הימורים זורעים הרס כלכלי וחברתי — אך הדרך להתמודדות עמם אינה לייסד הימורים חוקיים ולהפוך אותם למלכודות פיתוי, כפי שהלוטו והטוטו התפתחו להיות.
בתוך עשור התרחב הפדיון מכרטיסי ההגרלות של מפעל הפיס והטוטו מ–5 ל–10 מיליארד שקל בשנה, ואתו התרחב המס הכבד שהם מטילים — בעיקר על השכבות החלשות. יש הטוענים כי פגיעתם של מפעל הפיס והטוטו בעשרות אלפי משפחות ישראליות היא בלתי־נמנעת, מפני שאלמלא התקיימו ההימורים החוקיים, אזרחי ישראל היו מוצאים את סיפוקם בשוק ההימורים הבלתי־חוקיים. טענה זו מעולם לא הוצגה בליווי ניתוח עובדתי מהימן. כך נראית תעמולה.
הימורים חוקיים יכולים להיות תחליף להימורים בלתי־חוקיים, אבל יכולים גם להיות זרז או שער כניסה להימורים בלתי־חוקיים, ולעודד את ההשתתפות בהם. הזמינות והחשיפה להימורים החוקיים שוחקות בהדרגה את הבלמים החברתיים המעכבים השתתפות גם בהימורים שאינם חוקיים.
ארגון הימורים בחסות המדינה גם מעביר מסר סמוי לרשויות האכיפה שאין באמת פסול בהימורים, ובעקבות כך עלולים עסקי ההימורים הבלתי־חוקיים לשגשג באין מפריע.
מוציאים יותר על הימורים, פחות על מזון
מטעמים מובנים, אין הרבה מחקרים שמהם ניתן ללמוד אם הימורים חוקיים מחליפים או מעודדים הימורים בלתי־חוקיים. מחקר שנערך בארה"ב על ידי ג'ודית היבלס בסוף שנות ה–70 גילה כי במבט כולל, ממדי ההימורים הבלתי־חוקיים אינם פוחתים בעקבות התרת ההימורים החוקיים, אך סוגים מסוימים של הימורים חוקיים הם תחליף להימורים בלתי־חוקיים, ובסוגים אחרים, כמו מרוצי סוסים, ההימורים החוקיים דווקא תידלקו את השוק השחור של ההימורים.
תמיכה לממצא זה נמצאת במחקר עדכני יותר — ומזווית בלתי־צפויה. המחקר, שפורסם ב–2005, בדק מה קרה לסל ההוצאות של משפחות אמריקאיות בעקבות התרת ההימורים, שהתרחשה במועדים שונים במדינות בתוך ארה"ב. פרופ' מליסה קירני מאוניברסיטת מרילנד, שניצלה את המועד השונה של כניסת הלוטו למדינות השונות בארה"ב, גילתה ממצא הסותר את התעמולה המקובלת של מפעל הפיס והטוטו.
התברר כי בעקבות התרת ההימורים החוקיים חל גידול בולט בהוצאה של משפחות אמריקאיות על הימורים חוקיים, וגידול זה בא על חשבון הפחתה של ההוצאה על סעיפים כמו מזון ודיור. זוהי עדות לחוסר התחליפיות בין הימורים חוקיים להימורים בלתי חוקיים מכיוון שלא היה אמור להיות שינוי בהוצאה על מזון או דיור אילו התרחבות ההוצאה על הימורים החוקיים היתה באה על חשבון צמצום ההוצאה בשוק ההימורים הבלתי חוקיים.
הממשלות מאוהבות ברווחי ההימורים
אין צורך להרחיק לארה"ב כדי להגיע למסקנה כי התעמולה אינה מבוססת. הקמת מפעל הפיס ב–1951 נעשתה מתוך יוזמה שהוביל ישראל רוקח, ראש עיריית תל אביב דאז, ליצור מקור מימון להקמת בית חולים — ולא מתוך רצון להתחרות בשוק ההימורים החוקיים. זהו, אגב, גם התיאור באתר האינטרנט הרשמי של מפעל הפיס. טיעון ההימורים הבלתי־חוקיים נולד רק בדיעבד.
מימון הוצאה ציבורית היה העילה הנפוצה ביותר להקמת מפעל הימורים חוקיים גם במדינות אחרות. ממשלות מאוהבות ברווחי ההימורים, מפני שזהו מס סמוי מהעין. למרות שיעורו הגבוה (ואף שהוא מוטל באופן יחסי יותר על החלשים ביותר), הוא אינו נתפש בעיני הציבור כמס. אלמלא נזקיו, ניתן היה לומר עליו שהוא מס חלומי.
ההימורים החוקיים אינם משמשים תחליף להימורים הבלתי־חוקיים גם בעיני משטרת ישראל. נציגים של המשטרה שהופיעו בפני הוועדה לייעול שוק ההימורים החוקיים, שבראשה עמד מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, טענו כי צמצום ההימורים החוקיים אינו צפוי להביא להתרחבות ההימורים הבלתי־חוקיים, ואף הרחיקו לכת וקבעו כי ההפך הוא התרחיש הסביר. לטענתם, הכניסה בשער ההימורים החוקיים — למשל להימורים על מרוצי סוסים — דווקא מעודדת השתתפות בהימורים בלתי־חוקיים.
את ההימורים הבלתי־חוקיים יש לצמצם באכיפה נחושה ולא באמצעות הרחבת ההימורים החוקיים. בטווח הארוך, מערכת החינוך היא הגוף שיכול למזער מראש את נזקי ההימורים החוקיים והאסורים כאחד. בדיוק כמו שריפות, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הימורים היא למנוע אותם. מחקרים שנעשו בעולם הראו כי תלמידי תיכון שנחשפו לסכנות ההימורים וקיבלו חינוך סטטיסטי ממוקד לניתוץ הטיות ומיתוסים מופרכים הנפוצים בשוק ההימורים, נטו פחות להשתתף בהימורים חוקיים ובלתי־חוקיים.
פרופ' דהן הוא כלכלן ונמנה עם סגל בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית
יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
