לאחרונה ניתנה פסיקה המאפשרת למעסיק לדרוש בדיקה של רופא מטעמו כאשר הוא חושד בהוצאת אישורי מחלה פיקטיביים. באילו מקרים יכול המעסיק לדרוש בדיקת רופא מטעמו? האם הפסיקה רלוונטית רק במקרה בו הוציא העובד אישורי מחלה לאחר שקיבל הזמנה לשימוע? האם למעסיקים ישנם כלים נוספים להתמודד עם אישורי מחלה המנוצלים לרעה? והאם הפסיקה, שניתנה על ידי בית דין אזורי, מחייבת ותקפה לכל המעסיקים בארץ? המדריך המלא למעסיקים לאור הפסיקה החדשה.
הסיפור הפך לקלישאה: עובד מקבל זימון לשימוע – ומוציא ימי מחלה צבורים עם קבלת ההודעה. התופעה של ניצול כל יתרת חופשת המחלה עם קבלת הזימון לשימוע, במטרה לדחות את הפיטורים, הפכה עם השנים לרווחת יותר ויותר, עד כי היא כמעט דבר שבשגרה ואף זכתה לכינוי "מחלת השימוע".
"בניגוד לימי חופש, לעובדים במגזר הפרטי אין פדיון ימי מחלה בסוף ההעסקה, כך שימי מחלה שאינם מנוצלים פשוט הולכים לאיבוד. כאשר מצרפים לכך את הקלות בה מונפקים אישורי מחלה, קל להבין מדוע ישנם עובדים שיעדיפו לנצל את כל ימי המחלה הצבורים שלהם ברגע שהם עומדים בפני פיטורים", מספרת עו"ד הילה בר אילן, עו"ד במחלקת דיני עבודה בש. פרידמן, אברמזון ושות'. "בנוסף, קיימת תופעה רווחת של עובדים 'חולים' במהלך תקופת ההודעה המוקדמת שלהם, ובמקרה כזה לא נערכת חפיפה כלשהי למחליפיהם בתפקיד", מרחיבה עו"ד בר אילן.
כעת, פסיקה חדשה קובעת באופן תקדימי, כי ישנם מקרים שבהם יכול מעסיק להעמיד עובד לבדיקה רפואית גם כאשר אישור המחלה ניתן על ידי רופא קופת החולים – במידה והתעורר ספק באמינות מחלת העובד בפועל. אז כיצד משנה הפסיקה החדשה את תמונת המצב למעסיקים? עו"ד בר אילן מציגה את עיקרי הקווים המנחים למעסיקים לאור פסק הדין.
המדריך למעסיק: מתי ניתן לבקש מעובד לגשת לבדיקה רפואית?
המצב עד היום
עד כה – כל עוד עובד הציג אישור מחלה שקיבל מרופא קופת חולים, המעסיק לא רשאי היה לטעון כנגד אישור זה ולדרוש מהעובד לעבור בדיקה רפואית מטעמו של המעסיק. רופאי קופת חולים רשאים להוציא ימי מחלה רטרואקטיביים, אף ללא נוכחותם של החולים בפועל במרפאה, ובספטמבר 2024 אף שונו הכללים באופן שמתאפשר לעובד להפיק תעודות מחלה בעצמו באתר קופת החולים, מבלי שרופא יחתום עליהן. לאורך השנים, בית הדין לא הבהיר מה מצופה ממעסיק לעשות כאשר הוא חושד באמינות תעודות מחלה של עובדים.
השינוי שמאפשר פסק הדין
פסק דין שניתן לאחרונה (סעש (ת"א) 58217-06-22 אלבז גלית - אורית שירותים פיננסיים בע"מ) קבע, באופן תקדימי, כי ישנם מקרים שבהם יכול מעסיק להעמיד עובד לבדיקה רפואית, ועל העובד יהיה להיענות להזמנה ולהיבדק, גם כאשר אישור המחלה ניתן ע"י רופא קופת החולים. זאת, במקרים מיוחדים בהם התעורר אצל מעסיק ספק ביחס למהימנות תעודת מחלה שהמציא העובד. לצד זאת, בית הדין לא קבע רשימה סגורה של מקרים שבהם יוכל מעסיק להעמיד למבחן את אישור המחלה ולכן, בטרם בקשה מעובד לגשת לבדיקה רפואית מטעם המעסיק – כדאי להיעזר בייעוץ משפטי.
המקרה שהביא להכרעה
המקרה שהביא להכרעה נגע לעובדת שהפסיקה את עבודתה מיד עם קבלת ההזמנה לשימוע, והוציאה אישורי מחלה. התעורר החשד כי העובדת ביימה את מחלתה ועבדה במקביל בעסק מתחרה. לאור ההוראה הקובעת כי אין לפטר עובד כל עוד הוא נמצא בימי מחלתו הצבורים על-פי דין וטרם ניתנה לו הודעה מוקדמת, קם חשש כי העובדת הציגה אישורי מחלה פיקטיביים על מנת לכפות על המעסיק את הארכת חוזה העבודה בתשלום. בנסיבות אלו, קובע פסק הדין, עומדת למעסיק הזכות להעמיד את העובדת לבדיקה רפואית מטעמו, כשישנה חשיבות לכך שהמעסיק יפעל בזמן אמת ובתום לב.
האם הפסיקה מחייבת?
הפסיקה, שניתנה על ידי בית הדין האזורי (להבדיל מבית הדין הארצי), אינה יוצרת הלכה ועשויה להשתנות בפסיקת בית הדין הארצי. למעשה, לא רק שאין מדובר בפסיקה מחייבת, אלא שהיא גם לא מנחה שופטים אחרים בערכאת בית הדין האזורי. לצד זאת, כל אימת שקביעות פסק הדין לא יתהפכו על ידי בית הדין הארצי (בין בערעור על פסק הדין הספציפי ובין בעניין אחר שיובא להכרעתו ובו יידרש לסוגיה), נראה כי ניתן, בזהירות ובמקרים חריגים שבהם ברור על פני הדברים כי יש יסוד לחשד כי אישורי המחלה אינם מהימנים, לפעול בהתאם למתווה שנקבע בפסק הדין, בוודאי מקום בו עובדות המקרה קרובות לעובדות שעמדו בפני בית הדין באותו עניין.
איזו חקיקה צריכה להתקיים על מנת למתן את "מחלת השימוע"
על מנת להרתיע מפני ניצול לא מוצדק של ימי מחלה, במטרה להבטיח איזון סביר בין זכויות עובדים לזכויות מעסיקים ושוק העבודה בכללותו, יש צורך ברפורמות מקיפות:
- קביעת נהלים רפואיים ברורים, מתי יש מקום לתת לעובד אישור מחלה, והבהרה באישור המחלה האם העובד יכול לבצע עבודה באופן חלקי (מבחינת זמן או מבחינת סוגי מטלות) או לבצע עבודה מהבית, גם אם אינו בריא לחלוטין.
- ביטול האפשרות לקבל אישור מחלה דרך מערכת ממוחשבת שלא על ידי רופא; הגבלת האפשרות להוצאת אישור מחלה רטרואקטיבית, ליום או יומיים לכל היותר.
- יישום פסיקת בית הדין בעניין אלבז באופן המרחיב את האפשרות של המעסיק לדרוש העמדה של העובד לבדיקה רפואית של רופא מטעמו, בכל מקרה בו הוא מפקפק באמינות אישורי המחלה, מבלי שיידרש לבסס ולהוכיח את החשד שעל יסודו הוא דורש בדיקה רפואית מטעמו.
- רצוי לאפשר למעסיקים לערער על תעודת מחלה בפני מנהל המרפאה בה הונפק אישור המחלה בפועל (שהרי לא כל המעסיקים יתקשרו עם רופא מטעמם לצורך עריכת בדיקות רפואיות).
- החלת סנקציות חמורות על עובד אשר יימצא כי עשה שימוש במרמה באישורי מחלה (כגון שלילה מלאה או חלקית של פיצויי פיטורים או הודעה מוקדמת).
תגובות