום הגדולות בעולם, לאסור על ייצואו למערב של חומר הגלם הדרוש לייצור סוללות למכוניות חשמליות – עלולה להסב להם הפסדים של מיליארדי דולרים.
ואמנם כיום, כשההגמוניה הבינלאומית משוכתבת לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, מהפכת המידע מערערת את יציבותם של משטרים, וקרנם של כוחות פופוליסטיים עולה במדינות המפותחות – אין זה פלא שקמה לה תעשייה חדשה ומשגשגת: ייעוץ גיאופוליטי למשקיעים.
רוב הלקוחות של הגופים בתחום אינם משקיעים פרטיים, כי אם גופים מוסדיים גדולים – חברות ביטוח, בנקים, קרנות גידור וחברות ניהול נכסים. בשונה מגופים פיננסיים שכחלק מעבודתם השוטפת מנתחים את השווקים הגלובליים, גופי הייעוץ הייעודיים מבצעים אך ורק את עבודת ניתוח הסיכונים ונוטים להיות חשופים פחות להטיות, ולו בשל העובדה שהם רק ספקי שירות ולא משקיעים בעצמם.
אחד הגופים הוותיקים בתעשייה הזאת הוא יוראסיה גרופ (Eurasia Group) האמריקאי, שהחל את דרכו ב־1998 בניו יורק ומאז מתרחב לארבע יבשות. "מלחמת הטכנולוגיה הגלובלית" היא אחת מעשרת הסיכונים הצפויים למשקיעים ב־2018, לפי מסמך שפרסם הארגון לאחרונה. לצד סיכון זה נמנה הניכור שחשים אנשים רבים במערב כלפי מוסדות המדינה הדמוקרטיים: "המוסדות שתומכים ומקיימים חברות משגשגות – ממשלות, מפלגות, בתי משפט, גופי תקשורת ומוסדות פיננסיים – ממשיכים לאבד מאמון הציבור, שעליו הלגיטימיות שלהם נשענת".
ביוראסיה צופים כי "אירועים כמו ההצבעה בעד הברקזיט בבריטניה ובחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ייצרו ב־2018 גל פופוליסטי ואנטי־ממסדי במדינות המתפתחות"; "התמורות הפוליטיות שייגרמו בשל כך, והנטייה לאימוץ משטרים אוטוריטריים בכמה מהמדינות, יהפכו את המדיניות הכלכלית והביטחונית בעולם להרבה פחות ניתנת לחיזוי".
סיכון נוסף, לפי גוף הייעוץ, טמון בתופעת הפרוטקציוניזם – אחד מסממניו המובהקים של עידן "אמריקה תחילה" שמוביל טראמפ: "עלייתן של תנועות אנטי־ממסדיות בשווקים מתפתחים חייבה (ובמקרים מסוימים, אפשרה) לקובעי מדיניות לנוע לגישה הרואה את התחרות הכלכלית הגלובלית כמשחק סכום אפס... הפרוטקציוניזם יוצר מחסומים לכלכלה הדיגיטלית ולתעשיית היזמות והחדשנות... המחסומים האלה פחות נראים מבעבר: במקום תעריפי ייבוא ומכסות, הכלים של היום כוללים חילוצים פיננסיים, סובסידיות ודרישות לרכישת תוצרת מקומית".
ביקורת מרכזית נגד גופים מסוגו של יוראסיה, היא שהם לוקחים תחום ספקולטיבי במהותו – השקעות הון – ובוחנים אותו בכלים של מדע המדינה – תחום שגם הוא אינו מדויק, בלשון המעטה. שון ווסט, המשנה למנכ"ל בחברה הגלובלית, דוחה את הטענה הזו: "גם אם אנחנו לא יודעים לחזות את העתיד בוודאות, עבודת הנמלים שלנו מפצה על כך. היכולת שלנו לחבר את הקצוות ולהוציא חוות דעת שמתבססת על מגוון רחב של נתונים ומקורות, עושה את ההבדל. מדינה במשבר עם נכסים זולים עשויה להיראות למשקיע כמו הזדמנות גדולה, אבל ייתכן שהשוק עדיין לא 'נענש' סופית – ובשביל זה צריך אותנו".
איך אתם מתמודדים עם כישלונות בחיזוי אירועים גדולים ומשמעותיים?
"ראשית, אנחנו מבהירים ללקוחות שעתיד השווקים לא מונח בתוך כדור בדולח במשרד שלנו. שנית, גם אם לא הערכנו שאדם אחד בתוניסיה יעלה את עצמו באש ויבעיר את העולם הערבי כולו, ברגע שזה כבר קרה צריך לנתח את האירועים הצפויים: האם המשטר ינסה לדכא את התגובות לאירוע, והאם הוא יצליח בכך; האם האירוע יתפשט למדינות נוספות; ואילו מדינות הן שבריריות מספיק כדי שההדף יגיע אליהן. זהו סוג שאלות שמבחינת משקיע מסוכן לפעמים הרבה יותר לא לשאול, מאשר לענות עליהן לא במדויק".
הישראלים שהפכו את ייעוץ ההשקעות להייטק
אף שטרנד גופי הייעוץ הגיאופוליטי טרם הגיע לישראל, יש כבר סטארטאפ מקומי שלקח את התחום צעד אחד קדימה – וגייס אליו את הבינה המלאכותית. גיאוקוואנט, שהוקמה ב־2016 על ידי היזם מארק רוזנברג, המשמש מנכ"ל, ושותפו הישראלי דור קלמן, חתמה ביוני גיוס מוצלח של 4 מיליון דולר מקרן ההון סיכון אל"ף של מייקל אייזנברג וקרן XL Innovate מעמק הסיליקון.
התוכנה שפיתחו השניים מנתחת סיכונים לפי שלושה פרמטרים עיקריים – ממשל, ביטחון וחברה – ואלה מסתעפים בעצמם לכ־250 משתני סיכון נוספים. כבר כיום מוכרת גיאוקוואנט את הערכותיה לסוכנות הידיעות בלומברג, אשר מאז יוני מציגה את ניתוחי החברה בשירות המסופים שלה.
על קירות המשרד של גיאוקוואנט, במתחם WeWork בגבול תל אביב־יפו, לא תלויות מפות עולם בשלל צבעים, ואת חלל העבודה ממלאים כעשרה אנשי פיתוח שעמלים על שיפור יכולת החיזוי של האלגוריתם. בעזרת טכנולוגיות ביג דאטה ולמידת מכונה, כך הם מקווים, תוכל התוכנה לספק הערכות סיכון מדויקות, ללא עזרתם של מומחי סיכונים בשר ודם. אולי בשל כך כבר כיום האנליסטים של גיאוקוואנט מועסקים במשרה חלקית בלבד.
"כולם מסכימים שפוליטיקה, הן העולמית הן זו המקומית, קובעת במידה רבה את רמת הסיכון של החלטות כלכליות ופיננסיות", מסביר רוזנברג ממשרדיה הראשיים של החברה בניו יורק, ומוסיף כי "כיום התוכנה שלנו מדייקת בכ־65% מהמקרים, והמטרה היא להפוך את כל התהליך הזה לאוטומטי לגמרי".
ייחודיותו של מודל הניתוח של גיאוקוואנט עשויה להסביר מדוע בשונה מהדעה הרווחת בקרב ארגונים בתחום, החברה צופה כי ב־2018 צפויה ירידה ברמת הסיכון למשקיעים בעולם. בדו"ח שהוציאה לקראת השנה החדשה נכתב כי "יציאת ארצות הברית מהסכם הסחר הטראנס פסיפי (TPP) ודרישתו של טראמפ לדון מחדש בהסכם נפט"א, חותרים תחת הפוטנציאל לשיפור סביבת ההשקעות והסחר במדינות רבות, בראשן קנדה ומקסיקו. בנוסף, הסחר באיחוד האירופי צפוי להיפגע גם הוא לאור יציאת בריטניה מהשוק המשותף. אולם הפסדים אלה צפויים להיות מקוזזים בהתגברות הסחר חוצה הגבולות באסיה ובדרום אמריקה".
עוד כותבים בגיאוקוואנט כי על אף תופעת הפרוטקציוניזם הידועה, "מחוץ לארצות הברית ולממלכה המאוחדת, רוב המדינות דווקא מרחיבות את הסחר הבינלאומי שלהן – מגמה שאנו צופים כי תימשך גם בשנה הקרובה".
מתי הבנתם שמכונה תנתח סיכונים פוליטיים טוב יותר מבני אדם?
"התוכנה שלנו העניקה סבירות גבוהה יותר לניצחון של טראמפ בבחירות מאשר רוב המומחים האנושיים שלנו; היא עזרה לנו לנבא את תוצאות הבחירות בצרפת, והצביעה על רמת סיכון גבוהה בטורקיה זמן קצר לפני ניסיון ההפיכה הכושל ב־2016. אמנם היא קוראת את אותם העיתונים שאנחנו קוראים, אבל היא מעניקה תשומת לב גבוהה יותר להיבטים של תהליכים וסיכונים חברתיים".
כך לדבריו, מדדי הממשל בתוכנה העריכו שהילרי קלינטון תנצח בבחירות, אבל המדדים החברתיים "הצביעו על סיכונים שקשה היה להבחין בהם – כמו קיטוב חברתי גדל והולך, חוסר שביעות רצון מהממשל הקודם ועוד. כיום זו נראית חוכמה בדיעבד, אבל התוכנה הצביעה על הדברים האלה בזמן אמת".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
חזרה לשפל של 2013: צלילה של 18% במכירת דירות חדשות
קו פרשת המים: הבנק המרכזי של סעודיה חתם על עסקת בלוקצ'יין עם ריפל
mako כסף - כל מה שאתם צריכים לדעת