לכולנו יש את החבר הזה, ההוא שכל הצעה שתזרקו לו תקבל תמיד תשובה שמתחיל בהסתייגות ובסוף נגמרת בתירוץ שמונע ממנו להוציא כסף. הוא לא בהכרח קמצן (למרות שגם זה קשור לפעמים) הוא פשוט ממש טוב בלהמציא תירוצים ל״למה לא״. כן, בזמן שאתם נותנים לאנרגיות של העולם לעשות את שלהם וזורמים עם האפשרויות שאולי יפתחו בפניכם, החבר המתרץ יכול לחשוב על המון סיבות בגללם עדיף לקחת צעד אחורה. לפחות לבינתיים, כן?
לאחרונה, אולי בעקבות הקורונה, שמנו לב שיש עלייה משמעותית בכמות המתרצים סביבנו. ובאופן מפתיע נוספו להם גם הרבה יותר סיבות, סליחה - תירוצים, למה לא להוציא כסף. אז כדי שיהיה לכם קל יותר לזהות אותם בפעם הבאה בה אתם נתקלים בתירוץ, נתנו בהם סימנים וחילקנו אותם לארבע קבוצות: המתרצים הטראגיים - אלה שעבורם הכל קשור באסון, המתרצים האופטימיים - אלה שתמיד חושבים שהזדמנות טובה יותר ממתינה מעבר לפינה (ובינתיים חוסכים כסף), המתרצים העייפים - אלה שהיו שמחים להוציא כסף אבל מעדיפים לישון על זה וכמובן שגם המתרצים ההיפוכונדרים - אלה שפשוט מפחדים לתפוס איזה חיידק (ולא, לא מדובר בקורונה).
המתרצים הטראגיים - ״עדיף להימנע פן יקרה אסון״
לכל אחד יש לפחות מתרץ טראגי אחד בחייו. מדובר באנשים שהשיחות איתם מלוות לא פעם במונחים כמו ״שלא נדע״, ״בלי עין הרע״ ו״בן פורת יוסף״ ובשיחות איתם בוואטסאפ תמצאו הרבה אימוג'יז עצובים או מבוהלים. נו, טיפוסים כאלה. אנחנו חלילה לא שופטים, טרגדיות אמיתיות פוקדות אותנו לפעמים וכולנו קנאה באנשים שלא חוו עדיין את הכאב העצום של אובדן. ובכל זאת, כאשר זה מגיע להחלטה על הזמנה ממסעדה יוקרתית או הטיסה הבאה לדובאי, התירוצים של הטיפוסים האלה תמיד הולכים למחוזות הטרגדיה.
שאלה: רוצים להזמין את השף המפורסם לארוחה חגיגית בערב השנה החדשה? תשובת המתרץ הטרגי: איזה, היינו שמחים אבל דודה שלי, נו, זאת שנשואה לאח של אמא שלי? אז היא הזמינה דג בשבוע שעבר ונתקעה לה עצם ועכשיו היא בבית חולים.
וזה לא רק בדברים הקשורים לאירועים חברתיים, גם כאשר זה נוגע לתכניות לעתיד המתרצים הטראגיים תמיד יקשרו את ההימנעות שלהם מהנאות החיים בטרגדיות שונות ומשונות. טיסה לברזיל? אנשים נרצחים שם; חופשה במדבר? לא קראת על מכת העקרבים הקטלניים; הופעה ביתית של להקה שאתם אוהבים? לא, הלהיט שלהם מזכיר לי אקס מהעבר. כן, עבור המתרצים הטראגיים יש המון סיבות (טרגיות) לא להשקיע בעצם וליהנות ממנעמי החיים.
המתרצים העייפים - ״למה ליהנות עכשיו אם אפשר לרבוץ מול הטלוויזיה״
מכירים את האנשים האלה שממש קשה לרגש אותם? כמוכם גם הם רואים את כל השפע שנמצא מסביב: קולקציות חדשות, מסעדות פופ-אפ חדשות שנפתחות, יעדים אקזוטיים לטיולים בשנה הבאה (מישהו אמר מרקש?) אבל איכשהו, כל הצעה שתעלה תמיד מסתיימת ב״אני עייפ/ה״. לא רק בכל מה שנוגע לבזבוזים, העייפות מלווה את חייהם כמעט בכל נקודה: הספורט האהוב עליהם הוא רביצה מול נטפליקס, לכלב שלהם הם קראו נומה, הבגד שהם הכי אוהבים הוא פיג׳מה של המיניונים, החיה האהובה עליהם היא עצלן והם אף פעם לא נשארו ערים עד לסוף מהדורת החדשות.
המתרצים העייפים היו שמחים ליהנות יותר, להוציא על עצמם קצת יותר כסף ולראות מקומות חדשים, יש רק בעיה אחת - בכל הזדמנות שנקרית בדרכם הם תמיד יעדיפו לישון (או לפחות לנוח).
המתרצים ההיפוכונדרים - ״כל בילוי הוא התחלה של מחלה חדשה״
טוב, זאת שעתם היפה של המתרצים ההיפוכונדרים. אם עד שנת 2020, נהגתם להסתכל עליהם בעין עקומה ולחשוב שהם סתם ממציאים מחלות, פתאום הגיע נגיף הקורונה וגרם להם להישמע קצת יותר הגיוניים. ובכל זאת, המתרצים ההיפוכונדרים לא היו צריכים מגיפה עולמית שתיתן להם תירוץ להימנע ממנעמי החיים, מספיקה להם הידיעה שיש שם יותר מדי אנשים כדי לעדיף להישאר בבית. מדובר בטיפוסים שעוד בבית הספר היסודי נמנעו מלהגיע לטיול השנתי כי הייתה להם שעורה בעין (״לכו תדעו לאן זה יכול להסתבך״) ובצבא? בכל סוף שבוע הם העדיפו לנוח בבית ולא לצאת כי ״כל הגוף שלהם היה תפוס״.
קשה מאוד להתמודד עם המתרצים ההיפוכונדרים, אפילו אם כבר הצלחתם לשכנע אותם לטוס אתכם ליעד אקזוטי, הם יתרצו בדקה ה-90 שהם חייבים להישאר בבית כי הם מרגישים שהם מתחילים ״לפתח משהו״. אם אתם רוצים לשכנע את המתרצים ההיפוכונדרים להגיע למקום מסוים, תמיד חשוב לדבר על כמה שהוא נקי וסטרילי ואם אתם רוצים שהם ייהנו מהמתנה שקניתם להם כדאי מאוד להביא אותה באריזת ואקום.
המתרצים האופטימיים - ״למה ליהנות עכשיו אם אפשר לפנטז על משהו שאולי יקרה פעם״
אופטימיים או פנטזיונרים, המתרצים האופטימיים נמנעים מלהוציא כסף עכשיו כי הם בטוחים שממש עוד מעט יהיה יותר טוב. זאת אמנם הסתכלות בריאה על החיים אבל בסופו של דבר ובלי שאף אחד שומע, יוצא שהם קצת קמצנים, כן? אם תציעו להם לקנות עכשיו את הסוני פלייסטיישן 5 ב״סייבר מאנדיי״, הם יגידו לכם שהם בטוחים שעוד רגע יהיה מבצע ״סופר סייבר מאנדיי״ עם הנחה שווה יותר (שכולנו יודעים שלא יקרה).
למעשה, האופטימיות הבלתי נגמרת של המתרצים החביבים שלנו מובילה לרוב לאכזבה גדולה מהצד שלהם. בכל פעם בה אתם הזמנתם כרטיס VIP להופעה בפארק, הם המתינו כי הם היו בטוחים שעוד רגע ״יהיו חצי מחיר על כל הכרטיסים״ ובסוף נשארו בבית וביקשו מכם להתקשר אליהם כדי שיוכלו לשמוע קצת.
כן, כשחושבים על זה, אפשר לומר שהמתרצים האופטימיים הם אולי קצת קמצנים אבל אל תגידו את זה בכל רם מדי, הם כל כך אופטימיים שהם חושבים שאף אחד לא שם לב.
