בשנים האחרונות הבנקים בישראל הזמינו לסניפיהם לקוחות שיש להם זיקה כלשהי למדינה זרה. לפי דבריהם, חשבון שיש לו זיקה או קשר למדינה זרה יכול להיות גם חשבון של תושב ישראל שהעביר כסף לחו"ל או אפילו עולה חדש שמתגורר בישראל מזה מספר שנים.
הבנקים החתימו את אותם בעלי חשבונות על ויתור סודיות בנקאית ועל הצהרה על תושבות כמו גם מילוי פרטים נוספים כגון מספרי TIN (מספר זהות לצורך מס) במדינות זרות ושאלות לגבי אזרחויות נוספות, אם יש להם.
חתימה על טופס זה מסמיכה את הבנק להעביר מידע לרשות המיסים ועל ידי כך בעצם מוותר הלקוח בחתימתו על סודיות בנקאית. מה קורה אם הלקוח מסרב לחתום? לדברי יועץ המס אלברט גמליאל, אין חקיקה מוסדרת בנושא, וכשלקוח מסרב לחתום הוא עלול להגיע למצב שהבנק יחסום את החשבון שלו.
רק לאחרונה קיימה ועדת הכספים של הכנסת דיון סוער על תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסים). התקנות לא אושרו נכון לכתיבת שורות אלו, והועדה בראשות חבר הכנסת משה גפני דרשה ממנהל הכנסות המדינה לתקן את התקנות כך שהבנקים לא יוכלו לחסום או להקפיא חשבונות באופן גורף.
"הבנקים מתייחסים ללקוחות שיש להם זיקה לחו"ל כאילו הם עבריינים פוטנציאליים", אומר גמליאל, "זה לא רק שהם צריכים לחתום על טפסי ההצהרה ולוותר על סודיות בנקאית, הם נשאלים שאלות, כאילו הבנק הוא רשות המסים – שואלים – מי הרואה חשבון בחו"ל ? האם הלקוח מילא את חובת הדיווח השונות במדינות הזרות והאם יש לו אישור חתום ע"י רו"ח או עו"ד כי שולם מס במדינה הזרה? למרות שללקוחות רבים עסקים בישראל ומדווחים כחוק לרשות המס בישראל כתושבי מדינת ישראל ורק בגלל שעלו ארצה לאחרונה או שהעבירו כספים לקרוב משפחה בחו"ל או כל זיקה אחרת למדינה זרה, אזי הם מוצאים את עצמם נחקרים ע"י פקידי הבנק שבוודאי אין זה מתפקידם לקבוע חבויות מס או חבויות דיווח ללקוח הבנק.
בפועל, לפי הצעת החוק, אם אותם פקידי בנק בישראל לא יזהו מידע רלוונטי על בעלי חשבונות בנק הם עשויים לשלם קנס כספי גבוה, (בכך משווה המדינה את דינם של פקידי הבנק שעלולים לשגות או להתרשל למעלימי מס, שהעלימו מס בכוונה). אני מקווה שבעקבות הדיון בוועדת הכספים הנושא יוסדר".
על פי התקנות החדשות, שטרם אושרו כאמור, הבנקים יחלקו את החשבונות לשני סוגים - חשבונות קיימים וחשבונות חדשים. כל אחד מהסוגים ינווט לפי יתרה בסוף שנת 2017 . במידה וללקוח יתרה בחשבון בנק מתחת למילון דולר אזי הבנק יסתפק בהצהרה עצמית. בעליהם של חשבונות שיתרתם בסוף השנה הוא מעל מיליון דולר, יתבקשו לספק למנהל הבנק הוכחות נוספות ל"כשרות" הכסף.
שיתוף פעולה בין מדינות
למה כל הדבר הזה קורה בכלל? בעידן הגלובליזציה, שבו המעבר בין המדינות קל מתמיד, גובר הצורך בשיתוף פעולה בנושא חילופי מידע בין המדינות גם בנושא מסים. האינטרס המשותף לכל המדינות הוא למנוע מתושביו התחמקות מתשלום מס וניצול לרעה של אמנות המס הקיימות ביניהן.
ומה הן אמנות המס? "ישראל חתומה עם יותר מ-50 מדינות בעולם על 'אמנות מס' שבמקור אמורות להיות אמנות ל'מניעת כפל מס'. מטרת האמנות היא לחלק את עוגת המס בצורה הוגנת ונכונה כך שתושב מדינת אמנה לא ישלם פעמיים מס - פעם במדינה בה הוא תושב, ופעם במדינת מקור הפקת ההכנסה", מסביר גמליאל, "אמנות אלו הן אמנות בילטרליות - הסכם מחייב בין שתי מדינות, שבו ישנו פירוט מלא על התחייבויות הצדדים. בכל האמנות הבילטרליות שישראל חתומה עליהן ישנו סעיף 'חילופי מידע', אך סעיף זה מאפשר לרשויות המס בלבד של אותן מדינות החתומות על האמנה להחליף מידע ביניהן וזאת לצורך מניעת כפל מס בלבד".
יש לציין, כי בשנים האחרונות ישנה מגמה הולכת וגוברת בכל העולם לשקיפות מלאה בנושאי מס וחילופי מידע בין מדינות על ידי חקיקה חדשה ויצירת הסכמים שונים. חוץ מהאמנות הללו יש גם הסכמים בין מדינות כמו הסכמים לחילופי מידע (TIEA).
לדברי גמליאל, הסכמים ספציפיים אלו הם לא רק הסכמים לחילופי מידע אלה הסכמים מיוחדים המתמקדים בהעברת מידע ומנוסחים לרוב על פי מודל של ארגון ה-OECD, והם לא חייבים להיות במסגרת אמנה כלשהיא.
לכל אלה מצטרפות אמנות מס מולטי-ליטרלית, עליהן מסביר גמליאל: "מדובר באמנה רב צדדית לסיוע מנהלתי בענייני מס של ארגון ה-.OECD כשמה כן היא 'רב צדדית' ומאפשרת לכל מדינה שתרצה בכך להצטרף ולחתום עליה ומי שחתום מחויב לשתף מידע על פי עיקרון ההדדיות בין כל המדינות החתומות. החלפת המידע והעברתו בין המדינות הוא הבסיס לשיתוף פעולה לכל המדינות. כיום חתומים על האמנה יותר מ 100 מדינות
לדבריו, כדי לאפשר לישראל לחתום על הסכמים אלו, היה צורך בשינוי חקיקה ותיקון סעיף 196 לפקודת מס הכנסה ,ולכן בשנת 2011 משרד האוצר הישראלי הניח תזכיר חוק ,הצעה לתיקון סעיף 196 לפקודה כך שיאפשר לישראל לחתום על הסכמים לחילופי מידע גם ללא קיום הסכם אמנה למניעת כפל מס, ושיאפשר לחתום על אמנות מס רב צדדיות.
עוד מושג שצריך להכיר בנושא הזה הוא FATCA – חקיקה חד צדדית אמריקאית שאושרה בקונגרס האמריקאי ב-2010. החוק מחייב מוסדות פיננסים ובהם בנקים ברחבי העולם כולו לחתום על הסכם עם רשות המיסים האמריקאים, ולפיו עליהם להעביר כל מידע שיש ברשותם על לקוחות אמריקאים.
"במידה ואותו בנק יסרב לחתום הסכם , ינוכה מס במקור של 30% לאותו בנק מכל הכנסה שיש לאותו בנק עבור עצמו או עבור לקוחותיו בארה"ב, ועל כל תמורה שתהייה לאותו בנק ממכירת נכסים אמריקאים", אומר גמליאל. "בעצם חקיקה זו מכתיבה לבנקים בכל העולם כללי התנהגות חדשים ומי שמסרב לחתום על הסכם זה יופסקו עסקיו עם ארה"ב".
למצוא את האיזון
עד סוף 2015, ישראל לא הייתה יכולה להעביר מידע באופן אוטומטי למדינות אחרות. אז נחקק חוק חדש, סעיף 214 לפקודת מס הכנסה, ובו נקבע לראשונה כי מדינת ישראל יכולה לחתום הסכם לחילופי מידע בלבד ללא קשר לאמנות מס.
להלן תמצית החוק:
1. המידע דרוש למדינה הזרה לצורך חוקי המס שלה
2. המדינה הזרה מתחייבת על שמירת סודיות המידע ואבטחתו.
3. העברת המידע מותנית בכך שרשות המס הזרה תעשה שימוש במידע רק עבור אכיפה המס שלה ולא תעבירו לשום גורם אחר או למדינה זרה אחרת.
4. המידע המועבר לא יפגע בביטחון מדינת ישראל
5. המנהל רשאי לסרב להעביר מידע אם המדינה הזרה לא עמדה בהסכם
6. על המנהל להודיע תוך 14 יום לתושב מדינת ישראל על העברת מידע לפי דרישה של מדינה זרה אלא אם כן אותה מדינה ביקשה שלא לעשות כן.
7. הסכם לחילופי מידע יפורסם ברשומות.
8. תחולת חוק זה 1.1.16
כיצד תאסוף מדינת ישראל את המידע מהבנקים ואיזה סוג של מידע? זה ייקבע בשינוי תקנות מס הכנסה אשר חייבות לעבור אישור ועדת הכספים של הכנסת ויכללו בתוכם בעצם את ההוראות שמופיעות ב-) CRS תקן אחיד של ה OECD, לאיסוף מידע אודות חשבונות פיננסיים של תושבים זרים לצורך קיום חילופי מידע למטרות אכיפת מס בין מדינות), וב- FATCA.
השורה התחתונה עבור בעלי החשבונות הזרים היא שעידן הסודיות הולך ונעלם. "ישראל הצטרפה לארגון ה- OECD בשנת 2010 כחברה מן המניין", מזכיר גמליאל, "בעתיד נצטרף כנראה להסכמים ולאמנות חדשים וזאת לאחר שינויי חקיקה פנימיים הנדרשים, וכן גיבוש כללי פעולה עם מדינות העולם הנוטות היום לעבוד בשקיפות ובשיתוף פעולה בחילופי מידע כדי להגיע לחלוקת מס אמתית ונכונה בכל המדינות ב'כפר הגלובלי הקטן'. אך לא פחות חשוב מזה ובאותה רוח של שקיפות כלפי כל העולם, על מדינת ישראל למצוא את האיזון שבין הגנת הפרטיות של תושביה לבין חילופי מידע בצורה גורפת".