"מהלך היסטורי", "שינוי דיסקט", "סוף להפקרות" – סופרלטיבים רבים וזוהרים נזרקו בשבוע שעבר לאוויר, בעקבות אישור תיקון חוק פנסיה חובה לעצמאים בוועדת עבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. הנפשות הפועלות התחבקו ופיזרו חיוכים לכל עבר. במקביל, ברשתות החברתיות, עצמאים מן השורה קיבלו את הבשורה עם פחות התלהבות ולעיתים בחוסר נחת מובהק. אז מי צודק ומה קיבלו חצי מיליון עצמאים בישראל במסגרת החוק החדש?
בשנת 2008 נכנס לתוקפו צו הרחבה לפנסיית חובה בישראל, שהטיל על כלל המעסיקים במשק את החובה להפריש כספי פנסיה לעובדיהם השכירים (גברים מגיל 21 ונשים מגיל 20) עד שיגיעו לגיל פרישה.
כך עומד שיעור ההפרשה הכולל לעובדים (הפרשות המעסיקים והעובדים) על 17.5 אחוזים. לכולם חוץ מאשר לעובדים עצמאיים. אותם בעלי עסקים קטנים אמנם זכאים להפריש לעצמם כספים לקרן פנסיה ולחסוך כך לימי זקנתם, אך אינם מחויבים לעשות זאת על-פי החוק.
הדבר יצר בעיה שכן רוב העצמאיים, שגם ככה כורעים תחת נטל המיסים העדיפו להתקיים על הכסף מאשר להפריש עוד ממנו לטובת חיסכון עתידי לגיל פרישה. הבעיה העיקרית היא שרבים מהם נאלצים להסתמך, בלית-ברירה, על קצבת זקנה של ביטוח לאומי, העומדת על סכומים נמוכים ולא מאפשרת קיום בכבוד.
התיקון שאושר בשבוע שעבר מאפשר למדינה לתקן עיוות רב שנים החל מינואר 2017. "מה שהחוק בעצם אומר הוא שמדינה תפחית דמי הביטוח הלאומי לעצמאים מ-6.72 אחוזים ל-2.87 אחוזים על חלק ההכנסה שאינה עולה על 60 אחוזים מהשכר הממוצע, ותעלה דמי הביטוח מ-11.23 אחוזים ל-12.85 אחוזים על החלק העולה על 60 אחוזים", מסביר רואה החשבון והמשפטן ולדימיר בליאק, בסופו של יום כל עצמאי, אשר מרוויח פחות מ-21 אלף שקלים בחודש, החל מ-2017 ישלם קצת פחות למוסד לביטוח לאומי".
הכסף שנחסך לא יישאר בכיסם של העצמאים. כל עצמאי (למען מקרים מיוחדים), יחויב להפריש לקרן פנסיה, עד גובה השכר הממוצע במשק, בשיעור של 8.5 אחוזים מהכנסות. המשמעות היא שעצמאי בעל הכנסה של כ-10,000 שקל בחודש יעביר לקרן הפנסיה כ-804 שקל מדי חודש. מי שלא יעמוד בחובת ההפקדה, יסתכן בקנס בסך 500 שקל בשנה.
לכאורה, המדינה מיטיבה עם העצמאיים. היא לא מאלצת אותם להוציא עוד כסף מהכיס, אלא מעניקה הטבה על המס שמשולם לביטוח לאומי. סכום כסף שממילא היה יוצא מכיסם פשוט מנותב לאפיק אחר, שייטיב עמם בעתיד. אז איפה הבעיה?
"הבעיה העיקרית היא שבמצב של סגירת עסק או הגעה לגיל פרישה, עצמאים יהיו רשאים למשוך ללא מס שליש מהסכום שייצבר בקופה, או 12,230 שקלים כפול מספר שנות ההפקדה, ממש כמו דמי ה'פיצויים' שמשלמים לשכירים כאשר הם מפוטרים מעבודתם. אומנם ראשי ארגוני העצמאים הגדירו, במידה רבה של צדק, את החידוש הזה כהישג הגדול של ציבור העצמאים במסגרת החוק החדש, אך דווקא כאן מתעוררת המהומה", מסביר בליאק.
"בסיעת כולנו ובאוצר התעקשו לקרוא להטבה 'סיוע במצב אבטלה', ככל הנראה מסיבות פוליטיות. מנגד, נציגי העצמאים וחלק מחברי הכנסת דרשו להוציא את המילה אבטלה מהחוק, כיוון ששימוש בה יוצר הטעיה כאילו מדובר בדמי אבטלה של ממש. בסופו של יום, בקואליציה לא ויתרו, ושר האוצר כבר הספיק לכתוב בעמוד הפייסבוק שלו – 'אנחנו נסייע לעצמאים שסגרו את עסקיהם ונעניק להם רשת ביטחון'.
"לא לגמרי ברור מה כבוד השר מגדיר כ'סיוע', הרי על פי החוק העצמאי ישלם לעצמו 'דמי אבטלה' על חשבון הפגיעה בפנסיה העתידית שלו שכן משיכת דמי הפיצויים, בין אם אתה שכיר ובין אם אתה עצמאי, פוגעת בחיסכון העתידי לפנסיה. אך בניגוד לשכירים שנהנים מדמי אבטלה על חשבון המוסד לביטוח לאומי, עצמאיים שסוגרים את העסק לא מקבלים דבר מהמדינה".
בנוסף, מסביר בליאק, החוק כולל הטבות מס מינוריות. "כאשר מסתכלים ובוחנים את כל מנגנון החוק, קשה עד בלתי אפשרי לדבר על מהלך היסטורי", הוא מסכם, "שר האוצר קבע כי רמת החיים של כל עצמאי ובעל עסק קטן תשתפר, אך אין כיסוי של ממש לאמירה הזאת. הכנסתו הפנויה של העצמאי לא תעלה, אלא להיפך – תרד".
רוב העוולות עליהן זועק ציבור העצמאים, ובראשן היעדר זכויות סוציאליות בסיסיות (כגון ימי חופשה ומחלה, דמי הבראה וכו'), לא השתנו. מדובר בצעד קטן עבור העצמאים, אבל יכול להיות שמדובר בצעד קטן מדי.