הרשו לי לפתוח בווידוי: יש לי סטייה יוצאת דופן - אני אוהבת פנסיה. למען הגילוי הנאות אספר גם שאני עובדת במנורה מבטחים פנסיה וגמל. תקראו לי מוזרה, תקראו לי משוגעת, תקראו לי האויב או כל כינוי אחר שיעזור לכם לקרוא את השורות הבאות כי מרביתנו נאטמים למשמע מילים כמו קרן פנסיה, תשואות, דמי ניהול ואקטואריה ומחיר האטימות מרקיע שחקים והולך להתפוצץ לנו בפנים בנקודה שבה יהיה כבר מאוחר מידי לבצע שינוי.
בשנים האחרונות אין אמצעי תקשורת שלא עוסק, מבהיר, מנתח ומביע את דעתו בתחום הפנסיה ולמרות זאת נדמה שרק קומץ קטן של אנשים מבינים במה מדובר והם נראים כמו חברי אגודה סודית שהצליחו לפצח משהו שאנחנו עוד לא הצלחנו. אז אם כולנו מבינים שאם אין אני לי מי לי, מדוע בכל זאת אנחנו נרתעים בכל הנוגע לחסכון המשמעותי בחיינו?
עוד ב-mako כסף:
- איך להתנהל נכון כלכלית מגיל 20 ועד גיל 60
- ההבדל בין המתים מתגלה בחשבון הבנק
- מה אפשר לקנות בכסף שהוציאה המשטרה על הדוברות?
כולנו מבינים שהחיסכון הפנסיוני הוא החיסכון החשוב ביותר שיש לנו וכולם יודעים שאם הפעם הראשונה שנתחיל לבדוק מה קורה שם תהיה כשנגיע לגיל פרישה אז כבר יהיה מאוחר מידי לנקוט בצעדים להגדלת החיסכון. אז אם כולנו יודעים זאת, מדוע בכל זאת אנחנו מתעלמים במודע מהסיכון?
הפסיכולוגית יוטה גרינפלד מספרת שמחקרים רבים עוסקים בהשפעת רמת החרדה על ההתנהגות האנושית והתברר כי עד רמה מסוימת חרדה היא מניע חזק לפעולה ואילו מרמת חרדה מסוימת ואילך היא גורמת לשיתוק ומקטינה את היכולת להתמודד באופן אקטיבי עם פתרון בעיות. המפגש של מרבית האנשים ובעיקר הצעירים שבהם עם עולם הפנסיה הוא מפגש אל מול חוסר האונים שקשור גם לחוסר הבנה וגם מהפחד להתמודד עם זקנה. חוסר הבנה ברמה הזו בצירוף הפחד להתמודד עם מחשבות על זקנה מוביל לאטימות, הכחשה ואי הבעת ענין בנעשה בחשבונות שלנו.
מה קורה שם, בעצם?
לאדישות יש מחיר והוא גבוה. כדי להבין את המחיר שאנו משלמים צריך קודם כל לדעת מהם המרכיבים המשפיעים על גובה החיסכון הפנסיוני שלנו. החיסכון הפנסיוני מורכב מכמה פרמטרים: גובה ההפקדה החודשית (כלומר כמה כסף מופקד מידי חודש לטובת החיסכון), דמי ניהול שגובה החברה המנהלת, עלות כיסויים ביטוחיים במידה ומדובר במוצר הכולל ביטוח כדוגמת קרן פנסיה ותשואות.
הפקדה חודשית + תשואות – דמי ניהול – עלויות כיסויים ביטוחיים = חיסכון פנסיוני
דמי ניהול: החוק אומר כי החברה המנהלת את החיסכון הפנסיוני שלנו רשאית לגבות את דמי הניהול המקסימליים אלא אם סוכם אחרת. בפועל, חלק ניכר מהאוכלוסייה נהנה מהטבה בדמי ניהול שהמקור שלה יכול להיות הסכם שהשיג מעסיק עבור העובדים שלו, איגודים מקצועיים כמו לשכת עורכי הדין, הטבות לבני משפחה ועוד. חלק מההטבות ניתנות באופן אוטומטי וחלק ניתנות רק לאחר שמתקבלת בקשה של המבוטח ובמידה והשתהיתם בהגשת הבקשה, החברה אינה בהכרח מחויבת לתת אותה באופן רטרואקטיבי.
מה עושים? קודם כל בודקים האם אתם זכאים להטבה מול המעסיק, סוכן ביטוח במידה וישנו, איגוד מקצועי ומקום העבודה של בן הזוג. במידה וקיימת הטבה, יש לבדוק אם היא ניתנת לכם בדו"חות הנשלחים אליכם. אם אין בידכם דו"ח עדכני ניתן כמובן לבצע בירור של גובה דמי הניהול שאתם משלמים ישירות מול החברה.
כיסויים ביטוחיים: חלק מהחסכונות הפנסיוניים שלנו כוללים גם רכיב של כיסוי ביטוחי למקרה של אבדן כושר או מוות. בגלל שהביטוח כולל גם פנסיה לבן זוג במקרה של פטירה (ובן זוג לא חייב בהכרח להיות נשוי למבוטח), לחברות אין דרך לדעת מה הסטטוס האישי של כל מבוטח ולכן קבע משרד האוצר כי ברירת המחדל היא כיסוי ביטוחי מלא לכל מבוטח אלא אם המבוטח ביקש אחרת. המשמעות היא שאם אתם רווקים ולא פניתם לחברה והצהרתם על כך וביקשתם להפחית את עלויות הרכיב הביטוחי סביר להניח שאתם משלמים פרמיות ביטוח עבור בני זוג וילדים. פרמיות הביטוח הללו נגבות מידי חודש מההפקדה לחשבון שלכם ולכן בהכרח מקטינות את הפנסיה. בקרן פנסיה תשלום פרמיות הביטוח משמש לתשלום הפנסיה למבוטחים ולמשפחותיהם ולא לכיסה של החברה ולכן אם איחרתם בהגשת הבקשה להפחתת פרמיות הביטוח לא תהיו זכאים להחזר רטרואקטיבי.
מה עושים? בודקים בדו"ח האחרון שנשלח אליכם האם הכיסוי הביטוחי שמצוין בו תואם את הסטטוס שלכם. במידה ולא, ניתן במרבית החברות להגיש בקשה להפחתת הכיסוי הביטוחי דרך אתר האינטרנט שלהן או לחלופין לפנות אליהן טלפונית.
פגיעה בכיסוי הביטוחי: אם מסיבה כלשהי הופסקו ההפקדות לחשבון שלכם (למשל בגלל הפסקת עבודה) לתקופה של ארבעה חודשים ומעלה נשלח אליכם מכתב התראה שישמע לכם סינית ויעורר בכם את הרצון העז לקפל מייד את המכתב ולהשתמש בו כדי לייצב את השולחן המתנדנד. אבל למרות הדחף הראשוני מדובר באחד המכתבים החשובים ביותר שתקבלו וכדאי לקרוא אותו בעיון (ממילא המכתב דק מידי כדי לשמש כמייצב שולחן).
מטרת המכתב היא להודיע שבגלל שפסקו ההפקדות החודשיות לחשבון (בדרך כלל בגלל הפסקת עבודה או החלפת מקום עבודה) לא הועברו תשלומים לטובת הכיסוי הביטוחי ואם לא יחודש התשלום יפסק הכיסוי הביטוחי. להפסקת הכיסוי הביטוחי יש כמה השלכות עיקריות:
אם קרה מקרה ביטוחי (התפרצות של מחלה או תאונה) בתקופה שלא הייתם מבוטחים לא תהיו זכאים לפנסיית נכות ובני הזוג שלכם יהיו זכאים לפנסיית שאירים שבמרבית המקרים תהיה נמוכה משמעותית – מאות שקלים בודדים לחודש במקום אלפים.
אם הצטרפתם לקרן פנסיה ואתם כבר סובלים ממחלה או ליקוי בריאותו כלשהו, בין אם אתם יודעים עליו ובין אם הוא מאובחן בשלב מאוחר יותר, תהיו זכאים לתשלומי פנסיה בגין אותה מחלה (בהנחה שהפסקתם לעבוד בגללה) רק לאחר חמש שנים של הפקדות רצופות. ענין זה מכונה "תקופת אכשרה". לכן בכל מקרה של הפסקה בהפקדות בתקופה שארוכה מחמישה חודשים מתחילים לספור את תקופת האכשרה מחדש וכל מה שצברתם לפני ההפסקה בעצם הולך לאיבוד.
מה עושים? אם יש לכם הפסקה בהפקדות ואתם מתקרבים לתקופה בת חמישה חודשים אל תמתינו למכתב. צרו קשר עם החברה שבה מתנהל החשבון שלכם ותבקשו לשמוע מהן האפשרויות העומדות בפניכם כדי לשמור על הזכויות שלכם. במרבית המקרים תוכלו לבצע שמירה על הכיסויים הביטוחיים על ידי תשלום של שקלים בודדים מידי חודש.
תשואות: הכספים שאנחנו מפקידים לחיסכון פנסיוני מושקעים על ידי החברות במטרה להשיג לנו תשואות שיגדילו את החיסכון. אבל כידוע, מה שעולה יכול בהחלט גם לרדת ומסלול השקעה יכול להניב תשואות שליליות כלומר תשואות שיקטינו לנו את החיסכון במקום להגדיל אותו. לפני שהתחלתי לעבוד בענף קופות הגמל חשבתי ש"תל אביב 25" הוא שם של ביסטרו.
מעטים הם אלה שפותחים את הבוקר עם כוס קפה ומצב העליות והירידות בשוק ההון ולכן בכל הקרנות יש מסלולי ברירת מחדל – כלומר מסלול ההשקעה שיחול על הכספים שלכם בהיעדר בחירה אחרת. בעקבות המשבר שהיה בשנת 2008 הוביל משרד האוצר שינוי ובמקום מסלול ברירת מחדל אחד שחל באופן אחיד על כל מי שלא בחר אחרת, מחויבות החברות לנהל כמה מסלולי ברירת מחדל שההשתייכות אליהם תלויה בגיל המבוטח: ככל שהמבוטח צעיר יותר, ככה הוא משתייך למסלול עם סיכון גבוה יותר. אבל לכל אחד יש את הזכות לעבור לכל מסלול השקעה אחר בהתאם לרצונו והעדפותיו.
מה עושים? אף אחד לא מצפה שנהפוך בין לילה ליועצי השקעות (ובינינו, גם יועצי ההשקעות המוכשרים ביותר לא באמת יכולים לנבא את עתידו של שוק ההון) אבל בהחלט ניתן ורצוי לעקוב אחר התשואות של כל אחד מהמסלולים באתרים של חברות הביטוח ובתי ההשקעות או באתר של משרד האוצר. חשוב לציין שאמנם כל אחד רשאי לבחור את מסלול ההשקעה שמתאים לו אבל אין אפשרות להשפיע על תמהיל ההשקעה בתוך המסלול הנבחר (כלומר אני לא יכול לבקש שישקיעו במניות של חברה ספציפית על פני אחרת).
יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il