בקרוב מאוד, החל מה-1 בינואר 2016 יחול שינוי מהותי בצורת החיסכון לפנסיה. קרנות פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים יאמצו את "המודל הצ'יליאני". החל מתאריך זה יצורפו כל החוסכים החדשים אוטומטית למודל כברירת מחדל, ואילו חוסכים קיימים יוכלו לבחור אם הם רוצים לעבור למודל הזה או להישאר במסלול הקיים שלו. זהו רק חלק מסדרת שינויים בחיסכון הפנסיוני שלכם. כדי להיכנס אליו בעיניים פקוחות, כדאי להבין מה משמעות השינויים האלו.
מהו המודל הצ'יליאני? מדובר בכינוי למודל לניהול כספי ביטוח פנסיוני, שתוכנן ויושם לראשונה בצ'ילה החל משנות השמונים. הרעיון המרכזי העומד מאחורי המודל הוא התאמת מידת הסיכון לגיל החוסך. המודל הזה מוכר גם בשם "המודל החכ"ם" – חיסכון כספי מותאם.
אחרי דחיות רבות הוחלט באגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון שבמשרד האוצר, כי החל מ-2016 יוחל מסלול תלוי גיל על מצטרפים חדשים כמסלול ברירת מחדל. על פי מרכז הידע של "פסגות לחינוך פיננסי", בהתאם למודל זה, ינהל כל גוף מוסדי לפחות 3 מסלולי השקעה עבור קבוצות הגיל הבאות: "עד גיל 50", "גילאי 50-60" ו-"גילאי 60+".
עוד ב-mako כסף:
- האם תוכלו לנחש את מחיר הדירה הזאת?
- עוקץ המיליונים של המאפיה הרוסית
- כמה משלמים האמריקאים על הכלב של אובמה?
בקופות המשלמות קצבה (קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים) ינוהל מסלול רביעי ייעודי עבור פנסיונרים מקבלי קצבאות. משרד האוצר מאפשר לגופים המנהלים לבנות מסלולים לקבוצות גיל נוספות ובלבד שפער הגילאים ינוע בין 5-10 שנים.
איך יעבוד המודל? ניקח לדוגמא עובדת המצטרפת לראשונה בגיל 40 לקופת גמל. היא תצורף אוטומטית למסלול הגיל שלה (עד גיל 50). כשהיא תגיע לגיל 50 היא תעבור אוטומטית למסלול הבא (50-60) וכן הלאה.
מה עומד בבסיס המודל? ההנחה שככל שהגיל צעיר יותר המסלול יכול לכלול אפיקי השקעה עם סיכון גבוה יותר (מניות), כי יש די זמן כדי לתקן את התשואות. ככל שהמבוטח מבוגר יותר, המסלול צריך להיות שמרני יותר (אג"ח מדינה) כדי להקטין את הפגיעה האפשרית בכספי חוסכים הקרובים לגיל פרישה.
"יש כשלים במודל שפוגעים במבוטח"
"הבעיה היא שהמעבר בין המסלולים חד, ויכול לפגוע בצורה מהותית בחסכונות המבוטח", מזהיר אלון ספונרו, מומחה לתחום הפנסיה, והבעלים והמייסד של "פרישה מוקדמת"."חוסך שיתחיל לחסוך לפנסיה בגיל 30, למשל, ייכנס למסלול המסוכן יותר יחסית. יכול להיות שדווקא כשהוא מגיע לגיל 49 השוק יהיה במשבר ותהיה פגיעה קשה בחסכונות שלו. אבל אז, כשימלאו לו 50, הוא יעבור למסלול הסולידי יותר, ולא תהיה לו אפשרות לתקן את הנזקים הכספיים שנגרמו לו. זה כמו למכור מניות בהפסד. מי מוכן בגיל 40 להתיר למנהל ההשקעות שלו למכור את התיק שלו ב-2025 גם אם הוא בהפסד?
"היה מודל כזה בעבר שאחת מקרנות הפנסיה אימצה, ובדקתי ומצאתי לאחר המשבר הגדול ב-2008, שחוסך שהחל לחסוך בגיל 40 ועבר מסלול בשנת 2009, הפסיד 21% מכספו, ואדם שהחל לחסוך בגיל 55 ועבר מסלול ב-2009 הפסיד 11%. קרן הפנסיה הזאת תיקנה את תכנית המסלולים שלה, אבל המודל שייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2016, עלול להיתקל באותם מכשולים".
לדברי ספונרו, יש כשל נוסף שהמודל הצ'יליאני לא לוקח בחשבון והוא טווח החיסכון: "יש חוסכים שרוצים להפסיק לעבוד בגיל 65. מצבם יהיה שונה מאלה שירצו לעבוד עד גיל 70. צריך להתאים את המסלול לאדם עצמו. הצרכים האישיים של החוסכים הם שונים והמודל לא מתחשב בכך – להכניס את כולם לאותו מודל, זה קטסטרופה בעיני", אומר ספונרו ומזהיר: "לא בטוח שהציבור מבין את ההשלכות. יש גם ציבור גדול מאד של חוסכים שנכנסים כברירת מחדל לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים או קופת גמל דרך המעסיק שלהם, בלי להבין למה הם נכנסים".
לטענת ספונרו ניתן להקטין את הנזקים לחוסכים באמצעות מעבר הדרגתי יותר במסלולי הסיכונים. "אפשר לעשות גם 15 מסלולים, ובכל שנה מסוימת לאפשר מעבר למסלול אחר. ואולם, תכנית כזאת דורשת הרבה יותר עבודה מצד מנהלי הקרנות והקופות, הרבה יותר השקעה, ולכן הגופים המוסדיים לא עושים את זה," הוא מסביר.
אז מה על החוסכים לעשות עכשיו?
"כשאתם מקבלים את הדו"חות השנתיים מגופי הפנסיה שלכם, שימו לב אם אתם נמצאים במודל – אם אתם משויכים לאחד משלושת המסלולים, ואולי הקופה שלכם דווקא בחרה במודל הדרגתי יותר, שזה לטובתכם.
אני לא מצפה מכל חוסך שיהיה לו את הידע והיכולת לבחור אם להצטרף למודל הצ'יליאני. לכן, תתייעצו עם סוכן הביטוח שלכם, עם היועץ הפנסיוני שלכם או עם המשווק הישיר של הקופה, אם קניתם את הפנסיה ישירות ללא סוכן. תתייעצו לפני ההצטרפות לקופה כלשהי, וגם כחוסכים קיימים. הייעוץ יסייע לכם להחליט אם לעבור למודל הצ'יליאני או להישאר במסלול שלכם כיום".
שינויים נוספים השנה: פחות דמי ניהול, יותר ניידות
הפחתת דמי הניהול: רפורמה שהוכרזה בימים האחרונים, שבה יתבצע הליך תחרותי בין גופי הפנסיה שבמסגרתו ייבחר גוף אשר יציע את דמי הניהול הנמוכים ביותר. גוף זה יוגדר כקרן הפנסיה הנבחרת לתקופה של שלוש שנים. במהלך התקופה, יצורפו לקרן זו עובדים שלא בחרו בעת הצטרפותם למקום העבודה במוצר פנסיוני, אלא אם השיג להם מעסיקם הסדר פנסיוני אחר. עובדים המצטרפים לקרן יהיו זכאים להטבה בדמי ניהול למשך תקופה של חמש שנים ממועד הצטרפותם. במטרה לאפשר כניסת שחקנים חדשים לשוק, הנשלט כיום על ידי חמש קרנות בלבד, יינתן בהליך יתרון לגופים המנהלים קרנות פנסיה אשר נתח השוק שלהן קטן מ-5%.
ניוד אוטומטי של כספים מקרנות פנסיה לא פעילות לקרן פעילה: הגופים המוסדיים יתחילו לגבות דמי ניהול שנתיים בסך 72 שקל בקופות גמל שכבר לא מפקידים אליהן ושיש בהן פחות מ־8,000 שקל. לכן, יתבצע ניוד אוטומטי של כספים מקופות וקרנות לא פעילות לקרן פעילה ולחסוך את דמי הניהול האלה, אלא אם החוסך יתנגד לכך. בנוסף, כל מי שפותח קרן חדשה יכול להעביר אליה את כל הקרנות הלא פעילות שלו.
מתן אפשרות לעובד לבחור את סוכן הביטוח בחיסכון לפנסיה: עובדים החוסכים לפנסיה דרך מקום העבודה שלהם יוכלו לבחור את סוכן הביטוח שיטפל בחיסכון שלהם ולא להיות כבולים לסוכן של המעסיק. בנוסף, העובד יוכל לפנות ישירות לגוף המוסדי. המעסיק עדיין יכול להפעיל לחץ לעבוד עם הסוכן שלו, בנימוק שאחרת לא יצליח להפריש לפנסיה. הצלחת הצעד תלויה בעיקר במודעות של הציבור ובשיתוף הפעולה של המעסיקים.
מעסיקים לא יוכלו להציע יותר הטבות לחוסכים בביטוחי מנהלים: המעסיק יחויב להפקיד לחשבון הפנסיה של העובד את אותו הסכום בין שהוא חוסך בקרן פנסיה ובין שבביטוח מנהלים (הגבוה מבין השניים). תבדקו אם זה מה שקורה.
כמו כן, מחשבון ממשלתי להשוואת דמי ניהול בפנסיה בין הגופים השונים אמור לעלות בקרוב באתר האוצר.