בשבוע שעבר הודיע משרד האוצר כי בכוונתו להקשיח את חוק צמצום השימוש במזומן במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, כחלק מניסיונו להיאבק בהון השחור המתגלגל ברחובות. אולם דווקא בעת הזו, בזמן שהמדינה ואזרחיה מצויים במשבר הכלכלי החמור ביותר שידעה המדינה, החוק צפוי לפגוע דווקא באוכלוסיות החלשות והפגיעות ביותר.
על פי ההערכות של משרד האוצר, בישראל ישנם למעלה ממיליון אנשים ללא חשבון בנק ו/או המוגדרים מסורבי אשראי (Underbanked). לאנשים אלו אין כרטיס אשראי, צ'קים, אפשרות לפתוח תוכנית חיסכון לילד או לקבל הלוואה במקרה חירום או נגישות לכלים פיננסיים. אותם אנשים שהפכו ל"שקופים", מתנהלים עם מזומן כאמצעי תשלום כמעט בלעדי, היות וזוהי האפשרות היחידה שעומדת לרשותם.
דווקא עכשיו, על אף כל התחזיות, השימוש במזומן במשק צפוי רק לגדול. העשירים יהפכו לעשירים יותר והשכבות החלשות תגדלנה על חשבון מעמד הביניים ואיתם גם השימוש במזומן
מסע הדה לגיטימציה שנעשה למזומן בחסות המשבר, תורם להגברת הפערים הכלכליים בין האוכלוסיות השונות. דווקא עכשיו, על אף כל התחזיות, השימוש במזומן במשק צפוי רק לגדול. העשירים יהפכו לעשירים יותר והשכבות החלשות תגדלנה על חשבון מעמד הביניים ואיתם גם השימוש במזומן. סביר שגם בעלי העסקים הקטנים והעצמאיים, שהפדיון שלהם נפגע לאין שיעור, יבחרו בתקופת מצוקה, להימנע מעמלות הסליקה הכרוכות בשימוש בכרטיסי אשראי.
כוונת משרד האוצר להגביל עוד יותר את השימוש במזומן, תפגע בשכבות שזקוקות עכשיו, יותר מתמיד, לעוגן המזומן. בשנת 2019, כשהחוק לצמצום שימוש במזומן נכנס לתוקף, תפוצת המזומן לא רק שלא ירדה, אלא גדלה ב5% באותה שנה, כך על פי נתוני ברינקס. כפי שלמדנו פעמים רבות בעבר, עוד מוקדם להספיד את המזומן. ההיסטוריה מלמדת כי דווקא בתקופות משבר, כוחו של המזומן עולה, בעיקר בגלל הביטחון שהוא מעניק לאוחזים בו, בפרט בזמנים בהם חוסר האמון בממסד, גובר על החוק היבש.
הכותב הוא נשיא חברת "ברינקס"