רעידת האדמה שפקדה הבוקר (ג') את חופי יוון והורגשה גם בישראל, כמו גם אסונות הטבע ברחבי העולם, עוררה מחדש את השאלה: מי שמשלם את החשבון על הנזק שנגרם כתוצאה מכך?
דו"ח עדכני של קבוצת ביטוח המשנה הגדולה בעולם Swiss Re, חושף שההפסדים שנגרמו לחברות הביטוח בעקבות אסונות טבע בחצי הראשון של 2021 הם השניים בגודלם שתועדו אי-פעם (קטנים יותר רק מאלו של החצי הראשון של שנת 2011, אז רעידת אדמה וצונאמי הובילו לאסון בכור הגרעיני במחוז פוקושימה שביפן) - עם עלות עולמית כוללת של כ-40 מיליארד דולרים. ייתכן שאת ההפסדים הללו של חברות הביטוח, שלפי הדו"ח הופכים כבדים יותר בשל משבר האקלים, נרגיש כולנו בשנים הקרובות בצורת התייקרות במחיר של פוליסות הביטוח ואף בקושי הולך ומתגבר להשיג ביטוח בכלל באזורים שמועדים לפורענות.
אסונות ללא הפסקה
האשמה העיקרית בהפסדי השיא של חברות הביטוח בחצי הראשון של השנה היא הסערה המקפיאה שפגעה במדינות דרומיות בארצות הברית בחודש פברואר 2021, גרמה לנזק חמור לתשתית החשמל במדינת טקסס, ואחראית לבדה ל-15 מיליארד דולר שיצאו מכיסן של חברות הביטוח. אמנם, עדיין לא פורסמו הערכות להפסדים עבור שנת 2021 כולה, אבל מספר אירועי מזג אוויר קיצוני נוספים שכבר התרחשו מאז מוסיפים מיליארדים רבים של נזק, כמו הצפות הרסניות בסין ובאירופה ביוני-יולי (בגרמניה לבדה מוערכות תביעות סך של כ-5.5 מיליארד דולר), שריפות ענק בקליפורניה, וכן פגיעת הורקין אידה בחוף המזרחי של ארצות הברית באוגוסט. אירועים אלה מלמדים שייתכן ששנת 2021 תהיה שנת שיא של הפסדים עבור חברות ביטוח ברחבי העולם.
האירועים הללו לא צריכים להפתיע את מי שעוקבים אחר המגמות של משבר האקלים העולמי. לפי הסוכנות האמריקאית לאוקינוסים ולאטמוספרה (NOAA), היקף הנזק הממוצע לשנה מאסונות טבע בארצות הברית כמעט הכפיל את עצמו ב-40 השנה האחרונות. גם לפי הדו"ח של Swiss Re, משבר האקלים מייצר אירועי מזג אוויר קיצוניים יותר ולכך יש להוסיף את תהליכי העיור במקומות מועדים לאסונות.
אגב, חשוב לציין גם שלא כל הנזקים שנגרמים בשל אירועי מזג אוויר קיצוני בעולם הם מבוטחים. לפי קבוצת ביטוח המשנה Munich Re, מאז 1980 מזג אוויר קיצוני גרם ליותר מ-4.2 טריליון (!) דולר של נזק, אך רק כשליש מההפסדים הללו היו מבוטחים - רובם ככולם בארצות מפותחות.
החברות יעלו את הפרמיות
"חברות ביטוח עובדות על בסיס הערכה של סיכויים שאירוע קיצוני כזה או אחר יתרחש, והרווח של חברת הביטוח מגיע מכך שרק אחוז קטן ממי שרוכש את הביטוח מממש אותו בפועל", מסבירה ד"ר רחל רוסלנה פלטניק, מרצה בכירה בחוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית עמק יזרעאל. "המשמעות של שינוי אקלים היא שאירועים קיצוניים של חום או קור, תקופות של בצורת או אירועי גשם ממוקדים, יתרחשו בתדירות יותר גבוהה. האירועים הקיצוניים האלה הם בדיוק מה שגורמים לאובדן של רכוש, או חלילה לאובדן בנפש. חברות הביטוח יעלו את הפרמיה שלהן כדי למנוע הפסדים, ולכן צריך לקחת בחשבון שעלייה בהוצאות על ביטוח היא אחת ההשפעות של שינוי האקלים".
בנוסף להתייקרות של מחיר הביטוח, אפשר לצפות גם לקושי הולך וגובר של חלק גדול יותר מהאוכלוסיה להשיג פוליסת ביטוח. "כולנו מכירים מקומות מועדים לפורענות שנמצאים תחת סכנה של נזקי טבע - כגון הצפות או שריפות. עם שינוי האקלים, אזורי הסכנה מתרחבים למקומות שבהם לא היו בעבר. ככל שהאוכלוסייה גדלה והבנייה מתרחבת ולא לוקחת בחשבון השפעות אקלימיות, אחוז גדול יותר מהאוכלוסייה נמצא בסיכון", אומרת פלטניק. "ביטוח לא עובד במצב של נזק ודאי ולכן לאחר שלב של התייקרות מגיע מצב שבו ביטוח הופך ללא ישים כלל. כבר היום, למשל, בחלק מהרחובות שסמוכים ליערות בישראל יש לקוחות שלא יכולים לעשות ביטוח רכוש משום שהחברות לא מוכנות לבטח אותם".
ברית הביטוח נטו-אפס
ההפסדים הצפויים לענף הביטוח מולידים קריאות מבעלי מניות בחברות הביטוח (שמצטרפות לאלו של פעילי אקלים) לפעול כדי להסיר את תמיכתן ולהפסיק את השקעותיהן בחברות שעוסקות בפעילויות עתירות פליטות פחמן. ביולי, שמונה חברות ביטוח אירופיות גדולות השיקו את ברית הביטוח נטו-אפס, שבמסגרתה הן התחייבו להתאים את פרופיל השקעותיהן כך שיתמכו ביעד של הסכם פריז למשבר האקלים, שמטרתו הגבלת עליית הטמפרטורות העולמית מתחת לרמה של2 מעלות צלזיוס ובעדיפות גבוהה מתחת ל- 1.5 מעלות צלזיוס בהשוואה לרמות ששררו טרם העידן התעשייתי.
"שכיחות אירועי הקיצון מתגברת בקצב שמקדים אפילו את התחזיות של מי שהמודל העסקי שלהם מבוסס על חיזוי השכיחות של האירועים האלה", מסכמת פלטניק. "אני עובדת בימים אלו עם סטודנטית מאוניברסיטת תל-אביב על מדידת הנזק שצפוי בטווח הארוך לחברות הביטוח במטרה לעודד אותן להשקיע בהפחתה ומניעה של שינוי האקלים. מדובר בסכום אסטרונומי שהן יפסידו בסבירות מאד גבוהה, כך שהנחת היסוד שלנו היא שענף הביטוח יכול להפוך לאחד המקורות הפיננסיים המשמעותיים להשקעה בצעדים דרמטיים למניעת שינוי האקלים".
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה