כדי להשלים את התמונה של מושגי היסוד, נדבר בשיעור זה על שני דברים שלא קשורים ביניהם – הראשון נוגע לבסיסי המדידה של נכסים והתחייבויות במאזן, והשני נוגע לדוחות כספיים מאוחדים.

נתחיל עם בסיסי המדידה של הנכסים וההתחייבויות במאזן, זאת אומרת הדרך שבה קובעים מה הסכום שבו נכס או התחייבות יופיעו במאזן. לנושא הזה יכולה להיות השפעה מהותית על הדוחות הכספיים – גם על ההון העצמי שכמו שלמדנו מייצג את הפער שבין הנכסים לבין ההתחייבויות, וגם על המדידה של הרווח, כי כמו שכבר למדנו דוח רווח והפסד מייצג את השינויים במאזן. 

לשיעור הראשון: מה אפשר למצוא בדוח כספי ומה הסכנה שמסתתרת בו

לשיעור השני:  איך יודעים אם החברה מרוויחה, מפסידה או מסתירה נתונים?

לשיעור השלישי: איך אפשר לדעת מה מצבה הפיננסי של החברה?

לשיעור הרביעי: איך אפשר לקרוא דוח רווח והפסד ומה הוא מלמד

לשיעור החמישי: מה הוא דוח תזרים מזומנים ולמה זה בסדר אם הוא שלילי

יש שני בסיסי מדידה מרכזיים שאתם צריכים להכיר: הראשון הוא עלות היסטורית  – מה שאומר שהערך שבו הנכס נמדד ומוצג במאזן מתבסס על העלות המקורית שבה החברה רכשה אותו. בסיס המדידה המרכזי השני הוא שווי הוגן שמייצג את השווי הנוכחי של הנכס – כלומר המחיר שהיה מתקבל אם היינו מוכרים היום את הנכס. כדי להמחיש את ההבדל, תחשבו על קרקע בתל אביב שהחברה רכשה לפני עשרים שנה ב-100 אלף שקל, ושווה היום עשרה מיליון. במצב כזה, הפער בין מדידה של הקרקע בדוחות הכספיים לפי שווי הוגן, לבין מדידה של הקרקע לפי עלות הוא עצום – פי 100. המשמעות היא שאם הקרקע תימדד לפי שווי הוגן – החברה תרשום בדוחות הכספיים על פני השנים רווח לפני מס של תשעה  מיליון ותשע מאות אלף שקל. שימו לב כמה זה משמעותי, ולכך כמובן יש גם השפעה על ההון.

אז מה בפועל בסיס המדידה בדוחות הכספיים? זה הולך ככה: רוב הנכסים במאזן שהם הנכסים התפעוליים כמו מלאי ורכוש קבוע, נמדדים על בסיס העלות ההיסטורית שלהם ולא לפי שווי הוגן. הרציונל של כך הוא שהרווח של החברה מהם נובע מההכנסות שהיא מייצרת באמצעותם, ובדרך הזו הוא כבר מקבל ביטוי בדוחות הכספיים. לעומת זאת, כמו שאתם רואים, נכסים שהם במהות שלהם נכסי השקעה פאסיביים כמו השקעות בניירות ערך או נדל"ן להשקעה, שזה נדל"ן מניב כמו בניינים להשכרה או קניונים, נמדדים לפי שווי הוגן.  

בואו נמחיש את זה. זוכרים את הקרקע שדיברנו עליה קודם? היא יכולה להיות מוצגת במאזן בסיווגים שונים –  הכל תלוי בשימוש שהחברה מייעדת לה: למשל, אם קיימת כוונה לבנות עליה דירות מגורים למכירה הסיווג של הקרקע יהיה כמלאי, ובמקרה הזה היא תימדד לפי העלות ההיסטורית כלומר – 100 אלף שקל. אבל, אם הקרקע מוחזקת למטרת עליית ערך הסיווג שלה יהיה כנדל"ן להשקעה ואז היא תימדד לפי שווי הוגן – כלומר 10 מיליון שקל.
זה ברור שבמקרה הזה ההון העצמי והרווח של החברה יהיו הרבה יותר גדולים – וזה כבר נותן לכם להבין עד כמה הסיווג של הקרקע הוא החלטה חשבונאית רגישה.

לגבי צד ההתחייבויות – הרוב המוחלט של ההתחייבויות נמדד לפי עלות מופחתת. לדוגמה, אם חברה הנפיקה אגרות חוב בבורסה והשווי ההוגן שלהן ירד משמעותית בגלל עליית הריבית, היא לא תקטין את ערך ההתחייבות בספרים ולכן גם לא תרשום רווח בגין עליית הריבית.

מה שכן שימו לב שגם כשבסיס המדידה של הנכסים הוא עלות היסטורית, קיים בחשבונאות עקרון זהירות. לפי עקרון זה, אם נוצרת ירידת ערך של נכס, למשל של מלאי או של רכוש קבוע, רושמים אותה כהפסד, אבל אם נוצרת עליית ערך של נכס – אז לא רושמים אותה כרווח. במילים אחרות, נכס לא יכול להופיע במאזן אם הוא לא מייצג הטבות כלכליות עתידיות – זאת אומרת תזרים עתידי שצפוי לחברה ממנו, שהוא לפחות באותו ערך שבו הנכס מופיע במאזן. אם מזקקים את כל זה, אפשר לומר שההון העצמי החשבונאי הוא סוג של חסם תחתון לשווי, או במילים אחרות – השווי הכלכלי של מניות החברה אמור להיות תיאורטית גבוה מההון העצמי שלה.

דוחות כספיים חייבים לכלול את כל החברות הקשורות לחברה

בואו נעבור עכשיו לחלק השני של השיעור שלנו, שנוגע לדוחות מאוחדים. תשמעו סיפור: אנרון הייתה חברת אנרגיה אמריקאית שהפכה לחברה הגדולה בארה"ב, בשווי שוק של למעלה מ-300 מיליארד דולר. בשנת 2001 התברר שאנרון זייפה דוחות כספיים ויצרה רווחים פיקטיביים בהיקף של למעלה מ-30 מיליארד דולר במשך שנים, מה שעד היום נחשב לשערוריית המרמה התאגידית הגדולה בהיסטוריה האמריקאית.

איך אנרון עשתה את זה? היא יצרה מאות חברות בת פיקטיביות והשתמשה בהן כדי להסתיר חובות והפסדים, החברות הבנות יצרו ביניהן עסקאות במחירים מופקעים כדי ליצור רווחים מנופחים בדוחות הכספיים, ועוד ועוד. הסיפור הזה ממחיש עד כמה חשוב להציג בצורה נכונה חברות-בנות בדוחות הכספיים. ובאמת, הדוחות הכספיים של כמעט כל החברות הציבוריות הם דוחות כספיים מאוחדים, מה שאומר שיש להן חברה בת אחת לפחות. דוחות מאוחדים מוצגים כשלחברה יש שליטה בחברה אחרת דרך החזקה במרבית המניות שלה. נהוג לקרוא לחברה השולטת "חברת האם" ולחברה הנשלטת "חברת הבת".

כמובן שיכולה להיות לחברת אם יותר מחברת בת אחת. בדוחות המאוחדים המאזן כולל לא רק את הנכסים וההתחייבויות של חברת האם אלא גם את אלה של החברות הבנות שלה, ב-100 אחוז, ולכן בעצם קוראים לו "מאזן מאוחד". גם דוח רווח והפסד כולל לא רק את ההכנסות וההוצאות של חברת האם אלא גם את אלה של החברות הבנות שלה, ב-100 אחוז, ולכן קוראים לו דוח רווח והפסד מאוחד.

כלומר, כשאנחנו מסתכלים בדוחות המאוחדים אנחנו רואים את מלוא הנכסים, ההתחייבויות, ההכנסות וההוצאות של החברות הבנות, אבל אם הבעלות של חברת האם על המניות של חברת הבת היא לא מלאה אז חשוב להבין שהם לא באמת שייכים לחברת האם במלואם. כדי בכל זאת לאפשר לבעלי המניות להבין מה החלק בהון או ברווח ששייך אליהם, יש סעיף שנקרא "זכויות שאינן מקנות שליטה", שמייצג במספר אחד את השווי של הזכויות של בעלי המניות האחרים בחברות הבנות. זכויות שאינן מקנות שליטה הן חלק מההון במאזן המאוחד. באותו אופן, מתחת לשורת הרווח הנקי המאוחד בדוח רווח והפסד מצוין כמה מתוכו שייך למיעוט וכמה לבעלי המניות של חברת האם.

ההיגיון בלהציג בדוחות בפירוט את כל הנכסים, התחייבויות, הכנסות והוצאות של החברות הבנות גם אם הן לא מוחזקות ב-100 אחוז על ידי החברה, ורק בסוף בשורה אחת לכמת את החלק שמיוחס לבעלי מניות אחרים בחברת הבת בטוטאל, הוא כי תפיסתית ברגע שיש לחברה שליטה בחברת הבת, היא בעצם זאת שקובעת בלעדית את ההתנהלות העסקית שלה ולכן משפיעה על 100 אחוז ממנה, גם אם הבעלות המשפטית שלה היא באחוזים נמוכים יותר. ההצגה הזו נותנת תמונה ברורה יותר של הביצועים הכספיים והמצב הפיננסי של החברה בכללותה, ועוזרת לזהות בעיות וסיכונים בראיית הקבוצה.

לאור כל מה שאמרנו, כשבעל מניות של חברת האם רוצה לדעת מה החלק ששייך לו בהון, הוא צריך להיות זהיר ולהסתכל רק על ההון ששייך לבעלי המניות הרגילות, ולנטרל את הזכויות שאינן מקנות שליטה. אותו דבר כמובן גם לגבי הרווח.

אז לסיכום, בואו נראה מה למדנו היום?

  1. יש שני בסיסי מדידה עיקריים במאזן: העלות ההיסטורית, והשווי ההוגן שמשקף את השווי הנוכחי, והפער ביניהם הוא משמעותי.
  2. רוב הנכסים וההתחייבויות נמדדים בעלות היסטורית, למעט חריגים נקודתיים שנמדדים בשווי הוגן (בעיקר בצד הנכסים).
  3. ולא לשכוח - חשוב לנטרל את האחוז בחברות הבנות שמחזיקים בעלי מניות אחרים.

זהו, סיימנו, עכשיו יש לכם את הידע הבסיסי כדי לפתוח דוחות כספיים, להבין את המשמעות שלהם ולגלות עולם חדש.