על פי נתוני עמותת ערן, במהלך המבצע התקבלו למעלה מ- 10,000 פניות למתן טיפול נפשי לנפגעי חרדה. חלקם יתאוששו בטווח הקצר, אך ישנם מאות רבות שלא ישתחררו כל כך מהר מהדחק הנפשי, שימשיך ללוותם עוד חודשים ארוכים.
מה שהרבה לא יודעים זה, שתקנות הביטוח הלאומי מאפשרות לאותם נפגעים לקבל לא מעט הטבות, ובמקרים מסוימים – גם הרבה כסף. ביקשנו מעו"ד רומי הוניג, מומחית למימוש זכויות מול ביטוח לאומי, לברר מי יכול להיות זכאי לזכויות והקלות מול ביטוח לאומי.
רקטה נפלה בשכונה בה אני מתגורר ובעקבות כך פיתחתי חרדה. האם אני זכאי לקבל כסף מביטוח לאומי?
"בהתאם לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, גם מי שנפגע נפשית ב"פעולת איבה" ופיתח בעקבותיה חרדה, עשוי להיות זכאי לגמלה מהמוסד לביטוח הלאומי. החוק קובע כי מי שנכח בזירת האירוע, או מי שהיה עד לפיצוץ רקטה וחווה בעקבות כך תסמיני חרדה, רשאי לפנות לביטוח הלאומי לצורך הכרה וקבלת פיצוי כספי".
ואם לא צפיתי בנפילה עצמה אלא רק שמעתי את הפיצוץ בעקבותיה?
"אין הכרח לצפות בנפילה על מנת לפתח תסמיני חרדה. אומנם החוק אינו מתייחס באופן קונקרטי להיבט זה, אך סביר להניח כי גם בסיטואציה בה הרקטה נפלה בסמוך למקום בו שהה אותו אדם, ובעקבות החשיפה להדי הפיצוץ הוא פיתח תסמיני חרדה, עשוי הביטוח הלאומי להכיר בקשר הסיבתי בין השניים ולקבוע כי הוא זכאי לפיצוי".
האם החוק מגדיר מה היא חרדה לצורכי זכאות לתגמולים מהביטוח הלאומי?
"קיימים אין ספור ביטויים נפשיים לחרדה וקשת התחושות שמאפיינות אותה משתנות מאדם לאדם, ובכללה אי שקט, מחשבות חוזרות ונשנות של פחד ודאגה, חוסר ביטחון וכו'. כמו כן, לעיתים קרובות באה החרדה לידי ביטוי גם בתסמינים פיזיולוגים כגון קוצר נשימה, בחילות, טשטוש ראיה, הזעה מוגברת, לרבות רעידות, הרחבת אישונים וחיוורון של העור. בסופו דבר הקביעה האם אדם סובל מחרדה ומה דרגת חומרתה, נעשית על ידי פסיכיאטר".
מה ההליך שנדרש לעבור לצורך הכרה בחרדה?
"השלב הראשון הוא לקבל הכרה מביטוח לאומי כנפגע פעולת איבה. לצורך כך נדרש לפנות לביטוח הלאומי בצירוף אסמכתאות שמוכיחות את קיומה של הפגיעה ונסיבותיה. יש לצרף אישור משטרה או אישור של משרד הביטחון שמעיד כי רקטה נפלה בתאריך המסוים באזור מסוים".
"כמו כן, יש לצרף אסמכתאות רפואיות המצביעות על קשר בין נפילת הרקטה והחרדה שהתפתחה בעקבותיה. לאחר ההכרה כנפגע פעולת איבה, יידרש הנפגע לעמוד מול וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי , שתפקידה לקבוע האם נותרה לו נכות זמנית או צמיתה כתוצאה מהפגיעה ומה שיעורה".
כמה כסף יקבל נפגע החרדה?
"גובה הגמלה תלוי בשיעור הנכות שתקבע לו. נכות צמיתה בשיעור של 10-19 אחוזים תזכה את הנפגע במענק חד פעמי בשיעורים של 192,000 -50,000 שקלים , ואילו נכות צמיתה בשיעור של 20 אחוזים ומעלה, תזכה את הנפגע בקצבה חודשית 6,900 -990 שקלים . גובה הקצבה החודשית אינו תלוי בהכנסת הנפגע ערב הפגיעה, בניגוד לקצבאות של נפגעי עבודה".
האם המדינה מממנת גם טיפול פסיכולוגי?
"כן. הכרה ע"י ביטוח לאומי מזכה את הנפגע גם במימון טיפול נפשי על ידי פסיכולוג, זאת כאשר להערכת עובד השיקום הטיפול עשוי לשפר את מצבם הרגשי והתפקודי, ולתרום להצלחת התוכנית השיקומית. מימון הטיפול מותנה בהסכמה בין הזכאי לבין עובד השיקום לגבי הבעיות שבהן יש לטפל, יעדי הטיפול, הערכת היכולת להיעזר בטיפול, וכן סוג, תדירות ומשך הטיפול".
"כדי לקבל עזרה במימון הטיפול הפסיכולוגי, על הזכאי לפנות למחלקת השיקום ולהיפגש עם עובד השיקום שלו. עם קבלת האישור מעובד השיקום הוא יופנה למטפל מוסמך, ששכרו ישולם ישירות על ידי מחלקת השיקום על פי תעריפי משרד האוצר לשירותים פסיכולוגיים. אם לקראת תום תקופת הטיפול שאושרה, יתברר שיש צורך בהמשך הטיפול, ייבדק צורך זה על ידי גורם מקצועי בכיר".
האם גם בני המשפחה של נפגע החרדה זכאים לפיצוי?
"כן. הביטוח הלאומי מחזיר הוצאות לבני המשפחה בתחומים הבאים: אובדן הכנסה בזמן ועקב האשפוז; הוצאות מחיה (כלכלה) בעת השהייה בבית החולים. בני משפחה שמתגוררים רחוק מבית החולים –זכאים להחזר עבור הוצאות לינה ונסיעות. כמו כן ובין היתר, יינתן להם תשלום עבור הוצאות חניה. תשומת הלב כי הסיוע ניתן לבני משפחה מדרגה ראשונה וגובהו נקבע בהתאם לחומרת הפגיעה והמצב המשפחתי".
בגלל החרדה איני כשיר לעבוד. האם אני זכאי לקבל תשלום עבור תקופה זו?
"כן. נפגע בפעולת איבה שאינו כשיר לעבודה (על פי תעודה רפואית ובאישור רופא הביטוח הלאומי), זכאי בתקופה זו לתגמול המכונה תגמול טיפול רפואי ובתנאי שלא משולם לו שכר או פיצוי אחר בתקופה זו. תקופת התשלום היא עד 9 חודשים מיום הפגיעה. התשלום לאחר 9 חודשים מותנה באישור הלשכה הרפואית בביטוח הלאומי".
עו"ד רומי הוניג, מומחית למימוש זכויות מול ביטוח לאומי, ויו"ר ועדת ביטוח לאומי במחוז תל אביב בלשכת עו״ד