2020 הייתה "שנת בית" בעל כורחנו. מה שאומר שקנינו הרבה יותר אוכל וצרכנו הרבה יותר חשמל, חלקנו גם השקענו בריהוט חדש, בשיפוץ על הדרך ובמלאי חדש של יצירה ומשחקים לילדים. עם זאת, תשלומים רבים הוקפאו: תשלומי המסגרות לילדים, החוגים, שיעורי השלמה, טיפולים כאלו ואחרים וכמובן שופינג ומסעדות, ובלי לשים לב, ההוצאות בכל זאת הצטמקו. עם זאת, לצד החזרה המשמחת לשגרה, גם התשלומים עומדים לחזור. איך יוצאים מהבית באופן מושכל ומחושב מבלי להיכנס למינוס עמוק? פנינו לשרון בירקמן – מאני תראפי, מומחית לניהול כלכלי אישי, לקבל כמה טיפים איך לעשות זאת נכון.
-
הכינו את עצמכם למבול של הוצאות מיד לאחר החזרה לשגרה
החזרה לשגרה אחרי שנה וקצת של ישיבה בבית עלולה לגרום לנו לרצות לחזור לשגרה כמה שיותר מהר, גם לשגרת קניות. הוסיפו על זה את הנטל של יציאה לעבודה, שפתאום כבר איננו רגילים אליו, ותקבלו סכנה די ברורה לחודשים של הוצאות כבדות, או רצון להוציא הוצאות כבדות, שמגיעים אחרי תקופה שחונה כלכלית גם ככה. הכינו את עצמכם, התחילו כבר עכשיו לבנות את סדר היום העתידי שלכם ותקצבו את הקניות והבילויים מראש בהתאם למצבכם הכלכלי. -
חשבו את ההוצאות שלכם בשנה האחרונה ותכננו לפי 115%
זו היתה שנה שבה עשינו פחות והוצאנו פחות, כך שבאופן טבעי ככל שיהיו לנו בחיים יותר דברים, גם ההוצאות שלנו ישתנו. אל תסתמכו על ההוצאות שהיו לכם בתקופת הקורונה. אל תניחו שתוכלו להמשיך לעשות כל מה שעשיתם במהלך התקופה (למשל בישולים, ניקיונות וכד') וגם לחזור לתעסוקה מלאה. החיים צפויים להתייקר ביחס לשנה האחרונה, וכדי להיערך לזה בתוכניות שלכם, הוסיפו 15%-20% להוצאות שהיו לכם עד כה. -
פתחו קרן חירום ברגע הראשון שתחזרו לעבוד
קרן חירום היא מעין רשת ביטחון נזילה למצב שבו אין הכנסות במשך כמה חודשים (למשל: פיטורין, מחלה שהסתבכה וכד'). אידיאלית, יצטבר בה סכום של 6-3 חודשי הוצאה. אם התקופה שחלפה רוקנה את קרן החירום שלכם - העדיפות עכשיו היא לשקם אותה. אם לא הייתה כזו - עשו את המאמץ להקים לכם אחת כזו כי שוק התעסוקה פוסט-קורונה עשוי להיות בלתי צפוי. -
פנו מקום ביומן לפני שאתם מפנים מקום בתקציב
אם יש משהו שהיינו אמורים ללמוד משנה של חיים בבית, זה עד כמה הבתים שלנו מצוידים בכל טוב. אז איך קורה שדווקא סמוך לחזרה לשגרה פתאום אין בבית כלום? אחת הסיבות היא שהחזרה לשגרה תופסת את רוב הזמן שלנו וכבר אין לנו זמן לשבת, לעבור על המלאי, למלא מחדש את מה שהתרוקן ועוד. לפני שתפנו מקום בתקציב, הקדישו את הזמן ללמוד מה יש בבית. זה יכול להיות במזווה, במרפסת עם מוצרי הניקוי וההיגיינה, בארון הבגדים, ביחידות האחסון בבית (מה שנקרא "מגירות בלגן") ועוד. אל תופתעו לגלות שהצורך לא נולד עכשיו וכבר נתתם לו מענה פעם. -
שחררו זמנית התחייבויות שמעיקות על התקציב שלכם
אם ההכנסות שלכם נפגעו אבל אתם עדיין סוחבים הלוואות ישנות ומשכנתא שגורמות לכם להתחיל כל חודש בקושי ורק להסתבך יותר - שקלו לרכך את המכה ולפרוס את ההחזרים בצורה נוחה יותר (לפעמים ישתלם אפילו לאחד אותן, אם זה אפשרי). נכון, זה אומר שהן יהיו יקרות יותר בטווח הארוך, אבל גם מינוס זה דבר יקר וגם סטרס בגלל מצב כלכלי הוא דבר שיש לו עלויות. הגדירו לעצמכם לאיזו רמת הכנסות תצטרכו להגיע כדי שתמחזרו שוב את ההלוואה לפריסה קצרה יותר אחרי ששלב ההכנסות הנמוכות יעבור. -
מקסמו את יתרות החיסכון הביתיות
או במילים אחרות: נהלו גם את ההוצאות וגם את ההכנסות (!) שלכם בצורה שתעזור לכם לצבור כמה שיותר חסכונות. זה לא אומר שצריך לחתוך בצורה פרועה את רמת החיים, אבל כן אומר שהתוכנית התקציבית שלכם מעכשיו צריכה להיות מוכוונת יותר ליצירת רשתות ביטחון במחיר של התאמה מחודשת של סדר העדיפויות שלכם. חשבו לטווח בינוני וארוך, הציבו מטרות ריאליות לחיסכון ולהגשמה עצמית, והקדישו את עצמכם להגיע אליהן. -
שקלו שינוי תעסוקתי
נסו לבדוק אם יש מקצועות רווחיים יותר שתוכלו להשתלב בהם או מקורות הכנסה נוספים שתוכלו ליצור עבורכם. לבזר את מקורות ההכנסה זו עצה שחוזרת על עצמה ונשמעת הגיונית בנסיבות כאלה, אבל לא כולם יוכלו ליישם אותה. אם העבודה הנוכחית שלכם לא יציבה או לא רווחית מספיק, שקלו להרחיב את סט הכישורים שלכם לצורך שינוי כיוון. -
השקיעו בביטוח בריאות טוב וצוואה
שתי מטלות כאילו-טכניות, אבל אם יש משהו שלמדנו בהתמודדות עם מחלה מידבקת וקטלנית בפוטנציה, זה שאנחנו צריכים לעזור לעצמנו לקבל את הטיפול הרפואי הכי טוב שנוכל להרשות לעצמנו - ושאסונות קורים סביבנו. -
בקשו תמיכה ועזרה
העיסוק הפתאומי בכסף יכול להיות מאיים או מפחיד, במיוחד למי שלא היה רגיל לעסוק בו לפני הקורונה. זה בדיוק המקום להקיף את עצמכם ברשת תמיכה שתעזור לכם לצלוח את הימים הקשים, ובמידע מקצועי אמין שיעזור לכם להבין מה אתם עושים בכלל.