עם כניסת יום הכיפורים, יגדשו את כבישי ישראל מאות אלפי רוכבי אופניים, קורקינטים ומכוניות, לצד המוני הולכי רגל. במציאות בה איש אינו מציית לחוקי התנועה והאנדרלמוסיה חוגגת, אין זה פלא כי מתרחשות במהלכו מאות תאונות דרכים, חלקן מסתיימות בפציעה קשה.
השאלה היא מי מהמעורבים בתאונה צריך לפצות את מי ביום בו איש מתייחס לתמרורים או לרמזורים. כיצד יקבע בית המשפט את חלוקת האחריות בין הצדדים? בסיועו של עו"ד ישראל וינברג, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, אנו משיבים על השאלות המעניינות והשכיחות בנושא.
האם העובדה כי הציבור אינו מציית לחוקי התנועה משפיעה על חלוקת האחריות במקרה של תאונה?
אומנם קיים מנהג על פיו המוני ישראל גודשים את הכבישים ולא מצייתים לחוקי התנועה, אולם החוק חל על המשתמשים בדרך ביום כיפור, בדיוק כפי שהוא חל בכל יום אחר. משמעות הדבר היא כי כל תאונה תיבחן בהתאם לנסיבותיה ולאור החריגה של הצדדים מהוראות החוק ותקנות התעבורה, והפיצוי יקבע בהתאם לדיני הנזיקין. וכך למשל, במקרה בו שני רוכבים אופניים התנגשו במהלך חציית צומת, ובהיעדר תיעוד שמוכיח מי מהם חצה אותה באור אדום, יידרש בית המשפט להכריע על בסיס התרשמות מהצדדים עצמם או להטיל על הצדדים אחריות משותפת. שונה הדבר אם מי מבין המעורבים הביא עדות של גורם כלשהוא שנכח בזירה או צילום ממצלמת רחוב עירונית.
רוכב אופניים חצה את הצומת באור אדום, ונפגע מרכב שחצה אותה באור ירוק. רשלנות הרוכב – מובהקת. מי אמור לפצות את מי?
במקרה כזה, וחרף רשלנותו הברורה של רוכב האופניים, מלוא האחריות תוטל על נהג הרכב וחברת הביטוח שמבטחת אותו בפוליסת חובה תשלם לו את מלוא הפיצויים להם הוא זכאי. הסיבה 'להיפוך היוצרות', במסגרתה, על אף שהרוכב אשם, הפיצויים ישולמו לו על ידי חברת הביטוח, היא חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בחוק נכתב כי הזכות לפיצוי אינה מותנית בקיום אשמה מצדו של המזיק, ואינה מושפעת מאשמת התורם של הניזוק, להוציא מקרים קיצוניים שבהם הנפגע גרם לתאונה במתכוון. הוויתור על יסוד האשמה מבטיח, לכאורה, פיצוי לכל נפגע בתאונת דרכים, גם אם הפוגע לא היה רשלן, ומקצר את זמן ההמתנה של הנפגע מיום קרות התאונה ועד למועד פסק הדין.
מה הדין במקרה בו רוכב אופניים פגע בהולך רגל?
במקרה כזה, שאלת האחריות תיבחן בהתאם לדיני הנזיקין ועל הולך הרגל להוכיח מספר דברים. ראשית, כי אכן התאונה התרחשה ובעקבותיה הוא נפגע ונגרם לו נזק. כמו כן, שהרוכב לא ציית לחוקי התנועה ולמעשה הפר חובה חקוקה שמוטלת עליו או נהג באופן לא זהיר ורשלני. כך למשל, במידה ומדובר על תאונה בה הולך רגל חצה את הכביש שלא במעבר חציה ונפגע – גדולים הסיכויים כי בית המשפט ייחס לו אחריות תורמת משמעותית. לצד זאת, במקרה כזה, גם על רוכב האופניים מוטלת אחריות שכן עליו לצפות כי ביום כיפור רבבות הולכי רגל גודשים את הכבישים, מה שמטיל עליו חובת אחריות מוגברת.
וכיצד יפסוק בית המשפט במקרה בו קורקינט חשמלי פגע בהולך רגל?
דין קורקינט חשמלי, כדין אופניים רגילים: על הרוכב מוטלת חובת זהירות כלפי המשתמשים בדרך ובמקרה של תאונה, יידרש הניזוק להוכיח כי הפוגע הפר חובה זו, ובעקבות כך נגרמה התאונה. כך לדוגמא, במקרה בו התאונה ארעה על המדרכה, בה אסורה רכיבת אופניים. סביר להניח כי בית המשפט יטיל את מירב האחריות על הרוכב, ובהתאם גם ייקבע סכום הפיצוי אותו יאלץ לשלם. על מנת להבין זאת, ניקח למשל מקרה בו להולך הרגל נגרמה פציעה שנזקיה המצטברים עומדים על 250 אלף שקלים. היה ובית המשפט יקבע כי הולך הרגל נושא בשיעור רשלנות תורמת של 20%, הרי שהפיצוי שישולם לו יעמוד על 200 אלף שקלים בלבד.
שני רוכבי אופניים חשמליים התנגשו זה בזה. מי יידרש לפצות את מי?
גם בסיטואציה כזו, שאלת חלוקת האחריות תידון בהתאם לדיני הנזיקין ולפי מידת הסטייה של כל צד מתקנות התעבורה ואופן נהיגתם.
האם קיימת כיום אפשרות לרכוש ביטוח שמכסה את הנזקים שנגרמו לצד ג' על ידי רוכב אופניים?
יש להבדיל בין אופניים חשמליים לאופניים רגילים. באשר לחשמליים, ניתן כיום לרכוש פוליסה שנותנת כיסוי ביטוחי לנזקים שיגרמו על ידי הרוכב לצד שלישי, ובלבד כי גיל המבוטח מעל 16. לצד זאת, באשר לנזקים הפיזיים שנגרמו לרוכב עצמו – לא ניתן לרכוש כיום ביטוח. בנוגע לאופניים רגילים, ישנן לא מעט פוליסות שמכסות את אחריותו, ובכלל זה, במקרים מסוימים, גם פוליסת דירה שהורחבה לשם כך, לעיתים אף ללא כל תוספת פרמיה.
רוכב אופניים ניזוק כתוצאה ממפגע בכביש. את מי הוא צריך לתבוע וכיצד יקבע אם הנתבע אחראי לנזק?
חובת האחריות של הרשות המקומית לתחזק את כבישיה, נשענת הן על אחריותה, מכוח פקודת הנזיקין ופקודת העיריות והן לאור חוקי עזר כאלו ואחרים שמחייבים אותה לכך. אולם כל מקרה לגופו: ניתן להתייחס לדבר כזה או אחר כמפגע בכביש כאשר מדובר בהפרעה משמעותית שבאחריות הרשות היה לתקנה, והוכח כי לא היה כל שלט, תמרור או סימון שקיימת הפרעה, והרוכב היה זהיר מספיק ובכל זאת לא יכול היה לזהות את ההפרעה מבעוד מועד. המציאות מלמדת כי במקרים רבים קובע בית המשפט שבור ביוב פתוח בכביש, ללא כל שלט או תמרור המזהירים על קיומו, ובמיוחד אם ידוע לעירייה על עצם קיומו - יחשב בגדר מפגע. יש לזכור שכאשר הנפגע אינו מוכיח שהבור בכביש היה עמוק או משמעותי דיו, אלא "שקע" קטן בכביש - בית המשפט נוטה לקבוע שלא מדובר במפגע.
ממי ניתן לקבל פיצויים במידה ואין ביטוח לרכב או שמדובר בתאונת פגע וברח?
כאשר תאונת הדרכים גרמה לנזקי גוף, אולם אין חברת ביטוח שמבטחת את הרכב, או שמדובר בהולך רגל שנפגע בתאונת פגע ברח, תאונת דרכים בשל רכב גנוב, וכל מקרה אחר של תאונת דרכים שאין בידי הנפגעים לדרוש פיצוי מהחברה המבטחת, ניתן לפנות ל"קרנית" - גוף שהוקם מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, והיא נועדה לתת מענה לנפגעים במקרים מיוחדים אלו, שאין באפשרותם לדרוש פיצוי מחברה מבטחת.
מה הן הפעולות ההכרחיות שנדרש לעשות לאחר תאונת דרכים, על מנת שהנפגע יוכל לקבל פיצוי כספי מירבי?
שלב ראשון :כבר לאחר התאונה, במידה והמצב מאפשר זאת, יש לרשום את הפרטים הבאים: ככל שמדובר על תאונה במעורבות רכב – את מספר הרישוי שלו, בנוסף, יש לצלם את רישיון הנהיגה ות"ז של הפוגע, את רישיון הרכב כמו גם את פוליסת החובה והמקיף.
שלב שני: תיעוד עדים, במידה וישנם עדים שנכחו באזור התאונה וראו את המתרחש, יש לקחת את פרטיהם. כמו כן, יש לבדוק קיומן של מצלמות רחוב.
שלב שלישי : יש לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי מתאים, בין אם זה בבית חולים ובין אם זה בקופת החולים, גם אם נראה "שלא קרה כלום" ואינכם זקוקים לטיפול רפואי.