כבר כמה שנים שתוכנית "חיסכון לכל ילד" פועלת במטרה לייצר חיסכון משמעותי לילדים שלכם כשיגיעו לבגרות. כמה משמעותי? זה תלוי בכם. אם בחרתם להשקיע את הכסף דרך הבנק- תקבלו הרבה פחות מאשר אם בחרתם להשקיע את הכסף בקופת גמל. איפה הבעיה? עד היום מי שביר להשקיע את כספו בבנק לא יכול היה לעבור להשקעה בקופת גמל דרך בתי ההשקעות- אבל מה- 1 בינואר הדבר הזה עומד להשתנות.
מה קרה עד עכשיו?
במסגרת תכנית "חיסכון לכל ילד", שפועלת מ-2017, המדינה לוקחת מתוך קצבת הילדים שמשולמת להורים סכום של 57 שקלים, שאליהם ההורים יכולים להוסיף 57 שקלים נוספים, ומכניסה אותו לחיסכון עבור הילד, אותו יוכל למשוך החל מגיל 21, או כבר בגיל 18, בהסכמת ההורים.
"המדינה למעשה מדלגת מעל ההורים, וחוסכת בעצמה לילד", מסביר משה קאשי, מנהל מחלקת הפיננסים של לובי 99, שפעל רבות לשנות את השיטה המדוברת. "יש לזה שתי מטרות: הראשונה היא ליישר קו וליצור שוויון הזדמנויות. שלכל הילדים יהיה בגיל 18 סכום כסף שווה פחות שאיתו הם יכולים להתחיל את החיים – לטוס לחו"ל, לפתוח עסק, ללמוד". המטרה השנייה, מפרט קאשי, היא ליצור ניתוק עוני בין דורי, או במילים אחרות, להבטיח שעתידו של ילד לא יהיה תלוי במצב הכלכלי של הוריו: "שלא יצא מצב שילד שנולד להורים עשירים יצא עם הרבה כסף, וילד שאיתרע מזלו ונולד להורים לא עשירים, ייצא עם פחות כסף".
בידי ההורים נותרה הבחירה היכן להפקיד את הכסף: בקופת גמל להשקעה, שם הכסף מושקע בשוק ההון, או בפיקדון בנקאי, מבלי אפשרות להעביר את הכסף בין שניהם: "אם בחרת למשל בפקדון בנקאי, לא תוכל להעביר את הכסף לקופת גמל", מסביר קאשי, "כשנולד ילד, הדבר האחרון שיש להורים בראש זה לשבת ולעשות את השיקולים האלה. מה שבחרת באותו יום מלחיץ שבו התינוק נולד, שם אתה תקוע", הוא מסביר.
הבעיה היא, שבפיקדון הבנקאי, הריבית נמוכה יותר והתשואה קטנה יותר בהתאם. על פי נתוני ביטוח לאומי, כ-80 אחוזים מהמסלולים בפיקדונות בנקאיים שייכים לילדים מהשכבות החלשות, בעוד שהורים מהשכבות היותר חזקות בוחרים בקופת הגמל. "בשכבות החלשות לא יודעות מה זה קופת גמל, ומבחינתם בנק זה הדבר הכי בטוח", מסביר קאשי, "אבל צריך להבין – ילד שחסכו לו בפקדון בנקאי יוצא בגיל 18 עם כ-30 אלף שקל, לעומת ילד שחסכו לו בקופת גמל, שיוצא עם 70-80 אלף שקל".
זה אכן יותר בטוח?
"בעולם ההשקעות יש כלל בסיסי: ככל שההשקעה היא לטווח ארוך יותר, כך צריך לקחת יותר סיכון", מסביר קאשי, "אם תבוא אליי, בתור יועץ השקעות עם רישיון, ותבקשי להשקיע מאה אלף שקל, אני אשאל אותך לכמה זמן את מוכנה לשכוח מהכסף. אם זה כסף שאת חוסכת לחתונה של הילד שלך עוד 15 שנה, אני אגיד לך לשים את הכסף בשוק המניות, כי התשואה שם הרבה יותר גבוהה. יכול לקרות משבר שהשוק נופל, אבל בטווח הארוך השוק עולה. גם בקורונה, גם במשבר של 2008, בכל המשברים שבהם השוק קרס, אחרי שנים בודדות הוא עלה ושבר שיאים. אז ההיגיון הוא שככל שטווח ההשקעה יותר ארוך, צריך סיכון יותר גבוה, כי אז גם התשואה יותר גבוהה. בדיוק כמו שאת כספי הפנסיה לא ניתן להפקיד בבנק, כך גם את כספי החסכונות של הילדים שלנו אסור להפקיד שם".
מה הולך לקרות בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ב- 1 בינואר?
בלובי 99 החליטו לפני שלוש שנים לפעול במטרה לבטל לחלוטין את האפשרות להשקיע את כספי תכנית "חיסכון לכל ילד" בפיקדון בנקאי. "אם אנחנו רואים שהורים עושים את הטעות הזאת עבור הילדים שלהם, וגם רואים שמדובר בהורים מהשכבות החלשות ביותר, אז אנחנו מבינים שבמקום לצמצם פערים חברתיים ולתת שוויון הזדמנויות, בפועל התכנית הזאת רק מרחיבה פערים חברתיים, וקושרת את העתיד של הילדים עם המצב הכספי של ההורים", אומר קאשי.
אמנם האפשרות לחסוך בפיקדון בנקאי לא בוטלה, אבל השבוע הוחלט לאפשר להורים גמישות בחיסכון הכספים בתוכנית. לפי תיקון החוק שייכנס לתוקף ב-1 בינואר הקרוב, הורים שהכסף של ילדיהם נמצא בפיקדון בנקאי, יוכלו להעביר ממנו את ההפקדות עתידיות לקופת גמל. "אומנם הכספים שכבר נחסכו בפיקדון הבנקאי יישארו בו, אך ההורים יוכלו לבקש שמכאן והלאה, הכסף לא יופקד בפיקדון בנקאי אלא בקופת גמל, לא משנה בן כמה הילד", מסביר קאשי. בנוסף, תיקון החוק ישנה את ברירת המחדל עבור הילד השני ואילך לחיסכון בקופת גמל, ולא לפי החיסכון שנבחר לילד הראשון, כפי שהיה עד עכשיו.
"יש פה בשורה גדולה, כי המון אנשים גילו שהם במסלול של פיקדון בנקאי ונתקעו שם", אומר קאשי, "או כי הם לא הבינו מה הם עושים ועשו את הטעות הזאת, או כי הם לא בחרו אקטיבית והפיקדון הבנקאי נבחר עבורם ראנדומלית כברירת מחדל, כפי שהיה נהוג בעבר ".
כדי להמחיש את גודל הפער הוא מסביר: "הורים שחסכו בפיקדונות בנקאיים ב-2018-2019 למשל, סגרו את הכסף שלהם ל-18 שנה בריבית שנתית של 0.1-0.2 אחוז. זה אבסורד - בחמש שנים האחרונות הם עשו תשואה של חצי אחוז, בזמן שבקופת גמל במסלול של סיכון נמוך התשואה הייתה 8-9 אחוזים, ובסיכון גבוה זה כבר קרוב ל-100 אחוז. האנשים האלה צריכים להבין מה הם עושים ולשקול בכובד ראש לתקן את הטעות הזאת".
אם החיסכון שלכם עדיין נמצא בבנק ואתם חוששים להעביר אותו לקופת גמל, קאשי מסביר מדוע זה הצעד הנכון: "קודם כל, אם מישהו פוחד מסיכון, גם בקופות הגמל יש מסלול סיכון מופחת שעדיף על פיקדון בנקאי", הוא מדגיש. "דבר שני, הוא גם אישי, מחר הוא רוצה סיכון מוגבר, הוא יכול לעבור. ודבר שלישי, חשוב להבין שהכלכלה משתנה. הנתונים הכלכליים, כמו האינפלציה והריבית, משתנים לאורך זמן. בפיקדון בנקאי אי אפשר להגיב לשינויים האלה. מי ששם את הכסף בפיקדון בנקאי בריבית של חצי אחוז, כשיש אינפלציה והמחירים עולים ב-3 אחוזים, הוא מפסיד 2.5 אחוזים. כלומר הוא לא קיבל תשואה אלא הפסיד תשואה. "כששמים את הכסף בקופת גמל בסיכון מופחת, יש תגובה לשינויים שמתרחשים במשק. יש מנהל לכסף, וכשהוא רואה כשיש אינפלציה, הוא מעביר את הכסף למכשירים בסיכון נמוך שהם צמודי מדד, וככה הערך של הכסף נשמר. ככה, גם הכסף משוחרר ואפשר להחליט מתי לשנות את רמת הסיכון, גם התשואה קצת יותר גבוהה, וגם יש ניהול שמגיב לשוק" הוא אומר
מה אתם צריכים לעשות עכשיו?
- לבדוק איפה החיסכון של הילדים מופקד: אם הוא מופקד בבנק, ההמלצה היא לשקול בכובד ראש להעביר את ההפקדות העתידיות לקופת גמל. "התשואות בקופות הגמל הרבה יותר גבוהות", הוא מסביר.
- לבחור את רמת הסיכון שבה ינוהל הכסף בקופת הגמל: "יש שלושה מסלולים – סיכון מוגבר, בינוני ומופחת. את רמת הסיכון צריך להתאים לגיל של הילד – ככל שהילד צעיר יותר, כך יש עדיפות לסיכון גבוה יותר. ככל שהילד קרוב יותר לגיל 18 או 21, כשהכסף משתחרר, כדאי לבחור בסיכון מופחת יותר. אין צורך להתחשב בדמי הניהול, כי בקופת הגמל של תכנית חיסכון לכל ילד הניהול הוא על חשבון המדינה.
- לשקול להוסיף כסף לחיסכון: ההורים יכולים להוסיף לחיסכון 57 שקלים נוספים, וניתן לעשות את זה בכל שלב. "זה מכפיל את הכסף שיהיה לילד בעתיד, ולכן אם ההורים יכולים להרשות את זה לעצמם, זה כמובן כדאי", ממליץ קאשי.
- לבחור באיזה בית השקעות לנהל את קופת הגמל: "בעיקרון צריך להסתכל על תשואות העבר – עד כמה הגוף הצליח להביא תשואה גבוהה עד היום", מסביר קאשי. "חשוב להבין שמה שהיה בעבר לא בהכרח אומר שזה מה שיהיה בעתיד, אבל אם יש גוף שלאורך כל השנים תמיד היה בתחתית הרשימה, אישית לא הייתי שם את הכסף שלי אצלו". כדי להשוות מסלולים רצוי להסתכל מה עשו בתי ההשקעות והבנקים באתר מיי גמלנט.
- פעם בשנה שנתיים להסתכל על הכסף ולבחון את הביצועים: "זה נכון לכל הורה שהכסף שלו בקופת גמל – צריך לבדוק אם הגוף שההורים בחרו באמת נותן את הביצועים האלה והוא לא בתחתית הרשימה", מסביר קאשי, וממליץ גם לעדכן את רמת הסיכון בהתאם לגילו של הילד. "יכול להיות שהילד שלך בן 15 וע היום הייתי במסלול מנייתי, אבל עכשיו הילד כבר בן 17, ואולי עכשיו כדאי להפחית את רמת הסיכון, כי טווח החיסכון התקצר".