תארו לכם שדיירי השכונה שלכם רוצים להקים מועדונית להפעלת עשרות ילדי השכונה, כולל מדריכים, שבערב גם ישמש כמכון כושר ועריכת אירועים. רעיון מעולה - יש מקום, אבל צריך ציוד ושכר למדריכים וכול דייר נדרש לשלם 200 שקלים לחודש כדי לממן את הפרויקט. מה הסיכוי שהפרויקט יוקם? די קטן. תמיד יש את אלה שיתנגדו לרעיון, את אלה שלא רוצים לשלם בכלל ואת אלה שירצו לשלם פחות.
בקהילה החרדית הדברים פשוטים יותר. קהילת "מאור שרגא" בעיר החרדית אלעד מונה 180 משפחות, רובן בעלות הכנסה נמוכה. במהלך השנים התרחבה הקהילה ובית הכנסת הקהילתי נעשה צר מלהכיל את כולם. לפני שנתיים התקבלה החלטה לבנות בית הכנסת חדש ומרווח, אך איך קהילה דלת אמצעים יכולה לגייס מיליוני שקלים לבניית בית כנסת?
"לאחר בדיקה מקיפה התברר שהעלות הכוללת של הקמת בית הכנסת החדש מגיעה ל-10 מיליוני שקלים," מספר שמוליק גרוסברד הגבאי הראשי של בית הכנסת. "לאחר שקיבלנו מהעירייה הקצאה והיתר בנייה, כינסנו את כל חברי הקהילה והצגנו בפניהם את העלויות הצפויות. כל אחד מחברי הקהילה חתם על הוראת קבע חודשית על סך 200 שקלים לתקופה של 120 חודשים. חברים בקהילה גייסו קרובי משפחה וחברים והחתימו גם אותם על הוראות קבע, גם מתפללים רבים שאינם חברים בקהילה חתמו על הוראות קבע בסכומים שונים, כך שבסך הכל גייסנו התחייבויות על יותר מ-5 מיליוני שקלים".
ואולם, גם תשלום של 200 שקלים לחודש למשך 10 שנים אמור להיות "כבד" כשמדובר במשפחות שמשתכרות כ-4,000 שקלים בממוצע בחודש, וברובן הן גם משפחות מרובות ילדים. "הנוהג הרווח במגזר החרדי הוא להפריש 10 אחוזים מההכנסות החודשיות למטרות צדקה, כך ש-200 שקלים הם חלק בלתי נפרד מההוצאות השוטפות," מסביר יהודה אייזיקוביץ, מנהל ארגון CIC (מרכז מידע חרדי) ורכז IDEALIST - מאגר המומחים החרדים לתקשורת.
לדבריו, כדי לצמצם את העלויות ומשך הבנייה נזקקו חברי הקהילה להלוואה, לצורך כך פנו לגמ"ח (ר"ת גמילות חסדים) שמשמש כקרן חברתית להלוואות ללא ריבית, עם קבלת ההלוואה נחתם חוזה עם קבלן ובחודש מאי אשתקד החלו עבודות הבנייה.
ובינתיים, בקהילת מאור שרגא ממשיכים גבאי בית הכנסת שעובדים אגב בהתנדבות מלאה, לגייס תרומות נוספות. "ככל שהבניין הולך ונבנה קל יותר לגייס תורמים," מגלה גרוסברד, "זה עושה משהו לאנשים כשהם רואים את הבניין נבנה והם פשוט תורמים," הוא מספר.
לאחר ששלד הבניין יושלם, יתחיל השלב הבא של גיוס תורמים - בשלב זה יפנו גרוסברד ויתר המתנדבים לבעלי יכולות כלכליות בארץ ובחו"ל ויציעו להם ליטול על עצמם את עלויות הבנייה שנותרו וזאת בתמורה להנצחת יקיריהם על הבניין.
עניים ותורמים
המהלך שהופך חלומות שעלותם מיליוני שקלים למציאות, די נפוץ במגזר החרדי שמצטיין בקהילתיות ובסולידריות חברתית. רק בשנה אחרונה ארגונים ומוסדות ציבור חרדים רבים גייסו סכומים שהגיעו לעשרות מיליוני שקלים שנתרמו על ידי הציבור, ביניהם בית החולים "מעיני הישועה" בבני ברק שגייס מהציבור מעל ל-14 מיליון שקלים בתוך 48 שעות לצורך הקמת יחידת טיפול נמרץ ילדים.
אבל איך זה עובד כשהאוכלוסייה החרדית מוגדרת על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כמגזר העני בישראל? הקהילה החרדית מתייחסת לעוני אחרת מאשר הציבור הכללי. על פי מחקר שערכו ניצה קלינר קסיר ואסף צחור שי, חוקרים במכון החרדי למחקרי מדיניות, עולה כי החברה החרדית מגשרת על ההכנסה הנמוכה בכמה דרכים, והעיקריות הן הכנסה נוספת מתשלומי העברה, סיוע הדדי וקהילתי וצמצום הוצאות על צריכה. "מנקודת מבטו של האדם החרדי, קבוצת הייחוס הרלוונטית להשוואה היא החברה החרדית הסובבת אותו ולא החברה הכללית בישראל", מציינים החוקרים. לכן ממדי העוני יחסית לחברה החרדית בלבד, נמוכים הרבה יותר מאשר בהשוואה לכלל האוכלוסייה – 14.3% בלבד, לעומת 52.6% במדד העוני של הלמ"ס הנמדד לפי הכנסות.
ניצה (קלינר) קסיר מהמכון החרדי למחקרי מדיניות מציינת עוד, שלמרות נתוני העוני הגבוהים של הלמ"ס במגזר החרדי, שיעור התורמים החרדים עומד על 76%, לעומת כ-27% באוכלוסייה הכללית (פי שלושה) וסכום התרומה החודשית של משק בית חרדי גבוה פי 2.5 ממשפחה לא חרדית – 483 שקלים בממוצע לשנה לעומת 257 שקלים באוכלוסייה הכללית. "תרומות הן חלק בלתי נפרד מהחיים הקהילתיים, החברתיים והכלכליים בחברה החרדית" מסבירה החוקרת.
"הרעיון ליצור קהילה סביב מטרה ולתרום עבורה הוא לא 'פטנט רשום' ששייך לחרדים, הוא כבר מופיע בתנ"ך כמו בעת הקמת המשכן 'דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי' אנחנו בסך הכל מיישמים רעיון יהודי עתיק יומין". מוסיף גרוסברד.