דמיינו שאתם במסעדה ומלצר ניגש אליכם כל חמש דקות: "הכול בסדר?", "טעמתם את המנה?", "איך התיבול?" – נחמד פעם אחת, אולי אפילו פעמיים. אבל בפעם החמישית, סביר להניח שתעדיפו ליהנות מהאוכל בשקט. כעת חשבו על קמפיין במימון המונים שמרבה להציף בעדכונים תדירים – ספוילר: נגיע למסקנה דומה.
מחקר חדש של ד"ר אלירן סולודוחה, חוקר יזמות וחבר סגל במרכז האקדמי פרס, מגלה שהגבול הדק בין שמירה על מעורבות התומכים בפרויקט למימון המונים להצפתם יכול לקבוע אם קמפיין יצליח או ייכשל. קמפיינים למימון המונים, כמו אלו שמנוהלים בפלטפורמת Headstart הישראלית, אינם עוסקים רק בגיוס כספים, אלא משמשים גם ככלי לבניית אמון ושמירה על קשר עם התומכים. העדכונים מאפשרים ליזמים לשתף את התקדמותם, לשדר שקיפות ולהשאיר את התומכים מעורבים בתהליך הקמת הפרויקט.
המחקר, שהתבסס על ניתוח של כ-2,850 קמפיינים שהוקמו בפלטפורמת Headstart, מצא תופעה מעניינת המתארת יחס מעוקל בצורת U הפוכה בין מספר העדכונים לבין הצלחת הקמפיין. באופן ספציפי, ככל שמספר העדכונים בקמפיין עולה, כך גם מעורבות התומכים גדלה – אבל רק עד לנקודה מסוימת. מעבר לה, עלולים תומכים פוטנציאליים "לאבד את היער מרוב עצים", לאבד עניין ולנטוש בשל "עומס קוגניטיבי" שממנו הם מעדיפים להימנע.
המחקר מצביע על נקודת רוויה חשובה: 20 עדכונים. מעדכון זה ואילך צפויה ירידה בהסתברות הצלחתו של הקמפיין להשיג את סכום הכסף הדרוש להקמתו. בעולם שבו כולנו מוצפים במידע, היכולת להגיש אותו בצורה מדודה ומדויקת היא אמנות. בדיוק כמו שמלצר צריך לדעת מתי לגשת לשולחן שלכם, כך גם יזמים צריכים לדעת מתי ואיך לעדכן את תומכיהם.
המפתח להצלחה הוא איזון. עדכון כל שבועיים-שלושה, באורך של כ-85 מילים, הוא אידיאלי. הוא מספיק ממוקד כדי להעביר מסר ברור, אך לא מכביד. תחשבו על עדכון טוב כמו הודעת טקסט לחבר – קצר, ענייני ומרגש. ליזמים כדאי לתכנן מראש את לוח העדכונים, להקפיד על איכות על פני כמות, לשקול מה באמת חשוב לשתף, ולנצל כלים אנליטיים מהפלטפורמות כדי להבין איך תומכים מגיבים לעדכונים.