מצד אחד אמרו עליהם שהם נרקיסיסטים, ילדותיים, אנוכיים, רודפי פרסום ולייקים, עובדים גרועים ובזבזנים. הם טענו בתגובה שהם סובלים משוק עבודה מתדרדר, מאקדמיה שמנותקת מהמציאות, משוק שבו דירה הפכה ליעד בלתי מושג ושבניגוד לדעה הרווחת, התרומה לחברה היא אחד הדברים החשובים באג'נדה שלהם. דור ה-Y (בני ה-18 עד 34), הפך לכוכב אמיתי של ניתוחים סוציולוגיים ופסיכולוגיים חוצי יבשות.
אבל טענות לחוד ועובדות לחוד. בדקנו את ההרגלים הכלכליים של דור ה-Y, כדי להבין את ההרגלים הכלכליים שלהם, ולראות אם יש אמת בטענות, או שאולי אנחנו משווים אותם לדור אמריקאי בעל מאפיינים שונים לגמרי.
עוד ב-mako כסף:
- האיש שעשה מיליונים ממכירת שטויות
- כמה אפשר להרוויח ועדיין לקבל קצבת נכות
- באיזה מקום עבודה תקבלו את הצ'ק הכי גבוה לחתונה?
האם באמת מדובר בדור של בזבזנים? הנתונים מצביעים על כך שמדובר דווקא בדור חסכן במיוחד, נאמן לתקופה שבה בכל שמונה שנים מתרחש משבר כלכלי עולמי. כ-40 אחוז מבני דור ה-Y כמעט ולא יוצאים לאכול בחוץ (מחוץ לשעות העבודה). גם הכניסה של קופיקס ושאר רשתות זולות למכירת קפה לא משכנעת אותם לשתות קפה באופן קבוע מחוץ למטבח. 33.7 אחוז כלל לא יוצאים לקפה. 25.8 אחוז מסתפקים בפעם או פעמיים בחודש. בחו"ל סקרים מוצאים שבני דור ה-Y נוטים לצאת יותר מדורות מבוגרים מהם, אבל לבזבז פחות במהלך היציאות הללו.
"הרבה מחקרים מראים שהדור הזה מאוד חרד לקיומו העתידי", אומרים בצוות חטיבת הייעוץ האסטרטגי בבייקר טילי ישראל. "המחייה מתייקרת מאוד וכך גם הדיור. מקצועות שבעבר נחשבו לבעלי הכנסה גבוהה כמו עריכת דין, ראיית חשבון ושירותים אחרים אינם כאלה יותר וכך גם מקצועות אחרים בהם יש רוויה במספר העובדים למשרה".
עדות נוספת לכך היא צורת התשלום המועדפת על דור ה-Y. לא פחות מ-46.1 אחוז משלמים במזומן. נתון גבוה בהרבה מהדורות המבוגרים יותר. כאשר מחזיקים את הכסף ביד, כידוע, קשה יותר להוציא אותו. בנוסף, כל מי שחולם שהדור הצעיר בישראל יוביל את מהפכת הארנק הדיגיטלי יצטרך לחכות לדור אחר לגמרי. גם בארה"ב, שם אפשרויות התשלום מגוונות יותר, חלק גדול מהצעירים מעדיפים להימנע מכרטיסי אשראי, ולהשתמש בכרטיסי דביט או במזומן.
בבייקר טילי מדגישים את העובדה שעדיין מרבית מבני דור ה-Y משתמשים באשראי. אולם להערכתם, מדובר בשיטת תשלום מועדפת אך ורק מכיוון שהתשלום בסלולר נמצא בחיתוליו.
הדאגה של בני דור ה-Y לכיסם כל כך גדולה, על פי הנתונים האלה, שנראה שהיא מבטלת כל דבר אחרת. מותגים אמריקאים פרובוקטיביים נבהלו והחלו לשגר ללקוחותיהם הצעירים מסרים חברתיים כדי לעמוד בסטנדרטים של בני הדור הצעיר, שפשוט הפסיק להגיע לחנויות. אלא שבישראל דורשים אחריות חברתית משר האוצר, אבל לא מהמותג אותו אתה קונה. אחריות חברתית לא קיבלה אפילו אחוז אחד לרפואה, בתשובה לשאלה מה מחפש דור ה-Y במותגים. במקום, התשובות הבולטות באופן בלתי מעורער היו איכות ותמורה לכסף. כלומר, תנו לנו להסתכל על המוצר עצמו וכמה הוא טוב עבורנו. כל השאר יכולים להסתדר.
בחו"ל, אגב, הנתונים שונים לגמרי. בסקר של פורבס, 5 אחוזים דרשו אחריות חברתית מהמותגים אותם צרכו, ולא פחות מ-26 אחוזים דרשו שהם "יתאימו לאישיות שלהם". נתון גבוה מהדרישה לתמורה טובה לכסף.
"דורות קודמים האמינו שתאגידים יכולים לשאת באחריות חברתית", אומרים בבייקר טילי. "דור ה-Y שייך לתקופה מפוכחת וצינית הרבה יותר. הדור הזה ברובו מבין שזוהי רק דרך נוספת למכור עוד מוצרים או הדרך של תאגידים לקבל לגיטימציה לפועלם הלא מוסרי או הלא חברתי".
אבל הנתון שמוכיח יותר מכל את העובדה שמדובר בדור חסכן, יש שיגידו אחראי, הוא גם הנתון המפתיע מכולם: 65.3 אחוז מדור ה-Y לא מכירים את המילה מינוס. 25.3 אחוז טוענים שהחשבון שלהם מאוזן ורק 9.5 אחוז חייבים משהו לבנק. בין אם מדובר בהסתמכות על ההורים שישלימו את מה שחסר במשכורת, ובין אם החיסכון טבוע בדמם של בני הדור הזה, הנתון גבוה באופן מפתיע. ודאי כאשר חושבים על כך שלא מעטים מבני הדור הזה הם כבר הורים לילדים, ונכנסו בפועל לתקופה הכלכלית הקשה של חייהם.
בצוות חטיבת הייעוץ של בייקר טילי מטילים את האחריות על ההורים. "הסטטיסטיקה אומרת שרבים מהדור הזה לא ממהרים לצאת מבית הוריהם וחלקם אף חוזר אליו לאחר העזיבה. בהינתן פחות הוצאות, הערכה היא כי נשאר יותר כסף בבנק. אם מוסיפים את החרדה הקיומית אותה הזכרנו, ייתכן וזה מה שגורם לדור לנסות ולחסוך ולהישאר ביתרה חיובית בחשבון הבנק".
אם בנושא התשלום דור ה-Y מעדיף לפנות לאמצעים מיושנים, בצפייה בתוכן טלוויזיוני הוא דווקא מתחדש. Yes והוט עדיין שולטות, אבל אחוזים גבוהים משתמשים באמצעים אחרים, לאו דווקא טלוויזיוניים לצפייה. בהנחה שהמגמה הזו רק תלך ותגדל, שוק הטלוויזיה צפוי לעבור זעזוע רציני. עוד יותר ממה שהוא עובר עכשיו.
לעומת מקביליהם בחו"ל, בני דור ה-Y הישראלים שמרנים גם בנושא הקניות שלהם. בזמן ש-75 אחוז מהצעירים האמריקאים מעדיפים לקנות בעזרת המחשב או הסמארטפון, 55 אחוזים מהישראלים עד גיל 34 אוהבים ללכת לחנות. צרכנות נבונה, או תעודת עניות לשוק הישראלי, שעדיין לא ממצה את היכולות של הרשת.
הסקר נערך בקרב 500 משיבים באמצעות פאנל פרויקט המדגם (המאפשר למלא סקרים בתשלום) בהנהלת ד"ר אריאל איילון.