דרישת ערבות בנקאית על שכירות, אשראי ספקים, נפוצה במגזר העסקי. ואולם, גם בשוק השכירות למגורים גוברת הדרישה של בעלי הדירות לערבות בנקאית מצד השוכרים, והם כבר לא מסתפקים בערבים ושטר ביטחון. במקרה של הפרת הסכם או אי תשלום מצד נוטל הערבות, הצד השני פודה את שטר הערבות מהבנק.
כאשר עסק או אדם פרטי מבקשים לשכור נכס, הם נדרשים לעיתים קרובות להציג לבעל הנכס ערבות בנקאית - מסמך שעבורו נדרשים ל"כלוא" פיקדון בגובה הערבות ובנוסף לשלם עמלה שנתית על הכסף שלכם, תמורת התחייבות הבנק כלפי בעלי הנכס שאם השוכרים לא ישלמו שכר דירה, ובהתקיים תנאים מסוימים, הם יקבלו את כספי הערבות.
בדרך כלל הערבות הבנקאית היא בגובה 3 חודשי שכירות; כלומר, אם דמי השכירות הם 5,000 שקלים לחודש, הערבות הבנקאית הנדרשת על ידי בעלי הנכס היא 15 אלף שקלים.
איך מקבלים ערבות בנקאית? פשוט מפקידים 15 אלף שקלים בפיקדון בבנק לאורך חיי חוזה השכירות, ולמרות שהכסף בעצם שלכם, תידרשו על ידי הבנק גם לשלם 2-3 אחוזי עמלה על הסכום שבפיקדון. כלומר אם הפקדתם 15 אלף שקלים- תשלמו עוד 300-400 שקלים בשנה על "זכות" זו.
בנק ישראל מנסה להתערב בסוגיית העמלה הזאת, אך בינתיים היא שרירה וקיימת. רק תמורת הכסף שהפקדתם תקבלו מהבנק את שטר הערבות עבור משכיר הנכס.
במילים אחרות, מבקשי הערבות נדרשים להכניס את היד עמוק לכיס ולכלוא בבנק אלפי ועשרות אלפי שקלים, כסף שאולי אין להם, או שמיועד למשהו קצת יותר חשוב, כמו רהיטים, רכב, קניות לקראת תינוק חדש או כל מטרה אחרת, אבל הם נאלצים לרתק אותו לבנק.
בנוסף נדרשים לשלם עמלה שנתית עד 3 אחוזים מסכום הערבות, מה שמהווה ריבית שלילית על הכסף, וגם בזבוז זמן של תיאום ונסיעה וביקור בסניף הבנק מילוי טפסים עד לקבלת שטר הערבות פיסית ביד.
12 מיליארד שקל "כלואים" בפיקדונות כנגד ערבויות בנקאיות
OBLI , חברת פינטק ישראל חדשה, שבין השותפים בה שני גופים מוסדיים - הכשרה חברה לביטוח וקרן ההשתלמות מינהל, מציעה פתרון חדש: מתן ערבות, באופן דיגיטלי מלא וידידותי באמצעות אתר ייעודי, אשר אינו מצריך שעבוד סכום כספי קבוע כנהוג בערבויות בנקאיות.
את החברה הקים לפני שנתיים דני בן נר, (בין היתר, מנכ"ל חברת הדלק 'טן' לשעבר), בעקבות חוויה מתסכלת אישית בנושא: "אני ואשתי שכרנו דירה בתל אביב וביקשו ממני ערבות בנקאית בסך 25 אלף שקלים. הבנק שאני עובד אתו כ-30 שנה, ביקש על הכסף שאני מפקיד בבנק לצורך הערבות, עמלת סיכון. חשבתי לעצמי למה אני צריך לשלם עמלת סיכון על כסף שלי?".
לבן נר הבקשה הזו לא נראתה לגיטימית. הוא חזר לביתו ,והחל לבנות תכנית למתן ערבות לשוכרים ובעלי עסקים, שהעיקרון שלה הוא שהגוף שיקים ייתן את הערבות עצמה, ומי שישתמש בשירותיו, ישלם 6.5 אחוז ריבית לשנה על סכום הערבות. "הבנתי שיש כ-400 אלף עסקים קטנים ובינוניים וכ-100 אלף שוכרים פרטיים, שיחד מחזיקים מעל ל-12 מיליארד שקלים "כלואים" בפיקדונות בבנקים כנגד ערבויות בנקאיות, ובריבית שלילית, עקב העמלה שמשלמים", הוא מספר. בשנת 2019 OBLI קיבלה רישיון למתן אשראי מרשות שוק ההון ואישור של משרד הכלכלה – הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.
איך עובד הפתרון בפועל?
"מדובר ביישומון מקוון, דרך אתר החברה, שכל הנדרש הוא למלא פרטים אישיים וגובה הערבות הנדרשת. הכי חשוב – הוא לא נדרש להפקיד את הכסף, כמו בבנק. אנחנו כמובן מבצעים בדיקת נתוני אשראי של המבקש, לפני האישור. תמורת הערבות ישלם המבקש עמלה של 6.5 אחוזים לשנה, שפרושה על 12 חודשים; מדובר בתשלום של שהוא אפסי בתזרים החודשי, ובמקום שהכסף ישכב בבנק, הוא יחזור למחזור העסקים, או שתעשו בו מה שתרצו".
זאת אומרת שבמקום שהכסף ישכב בבנק, אפשר להשתמש בו לדברים אחרים ורק לשלם לכם עמלה?
"כן. לדוגמה, מכון כושר בירושלים ששכר שטח, התבקש להמציא ערבות בנקאית על סך 40 אלף שקלים; הסכום היה כבד, ומעבר לכך, הבנק ביקש עוד כ-1,000 שקלים עמלה. הוא קיבל את הערבות מאתנו, ובמקום שהכסף ישכב בבנק, בעלי המכון היה יכול לצייד את המקום בעוד מוצרים חשובים. על העמדת הערבות הוא משלם לנו 216 שקלים לחודש – תזרימי זה הרבה יותר נוח".
יש היענות גם מצד משכירי דירות?
"בעלי נכסים פרטיים פחות מוכנים לשמוע, אבל זה עניין של זמן עד שיתרגלו שיש פתרון לערבות בנקאית שהיא לא באמצעות בנק. כיום 60-70 אחוזים מהערבויות שסיפקנו הן לעסקים. יש כבר חברות נדל"ן גדולות, שמשכירות נכסים – משרדים בעיקר, שאימצו את הפתרון שלנו".
ומה קורה אם השוכר מפגר בתשלומים ובעלי הנכס רוצה לפרוע את השטר?
"במידה ותתקבל בקשה למימוש הערבות מצד בעל הנכס או הספק, אנו מחויבים להעביר אליו באופן מידי את סכום הערבות. במצב כזה, למבקש הערבות יהיו שתי אפשרויות, לבחירתו:
"פריסת סכום הערבות ל-12 תשלומים באמצעות הלוואה. אנו מציעים אפשרות לקבלת הלוואה, דרך חברת טריא, בריבית שנתית קבועה של 9 אחוזים, לתקופה של 18 חודשים. וזאת לשם פירעון הסכומים שהוא חייב לחברה, או לפרוע את חובו לחברה בכל דרך אחרת שהיא. בכל מקרה, מוסכם כי חברת טריא אינה מחויבת להעמדת הלוואה ללקוח והעמדת ההלוואה כפופה לשיקול דעתה הבלעדי של טריא".
"כל עוד אתם גרים בשכירות - הפיקדון שלכם גר בבנק", הוא מסכם. "הסיכוי היחיד לקבל אותו בחזרה היא לסיים את חוזה השכירות. אז במקום להיפרד מסכומי כסף גדולים, תיפרדו מהבנק. זה לא כואב".
