אתמול נחתם הסכם, מעין "עסקת חבילה" בין האוצר, המעסיקים וההסתדרות, שהבשורה העיקרית שיצאה ממנו הייתה העלאת שכר המינימום ל-6,000 שקלים, אף שההעלאה תהיה הדרגתית והמספר הזה יהיה בתוקף רק ב-2026.
עוד קיבלו העובדים, בלחץ ההסתדרות, יום חופש נוסף בשנה, כך שמספר ימי החופש בשנה יגדל מ-12 ימים ל-13 ימים מינימום.
ומה קיבלו בתמורה המעסיקים שההוצאות המועמסות עליהם יגדלו? שינוי מתווה שעות העבודה שכולל גם שינויים בחישוב השעות הנוספות, שיביא להקטנת הוצאות השכר של המעסיקים, ומן ולפגיעה בעובדים בתוספות השכר על שעות נוספות.
כל זה נמצא בהסכם שנחתם תחת הכותרת "גמישות בשעות העבודה", שיחול גם על המגזר הציבורי. המתווה כולל שני מרכיבים עיקריים: 1. חישוב שעות העבודה ייעשה על בסיס חודשי במקום יומי. 2. השעות הנוספות יקוזזו מימים בהם עבד העובד פחות שעות. ניוד השעות נוספות יוגבל לשעתיים הנוספות הראשונות בהן העובד זכאי לתוספת של 25%, ובסך הכל אפשר יהיה לנייד עד 17 שעות בחודש במשרה מלאה של 182 שעות בחודש.
מהו ניוד? כיום אם עובד יוצא למשל שעתיים קודם ממקום העבודה, גם אם זה לצורך אישי, הוא יכול להשלים את השעות ביום אחר, וביום האחר הן נחשבות לו כשעות נוספות.
המצב כיום: "קרו מקרים שעובד עבד 20 שעות ביום אחד, ויומיים לא עבד"
עו"ד שירה להט, מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד יגאל ארנון ושות' מסבירה. "יש להבדיל בין עובדים בהיי טק לבין השאר. לעובדים בהייטק יש הסכם גלובלי הכולל גם שעות נוספות. מה שקורה היום, זה שעובד יכול היום לצאת שעתיים קודם הביתה ולהשלים את השעתיים ביום אחר, או בערב, כי חישוב השעות נעשה על בסיס יומי. העובד יכול היה לעבוד ביום אחד 10 שעות וביום אחר 5 שעות – אז ביום שעבד פחות הורידו לו שעות עבודה לפי תעריף שעה רגיל, וביום שעבד יותר זה נחשב לו לשעות נוספות. קרו מקרים שעובד עבד ביום אחד 20 שעות ויומיים לא עבד בכלל". לדעתה, לא תהיה פגיעה ממשית בשכר העובדים.
עו"ד שלמה יעקובוביץ, מומחה לדיני עבודה, מרחיב. "לפי סעיף 16 לחוק עבודה ומנוחה, כל עבודה מעבר ל-8 שעות עבודה ביום (8.36 כולל הפסקה) מזכה בגמול לשעות נוספות. שעתיים ראשונות 125% ומעבר לכך 150%. באפריל 2018 נכנס לתוקף צו הרחבה לקיצור שבוע העבודה ל-42 שעות במקום 43 שעות. כל שעה מעבר ל-42 השעות (8 שעות עבודה כפול 5 ימים) היא שעה נוספת ותזוכה בתוספת בהתאם.
"גם במקומות עבודה בהם נהוג לעבוד 6 ימים בשבוע, 46 שעות, 4 השעות שמעבר ל-42 ייחשבו לשעות נוספות. גם עבודה במשמרות נכנסת לעניין, למעט מקצועות מוחרגים כמו שוטרים, עובדי מדינה, אנשי צוות אוויר, עובדים זרים בתחום הסיעוד ועוד".
נניח שעובד מרוויח 50 שקלים לשעה, או 400 שקלים ליום עבודה. כיום מחושב השכר על בסיס יומי, אז הוא יכול לנייד את השעות (זה קורה בעיקר במגזר הציבורי) בהן הוא לא עבד ביום אחד ליום אחר, שבו יעבוד יותר מ-8 שעות מן הסתם, ואז יקבל תוספת שכר בהתאם. על שעתיים נוספות ראשונות יקבל 12.5 שקלים נוספים לכל שעה (62.5 שקל במקום 50), ועל כל שעה מעבר לכך עוד 25 שקלים לשעה (75 שקלים לשעה נוספת). אם עבד למשל 20 שעות נוספות במהלך החודש ש-10 מהן שעתיים ראשונות ו-10 מעבר לכך, הוא יקבל תוספת שכר בתלוש של כ-375 שקלים".
ומה קורה בעקבות המתווה החדש?
ראשית, ההצעה אינה רלבנטית לעובדים ששכרם שכר מינימום אלא לאלה ששכרם גבוה ב-150% משכר המינימום (כיום מעל 7,950 שקלים). המתווה מציע שעובד יוכל לעבוד ביום אחד פחות וביום אחר יותר ללא תשלום נוסף מהמעסיק. במילים אחרות, משום שחישוב שעות העבודה ייעשה על בסיס חודשי ולא יומי, העובד לא יקבל תוספת שכר על השעות הנוספות, אם אפשר יהיה לקזז אותן מימים אחרים בהם עבד פחות.
מה יקרה לשכר? מי שמשתכר יותר ייפגע יותר
ומה קורה אם לעובד יהי ושעות נוספות מעבר לאלה שקוזזו? לכן, לדברי עו"ד יעקובוביץ, העובד עדיין יוכל לעבוד 20 שעות נוספות בחודש, אבל אם אפשר יהיה לקזז חלק מהן, זה יתבטא בתלוש השכר שיהיה קטן יותר מאשר כיום. הפער יהיה בולט יותר ככל ששכר העובד לשעה גבוה יותר. עם זאת, הוא מדגיש, כי במשרות ניהוליות של עשרות אלפי שקלים לחודש, חוזי השכר הם לרוב גלובליים, כך שעל מנכ"לים וסמנכ"לים זה לא ישפיע. בנוסף: "צריך לזכור, שמדובר בהצעה שצריכה לעבור הליכי חקיקה כך ש-א. זה ייקח זמן עד שייכנס לתוקף. ב. שלא בטוח שמה שהוסכם בין הצדדים בעסקת החבילה, זה מה שיתקבל בסוף," הוא מבקש להדגיש.
הנטו יקטן הפנסיה תגדל
עו"ד שירה להט מבקשת להדגיש, כי אם על שעות נוספות אין כיום הפרשות סוציאליות כמו הפרשה לפנסיה, קרן השתלמות ועוד, הרי שעל כל שעה נוספת שתנויד לשעת עבודה רגילה, העובדים יתחיל לקבל גם הפרשות סוציאליות. "אז אולי הנטו קצת יקטן אצל חלק מהעובדים, אבל הם מרוויחים את זה בפנסיה או בקרן ההשתלמות," היא מסכמת.