בינה מלאכותית היא מערכת מתקדמת המסוגלת לנתח מידע, להסיק מסקנות וליצור תוכן חדש, לעיתים באופן שמפתיע אפילו את המפתחים שלה. הבינה המלאכותית מתפתחת בקצב מסחרר וכבר כיום מעורבת בכל תחום יצירתי, מכתיבה וציור ועד מוזיקה וקולנוע. היא כבר לא רק כלי טכני, אלא שחקנית ראשית בעולם היצירה.
אך למי שייכות היצירות שנוצרו על ידי הבינה המלאכותית? האם ניתן בכלל להעניק זכויות יוצרים ליצירה שהמוח האנושי לא אחראי לה לבדו? הפופולריות של יצירות שנוצרו או הושפעו מבינה מלאכותית מציבה אתגר משמעותי למערכות המשפט ברחבי העולם, במיוחד בשאלת הבעלות וזכויות היוצרים.
חוק זכות יוצרים הישראלי מגדיר את זכות היוצרים כזכות בלעדית לעשות ביצירה פעולות שונות כגון העתקה ופרסום. מטרת דיני זכויות היוצרים היא ליצור איזון בין הגנה על היוצר והענקת תמריץ כלכלי, לבין הבטחת זמינות ציבורית ליצירות. פעמים רבות דיני זכויות היוצרים עוצבו בעידן שבו היצירה הייתה נחלתם הבלעדית של בני אדם, והתפתחות הבינה המלאכותית מציבה אתגרים חדשים לתפיסה זו.
האם אפשר להיות הבעלים של יצירה שבינה מלאכותית יצרה לבד?
השאלה הראשונה היא, האם אפשר לטעון לבעלות ביצירה שנוצרה באופן אוטונומי על ידי בינה מלאכותית? או שמא יצירה כזו נחשבת לתוצר מכני בלבד, נטול יצירתיות אנושית, ולכן אינה זכאית להגנה משפטית?
במקרה כזה, התרומה האנושית מתמצה ביצירת האלגוריתם הראשוני, הקובע את חוקי הפעולה של המערכת. אולם מרגע שהתהליך יוצא לדרך, היצירה מתהווה ללא כל התערבות או השפעה ישירה של אדם על התוצאה הסופית.
נכון להיום, ברוב מדינות העולם, יצירות שנוצרו באופן אוטונומי על ידי בינה מלאכותית אינן זוכות להגנה משפטית ונחשבות לחסרות בעלים, מה שהופך אותן לחופשיות לשימוש ציבורי.
בארצות הברית, עיקרון ההגנה על זכויות יוצרים נשען על יצירתיות שמקורה באדם. בשנת 2023, בית המשפט בארצות הברית שלח מסר ברור: אין זכויות יוצרים ליצירות שנוצרו באופן אוטונומי על ידי בינה מלאכותית. בעניין זה נדחתה בקשה לרישום זכויות יוצרים על תמונה שנוצרה באופן אוטונומי על ידי בינה מלאכותית שסטפן טאלר יצר. בית המשפט במחוז קולומביה קבע כי ללא תרומה אנושית משמעותית – אין זכאות להגנה משפטית על היצירה.
החלטה זו, שאושרה גם על ידי בית המשפט לערעורים בוושינגטון בשנת 2025, מדגישה את ההבחנה הברורה: אם המכונה יוצרת את התוכן באופן אוטונומי, מערכת המשפט לא מתירה הענקת זכויות יוצרים ובעלות על היצירה. בית המשפט מדגיש כי רק יצירות של יוצרים אנושיים יכולות לקבל הגנת זכויות יוצרים, וכי "היצירה האנושית" היא דרישת יסוד בדיני זכויות היוצרים.
כיום בישראל, המציאות המשפטית דורשת שהיוצר יהיה "בן אנוש", מה שמשאיר יצירות שנוצרו ללא התערבות אנושית אלא באמצעות בינה מלאכותית אוטונומית, מחוץ למעגל ההגנה.
יצירות אוטונומיות: שיקולים מנוגדים
הבעלות על יצירות בינה מלאכותית אוטונומיות היא סוגיה בוערת. תומכי החדשנות טוענים שהכרה בבעלות על יצירות שנוצרו באופן אוטונומי באמצעות בינה מלאכותית תעודד השקעות ותשחרר פוטנציאל יצירתי עצום.
אך לא כולם בעד, יש החוששים שההכרה תפגע ביוצרים אנושיים ותיתן כוח רב מדי לתאגידים הגדולים. תארו לעצמכם עולם שבו תאגידי ענק שולטים באוקיינוס של יצירות שיוצרו במהירות ובאופן אוטונומי על ידי בינה מלאכותית. מה יישאר ליוצרים האנושיים?
השאלה אינה רק טכנית או משפטית – היא נוגעת לליבה של התרבות האנושית. האם המונה ליזה, המלט, הסימפוניה התשיעית או סיינפלד היו נוצרים אם היוצרים שלהם היו נדרשים להתחרות מול אינסוף יצירות שנוצרות בלחיצת כפתור באופן אוטונומי?
כאמור, רבים טוענים כי דיני זכויות היוצרים נועדו להבטיח ליוצרים תמריץ כלכלי להמשיך ליצור. אבל מה קורה כשבינה מלאכותית יכולה להפיק רומנים, תסריטים, ציורים ואפילו יצירות מוזיקליות בשניות? אם חברות טכנולוגיה יוכלו לרשום בעלות על יצירות שנוצרו באופן אוטונומי על ידי אלגוריתם, האם יוצרים אנושיים יצליחו להתפרנס?
לדוגמה, בשנת 2023 לאחר שביתת תסריטאים ממושכת, הגיע איגוד התסריטאים האמריקאי להסכם תקדימי עם האולפנים הגדולים בהוליווד. במסגרתו, הוחלט שלא ניתן יהיה להשתמש בבינה מלאכותית לכתיבת תסריטים במקום בני אדם, אך ניתן יהיה להיעזר בה ככלי, כל עוד היוצרים האנושיים שומרים על הקרדיט והבעלות ביצירה. ההסכם סימן צעד ראשון במאבק על עתיד היצירה והבעלות בעידן הבינה המלאכותית.
האם ניתן לטעון לבעלות על יצירה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית בהכוונה אנושית?
השאלה השנייה היא למי שייכת הבעלות על יצירה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית בהדרכה ובהכוונה אנושית? כאן, הבינה המלאכותית משמשת ככלי, בעוד שהאדם תורם תרומה ישירה ליצירה הסופית. אפשר לטעון למשל, שמערכת בינה מלאכותית, בדומה לתוכנה לעיצוב גרפי, היא כלי שבו משתמש היוצר לביטוי רעיון מקורי בצורה מוחשית.
האם המשתמש אשר הזין בין היתר את ההוראות למערכת הבינה המלאכותית זכאי להיחשב כיוצר ובעל זכויות יוצרים? האם הקלדת הנחיות ולחיצה על "Enter" מספיקות להענקת זכויות יוצרים, או שנדרשת תרומה אנושית יצירתית ומהותית מעבר לכך?
אכן, במדינות רבות, כולל ישראל וארצות הברית, ביצירות שנוצרו בהכוונה ישירה של בני אדם, הבעלות של המכווין תלויה בין היתר, במידת התרומה והיצירתיות של האדם ליצירה. במידה והאדם תורם תרומה משמעותית ליצירה הסופית, ייתכן שהאדם שמכווין ישירות את היצירה שנוצרה באמצעות הבינה המלאכותית ייחשב כבעל זכויות היוצרים ביצירה.
הטכנולוגיה טסה קדימה, והמשפט מנסה להדביק את הקצב. התוצאה היא חוסר בהירות לגבי התנאים שבהם משתמש יוכל לקבל זכויות יוצרים על יצירה שהופקה באמצעות בינה מלאכותית. מתי נחשב שהאדם תרם תרומה משמעותית ליצירה?
לאן ממשיכים מכאן?
המאבק על זכויות יוצרים בעידן הבינה המלאכותית רק התחיל. הכללים הקיימים מתמקדים בעיקרון היצירה האנושית. אין זכויות יוצרים ביצירות שנוצרו באופן אוטונומי על ידי בינה מלאכותית, אך עשויות להתקיים זכויות בתוצרים שנוצרו בעזרתה, בתנאי שהייתה תרומה ישירה ומשמעותית מצד האדם.
אנחנו מאמינים שהקרב בין יצירתיות אנושית למכונות ימשיך ויתפתח – עם חוקים חדשים, תקדימים מעניינים והרבה דרמות משפטיות. השאלה המרכזית היא: האם בעתיד תוכל להתקיים בעלות על זכויות יוצרים ביצירות שנוצרו באופן אוטונומי ומוחלט על ידי בינה מלאכותית?
הכותבים הם עידן סידס, שותף, ורועי שטיינברג, עו"ד, במחלקת טכנולוגיה וקניין רוחני במשרד עורכי הדין מיתר
אין באמור לעיל בכדי להוות יעוץ משפטי.
תגובות