דור ה-Z, ילידי שנות ה-2000, והרגלי הצריכה שלו מעסיקים את החוקרים סביב העולם משום שמדובר בדור שנולד לעולם שונה מאוד מקודמיו. הוא מתייחס לטלפון חוגה כאל מוצג מוזיאוני ולא מכיר את הציפייה לקבלת מכתב בדואר ולעומת זאת רגיל לשתף כל דקה מחייו ברשתות החברתיות ומודע יותר ליתרונותיה של הכלכלה השיתופית מאשר קודמיו.
מכיוון שמדובר בצרכני העתיד, הבנת דרך החשיבה שלהם חשובה למשק כולו. מקובל לחשוב שעל אף שבני הנוער של היום הם מחוברים ביותר, הם גם נחשבים לדור הבודד יותר כיוון שבלחיצת כפתור ניתן להתאים כל דבר שירצו לצרכים האישיים שלהם: מהתוכן שהם צורכים, דרך התכנים שהם משתפים וכל זאת ללא צורך לתקשר פנים מול פנים עם אנשים אחרים.
דור הZ- מציג ערכים וערכיות שרחוקים מאותו פינוק או עצלנות מפוקפקת מהם "סובלים" האחים הגדולים מדור ה.Y- יש להם חשבון חיסכון, הם חוסכים לפנסיה מגיל 10 ובניגוד להורים שלהם, לא חשוב להם ללמוד במוסד יוקרתי אלא לעשות וי ולהתחיל לעבוד ולצבור ניסיון כמה שיותר מהר.
ככל הנוגע לבזבוזים, בני דור ה-Z מצפים לקבל תמורה גדולה יותר ממה ששילמו, ושהיא תגיע מהר – כפי שמצביעה כתבה בביזנס אינסיידר שם בני הדור נקראים מילינאלים על סטרואידים. אפרופו בזבוזים, הם לא מתרגשים ממותגים ומעדיפים לשלם פחות על מוצר שהוא איכותי, גם אם הוא נטול לוגו.
אחת הסוגיות שמעסיקות במיוחד את החברות המסחריות היא תפיסת הבעלות על חפצים עבור דור ה-z. האם חשוב להם לרכוש מוצרים ולהיות הבעלים שלהם, או שמא מספיק להם להשתמש בהם ורק להשכיר או להשאיל אותם – כמו ברכבים או אופניים שיתופיים.
בסקר שביצע מכון סמית ייעוץ ומחקר עבור שלמה רכב חדש מקבוצת שלמה, על מנת להבין את המגמות הצרכניות הקשורות לתפיסות הבעלות של בני דור ה-Z, בכל הקשור לעולם הרכב, נשאלו כ-200 צעירים שנולדו לאחר שנת 2000, עד כמה חשובה להם הבעלות על הרכב בו הם נוהגים. 90% מהם ענו כי הבעלות על הרכב חשובה להם במידה מסוימת או מאוד, כאשר היתר ענו כי הבעלות לא כל כך חשובה או בכלל לא חשובה להם.
לאחר מכן, נשאלו הצעירים האם יעדיפו לרכוש את הרכב שלהם, או לחכור אותו (ליסינג) – כאשר הוסבר להם גם מה פירוש עסקת הליסינג (ליסינג פרטי תפעולי בעלות חודשית קבועה – הרכב בשימושך אך אינו בבעלותך, אין הוצאות נוספות (חוץ מדלק) ובסוף התקופה מחזירים את הרכב לחברת הליסינג): 35% מהנשאלים ענו כי יעדיפו דווקא ללכת על האופציה של ליסינג.
במכון סמית הגיעו למסקנה שהעדפה הכה נחרצת של 90% לבעלות על הרכב נובעת מהעובדה שרובם עדיין לא באמת התמודדו עם הוצאות בסדר הגודל הזה (או שעבור חלקם בעלות לא מתרגמת לרכישה אישית, שם קוד "אבא ואמא יקנו לי").
אבל המסקנה העיקרית והמעניינת יותר היא, שבני דור ה-Z מתייחסים לבעלות באופן שונה מכפי שהתייחסו אליה בעבר ותפיסת הבעלות של מוצרים, בעולם של כלכלה שיתופית, הופכת נזילה יותר מבעבר.
"צעירים שהתרגלו שכאשר הם נוסעים לחו"ל הם ישנים בדירות Airbnb, וכאשר הם רוצים לטייל בתל אביב הם לוקחים תל-אופן , על כן לא פלא שהתפיסה שלהם לגבי בעלות שונה מהתפיסה המסורתית יותר", מסכם מוטי ברטון, מנכ"ל שלמה רכב חדש.