אומרים שהכוח להבליג, הוא אחד מהמעלות הטובות. במיוחד כשכל אינסטינקט שלנו אומר לנו להגיב; ובנחרצות. אבל, לפעמים הבלגה היא דווקא חיסרון. מי "שהבליג" על הירידות בתחילת הדרך, מופסד היום. נכון זה על הנייר, ואנחנו יודעים מההיסטוריה שהכי נכון למשקיע לטווח ארוך, לא לנסות לתזמן את השוק. אבל גם הפסד על הנייר - כואב. מי שלא הבליג ויצא, מורווח. אבל התזמון שלו סטטיסטית לא יהיה כזה טוב בהמשך - מחקרים מראים שאי אפשר לתזמן עליות וירידות.
והכל בגלל הקורונה - אנחנו נכנסים למשבר ריאלי, אפילו משמעות על רקע התפשטות הנגיף. זה יכול לעבור בתוך שבועות וזה עלול להישאר איתנו הרבה זמן. אז להמשיך להבליג, או לא, ובכלל - איך חוסכים לטווח ארוך באמת - לפנסיה?
בצל משבר הקורונה המתפתח, השבועות האחרונים היו מהגרועים בהיסטוריה של הבורסה. לא רק בישראל. בעולם, ביומיים בלבד, הראתה וול סטריט את היום הרע ביותר שלה מאז המשבר הכלכלי הגדול ואז את היום הטוב ביותר, שכיסה את מרבית הירידות מהיום שלפני. ביום אחד מדד הדאו ג'ונס צנח ב-10%, ביום שאחרי הוא עלה בלמעלה מ-9.5%. הנדנדה המשוגעת הזו, המיוצרת בתנאים של חוסר הוודאות, לא מאפשרת לייצר תחזיות למחר.
מדד תל אביב 35 איבד בשבוע שעבר 18.6%, ומתחילת השנה למעלה מ-25%. מי זוכר כרגע שבינואר הבורסה שברה שיאים. אתמול היה חיובי, אבל היום ייפתח כנראה בירידות על רקע החוזים העתידיים האדומים על המדדים בוול סטריט.
כתוצאה מההיסטריה, הציבור הרחב מכר במהלך השבוע שעבר קרנות נאמנות בהיקפים של למעלה מ-10 מיליארד שקל. הפדיונות המצטברים כבר עולים על 20 מיליארד שקל. פדיונות אלו משקפים את רמת החרדה והלחץ בקרב הציבור הרחב. זה לא סוד. כמו שיש שעטה על המרכולים, כך גם יש שעטה על הבורסה. הרבה בורחים ומעדיפים את הריבית האפסית בבנק לבינתיים, מאשר תשואה שלילית לזמן בלתי ידוע.
אז מה צריך לעשות עם הפנסיה שלכם? כנראה שלהבליג ולהישאר במקום תהיה ההחלטה הכי קשה - אבל כנראה שגם הכי בוגרת ונבונה.
מה אפשר ללמוד מהמשבר ב-2008
ב-2008 התפוצצה בועת הסאב-פריים בארצות הברית, במה שנחשב למשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז המשבר הכלכלי הגדול של 1929, אז וול סטריט צללה ב-24.5% ביומיים והובילה למיתון החמור והארוך ביותר שידעה ארצות הברית - מיתון שהוביל דה פקטו למלחמת העולם השנייה.
אם נסכם את המשבר ב-2008 בקצרה, הוא נבע מגלגול של חובות באגרות חוב בשוק המשכנתאות האמריקאי, שנסחרו בדרגת AAA הגבוהה, אבל בסוף התבררו כאג"ח זבל. יותר מזה, התברר שלכל אורך סדרות האג"ח, רוב אגדי האג"חים (המכונים CDO) הסתירו אג"ח זבל.
כל אותו הזמן, הבנקים עודדו את הציבור לרכוש בתים עם הלוואות זולות. בסוף, כששונו תנאי הריבית, רבים לא הצליחו להחזיר את המשכנתאות שנטלו, עד שנוצרה מסה קריטית, שהביאה לחשש של קריסת בנקים. זה יצר תגובת שרשרת כלכלית ומיתון שאת חלקו אנו מרגישים עד עצם היום הזה.
נכון שמדובר בשני משברים אחרים לחלוטין, אבל כן אפשר להסתכל מה קרה אחרי המפולת האחרונה. למזלם של רוב הישראלים, מרבית החסכונות לפנסיה (70%) לא היו חשופים לשווקים, כך שהישראלים לא יצאו חבולים מדי מהמשבר. כעבור שנה קרנות הפנסיה כבר כיסו את הנפילות של 2008. עם זאת, מי שבדיוק יצא לפנסיה בעת הנפילה, הפסיד לא מעט כסף.
המודל הצ'יליאני עושה סדר בפנסיות
המודל הצ'יליאני פותח בצ'ילה בשנות ה-70 של המאה הקודמת ומשמעותו בגדול היא אחת, ככל שמתקרבים לגיל הפנסיה, כך תיקי המניות פחות חשופים למניות ובעצם בטוחים יותר. זאת כדי לשמור על החוסכים הקרובים לגיל פרישה, בעוד הצעירים יותר, שיש עוד עשרות שנים עד שיפרשו, מקבלים חשיפה למניות גבוהה יותר. כלומר זו שיטה דיפרנציאלית המבוססת גיל, שהפכה לפופלרית מאוד במדינות מערביות.
"המעשה המבורך של הרגולטור זה שעשו את התפיסה של הגילאים גם בגמל וגם בפנסיה", אומר גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי במיטב דש, המנהל השקעות ארוכות טווח בהיקף של 55 מיליארד שקלים. "ככה שיש דרגות סיכון שונות. הפנסיונרים פחות חשופים, גילאים של 60 ומעלה גם לא ו-50 ומטה הם רמת סיכון נמוך, הפנסיונרים במסלול סולידי יחסית לעבר, אני מקווה שחלקם הגדול עדיין שם ושלא לקחו את הכיוון המנייתי", הוסיף.
מה צריך לעשות עם הפנסיה?
"בפנסיות עדיף לא לגעת בכלל. חיסכון ארוך טווח נועד לתקופה ארוכה. הדבר הזה שמלווה אותנו כרגע לא ימחוק את הכלכלה והאנושות. כך אני מאמין. אני לא יודע כמה זמן ייקח לכלכלה להתאושש. אנחנו מאטים ויכול שיהיה מיתון. אבל בסופו של דבר הכול יחזור לקדמותו.
"צריך לזכור שהריביות יהיו מאוד נמוכות, כך שלאורך זמן אנשים יחפשו אלטרנטיבות. האלטרנטיבה יבואו מהחברות המרוויחות והאיתנות, שם אנחנו יושבים יותר ושם נפתחו הזדמנויות. אנחנו מחפשים לשים שם את הכסף. פחות בחברות הממונפות כרגע. הם גם יחזרו, בגלל שהם ממונפים ככה שיהיה להם מקום לצמוח".
למה לא לצאת ולחכות שיעבור הזעם?
"אנחנו רואים השלכות גדולות מאוד על הכלכלה, אבל אנשים צריכים לחשוב לטווח ארוך ולא לעשות את הטעות כמו ב-2008, שיצאו ואז פספסו פעמיים, גם ביציאה וגם את העלייה של אחר כך. אף אחד לא יודע מתי יבוא התיקון, שיכול להיות מאוד חד כלפי מעלה. זה יכול להיות סיוע ממשלתי או חיסון, שיהפכו את הפסימיות בשווקים ולשנות את המגמה.
"כמו שאמרנו קודם, בפנסיה יש את רמות הגיל. מי שצעיר ופורש עוד 30 שנה, לא צריך לחשוש יותר מדי, כי המדדים לא ישארו למטה כל כך הרבה זמן. אני מניח שעוד לפני שהמשבר בכלכלה הריאלית ייפתר, הבורסה תחזור. ב-2008, התחיל המשבר, אבל במרץ 2009 הבורסה כבר המריאה".
מתי אתה מעריך שנצא מהמשבר?
"אנחנו נתחיל לצאת ממנו כשכמות הנדבקים תראה סימנים עקביים של ירידה. זה נכון לישראל ולעולם כולו. אם השווקים ידגישו את זה, נראה תיקון מהיר כלפי מעלה. כמובן שיהיה שינוי בסדרי עולם. צריך לזכור שחלק מהחברות הממונפות יתקשו ולא יוכלו למחזר חוב, כך שיש סכנה של פשיטות רגל.
"אנחנו מקווים שתהיה הרחבה פיסקאלית מאוד משמעותית. כלומר הרחבת הגירעון, כדי לסייע לעסקים קטנים ובינוניים ואז העולם יוכל לאט לאט להתאושש. כך שעדיין, בחיסכון ארוך טווח צריך להסתכל מעבר לתקופה הקצרה, מעבר לפחד והשיתוק שיש בציבור, ולא לעשות את הטעות ולפדות את הפנסיה ואת הקרן ולא לעבור למסלול כספי. גם הפנסיונרים אמורים להיות ברכיב סיכון יותר נמוך מהצעירים בהתאם למודל הגיל. צריך לעצום עיניים ולהמשיך הלאה".
איך אתם מורידים את רמת הסיכון?
"אצלנו היינו באג"ח קונצרני מאוד סולידי שהניב תשואות מאוד נמוכות ופתאום נפתחו הזדמנויות שנסחרו ב-0.5% שהפכו ל-5% או 6% תשואה. אפשר לבנות תיק על חברות חזקות ולא ממונפות, שיכולת רק לחלום על תשואות כאלה לפני חודש. גם בקונצרני וגם במנייתי, בכל ירידת מדרגה אנחנו פועלים נגד המגמה. ככה גם בשוק המניות, פחות ממונף ויותר יציב, שדווקא משבר מסוג זה מייצר עבורם הזדמנות לעתיד".
אילו סקטורים נותנים ביטחון לתיק הפנסיה?
"בפנסיה מעבר ל-30% יש רכיבים לא סחירים שיש להם יותר קורלציה נמוכה לשוק ההון, כמו תשתיות, מתקני התפלה, תחנות כוח, אנרגיה מתחדשת גם, למרות שהיא קצת יורדת כרגע. גם פה תהיה פגיעה עם יהיה מיתון קשה אבל הסיכונים פה הרבה יותר נמוכים, גם דיור מוגן שפה יש ביקוש קשיח של עולים חדשים. אולי תהיה ירידה בטווח הקצר, אבל אנשים תמיד יצטרכו מקום לגור בו.
מה עם ביטוח לפנסיה - יש כזה דבר?
"זה רחוק. אם כבר אז במקרה חירום יתנו לפנסיונרים בטוח כזה. אבל הם באפיק של אגרות חוב מיועדות, כך שהם פחות חשופים לתנודות בשוק. ממש לא בטוח שיופעלו ביטוחים. זה נראה רחוק".
מה עם לגבי תיקי השקעה אחרים, כמו קופות גמל?
"אני חושב שמי שיכול שיעצום עיניים וימשיך להחזיק, שלא יעשה שינויים דרסטיים באפיקים. בניגוד לקרן נאמנות לתקופה קצרה, כל נושא החיסכון ארוך טווח צריך להיות עם שינויים מאוד קטנים בשוטף. בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות לא מומלץ לעשות שינויים. יש כאלה שינסו לקבע, אבל אז הם ינצלו מהנפילה אבל יפספסו גם את העלייה. ראינו את זה ב-2008. כדאי בתקופה כזו לדבר עם יועצים פנסיוניים לוודא שהפנסיה מאוזנת. אני מאמין שדברים ישתפרו".
מי שמתחיל לחסוך היום לפנסיה - מה צריך לעשות?
"מי שמתחיל לחסוך עכשיו צריך חשוף יותר למניות 50% ומטה, כי עכשיו כשהמחירים של היום מצוינים. צריך לעצום עיניים ולחשוב של טווח 40 שנה. צריך לשמור את המדרג, בעיקר בתקופה כזו נוצרו הזדמנויות".
כתבות נוספות מ-Bizportal:
5 תובנות בשיא הסערה
הקורונה - תהיה האטה כלכלית, אולי משבר, השאלה - לכמה זמן?
כסף - כל מה שצריך לדעת